מאמרים

באחד מערבי החגים שזה עתה הסתיימו קיבלתי שיחת טלפון מבנימין נתניהו, למען הדיוק הודעה מוקלטת. ראש הממשלה הפציר בי, כתושבת ירושלים, לבחור בזאב אלקין לראשות העיר, בנימוק שהגיע הזמן שהשר לענייני ירושלים יהיה לראש עיריית ירושלים. עוד אמר ראש הממשלה בהודעתו כי הוא ואלקין עשו ביחד "דברים כבירים" והבטיח כי מעתה יעשו "דברים כבירים" בירושלים.

חלקו הצפוני של הכפר סופח לירושלים אחרי 1967, אבל מאז לא ניתנו בו היתרי בנייה. הכפר נשאר מעבר לגדר ההפרדה, העירייה לא נותנת בו שירותים, חוץ משירותי הריסה, כמו הבוקר. כעשרה פלסטינים נפצעו מידי מג"ב

לכאורה הרקע לעימותים שפרצו ביום שישי האחרון בהר הבית/חרם א-שריף ברור: הפלסטינים ציינו את יום השנה למחאת המגנמוטרים, וכדרכם עשו זאת בתקיפת כוחות ביטחון ישראליים. התנגשות אלימה שכזו היא דבר חמור, אך לא פחות חמור הוא חוסר הידיעה של הצד הישראלי: חוסר הידיעה לגבי המעשים שמניחים את הקרקע שוב ושוב לאלימות. וכך, לא במקרה, מה שהציבור בישראל מחמיץ הוא את התרומה של ממשלתו וגורמי אכיפת החוק לאלימות.

אחרי חורבן הבית, היהדות השכילה להחליף את הפולחן בספר ואת האוטוקרטיה הכוהנית בפלורליזם מחשבתי. כעת התפיסה המשיחית שבה להשתלט על השיח הישראלי. האתגר הגדול של היהדות כיום הוא בחידוש תיאולוגיה המקדשת את הרוח על החומר גם בעידן של ריבונות וכוח

רגע לפני שארצות הברית פותחת את שגרירותה בירושלים, מנכלית עיר עמים שולחת מכתב פתוח לשגריר דיויד פרידמן עם המלצות לראות איך "הדו קיום המרשים" שהוא מדבר עליו נראה באמת

עשירית מאוכלוסיית ישראל מתגוררת בירושלים והיא המראה שהישראלים, אפילו לוי, שונאים להביט בה. 40 אחוז מתושביה הם פלסטינים, לא-אזרחיםהנתונים תחת כיבוש. 60 האחוז הנותרים הם כל האחרים: חרדים, מזרחים, דתיים וחילונים שרמת הכנסתם לרוב נמוכה מהממוצע. אם המציאות הזו בכל זאת מחזיקה מעמד זה לא למרות אלא בגלל הירושלמים.

בעוד הממשלה מקדמת חוק נישול וסיפוח שהגיש השר זאב אלקין, מציעה "המחנה הציוני" חוק דומה שמשדר על אותו גל ימני עכור, קורע מירושלים מאות אלפים מתושביה ושוב לא סופר את תושבי מזרח העיר

עתירת ארגון ההורים הירושלמי בעניין המחסור החמור בכיתות לימוד מצביעה על מגמה מבורכת של דאגה מצד תושבים במערב העיר גם למתחולל במזרחה. אלא שהניסיון לטפל בבעיות העיר מזרחית מבלי לעמוד על המימד הפוליטי שלהן נדון מראש לכישלון.

התקשורת הממסדית כל כך בטוחה שכל התנגדות פלסטינית היא אלימות עד שגם כשמחאה בלתי אלימה מציפה את רחובות ירושלים היא לא מדווחת עליה לציבור. להטיה התקשורתית הזו היה חלק בהסלמת המשבר.

תגובתה של ישראל לירי בהר הבית מאיימת להחזיר את ירושלים לימים הקשים של גלי האלימות. צעדים חד-צדדיים לא יעבדו כאן. המפתח לרגיעה טמון בשיתוף הפעולה בין המשטרה לוואקף האסלאמי

נסיגתה של ממשלת ישראל ממתווה הכותל הוא רגע מכוער של כניעה לתכתיבים כוחניים ופגיעה בציבורים יהודיים גדולים, שתמיכתם במדינת ישראל חשובה לה ביותר. אך זהו גם רגע של פרשת דרכים היכול להביא להתבוננות מחדש על המהלך כולו. כמי שגדלה בישראל בחברה האורתודוכסית ומצאה בבגרותה בית בתנועה הרפורמית, אני מזהה בתנועה הרפורמית את המהלך ההיסטורי הנועז להעמיד את הרעיון של "תיקון עולם" במובנו החברתי מוסרי האוניברסלי במרכז ההגות היהודית התיאולוגית. תפיסה זו נקטה גישה זהירה כלפי היחס בין קדושה למקום והייתה ממובילות ההפרדה בין דת ומדינה. 

אוהבי ירושלים צריכים להבין שהתפיסה של "כולה שלי" סותרת את אופייה של ירושלים ומדרדרת את העיר כלה. ניסיון החיים המשותף צריך להוות בסיס לניהול הוגן יותר של העיר במציאות הקיימת וליצירת אופק לעתיד פוליטי מוסכם. פרויקט מיוחד ליום ירושלים.

מגג ביתו בסילוואן/עיר דוד ראה דוד המלך את בת שבע רוחצת על גג בית סמוך, וסוף הסיפור ידוע. אבל כאשר נתן הנביא הוכיח אותו במשל הנפלא על כבשת הרש, הודה דוד בחטאו ולא טען להרשאה אלוהית לגזל ולעושק (שמואל ב', י"ב). גגות סילוואן מהלכים קסם גם על מתנחלי אלע"ד והמולך בראשם, אף הוא שמו דוד. זכורה עדיין כניסת אנשי אלע"ד לסילוואן באוקטובר 1991, אחרי שהשתלשלו באישון לילה מגג ביתה של משפחת עבאסי בשעה שכל בני המשפחה ישנו. הפורצים שברו מנעולי דלתות, העירו את יושבי הבית, השליכו את חפציהם החוצה, ובתום המבצע עלו שוב לגג ופצחו בשירה וריקודים לאור השחר העולה.

הסדר תחילה: העברת השגרירות האמריקאית לירושלים במצב הנוכחי של קיפאון מדיני היא מהלך מסוכן, שעומד בסתירה למהותה של הבירה כביתם של שני עמים

התכניות שמגישים אישים במחנה השמאל-מרכז כמו חיים רמון וא"ב יהושע לפתרון במזרח ירושלים מעלות ניחוח גזעני ומציעות ריסוק במקום פתרון. במצב הזה עדיפה כבר ההגינות של משה ארנס

הגבלות על כניסת מוסלמים למתחם בחגי תשרי עלולות להיות הרסניות לכולם ולהביא לשידור חוזר של אירועי הדמים של השנתיים האחרונות

עשרות אלפי ילדים במזרח העיר לא מקבלים שירותי חינוך מהעירייה. עכשיו, לראשונה, גם גופים מהמיינסטרים כמו ועד ההורים של ירושלים מתחילים להתעורר ולאלץ את העירייה להגיב. הבעיה היא בתגובה שלה

ראש עיריית ירושלים הצהיר השבוע בתגובה לגינוי אמריקאי על פרסום מכרזי בניה מעבר לקו הירוק כי "הממשל שלי מגן על זכויות אדם ומבטיח שוויון לכל". שינסה לספר את זה לתושבי מזרח העיר שחיים תחת איום הריסות וענישה קולקטיבית

הריסות הבתים של פלסטינים במזרח העיר לא פסקו. גם לא הפינויים. בשכונות הישראליות מעבר לקו הירוק הבולדוזרים אף פעם לא הפסיקו לעבוד. אז על איזו הקפאה מחו השבוע שרי הימין?

ביום ראשון הקרוב ישתתפו עשרות אלפי אנשי ימין במצעד הדגלים, האמור לעבור ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים. כבכל שנה, הם צפויים לשיר שירי שטנה והסתה נגד הפלסטינים, אשר יציינו את תחילת חודש הרמדאן בסמוך למועד המצעד. למה הדרג הפוליטי בעיר לא מתגייס לנטרל את המוקש הפוליטי הזה עבור המשטרה?

עיסאוויה, בית חנינא, צור באהר ושכונות מזרח ירושלמיות אחרות, הן כפרים לא יותר משפסגת זאב, מזרח תלפיות והגבעה הצרפתית שנבנו על אדמותיהם ולצדן הן כפרים. האם גם "כפרים" אלה אינם חלק מירושלים לשיטתם של רמון והרצוג?

החדשות הטובות הן שישראל וירדן הצליחו להגיע להסכמה בעניין הצבת מצלמות על הר הבית. החדשות הרעות הן שזה לא יפתור את שורש הבעיה, הנעוץ במדיניות המגבלות על כניסת מתפללים מוסלמים אל המסגד במהלך החגים היהודיים

תוכניתו של הרצוג שואפת לקבע את שליטת ישראל באגן ההיסטורי ולהדק את השליטה על הפלסטינים החיים בתוכו. מה שמוצג כהפרדה בין ישראלים לפלסטינים הוא בעצם הפרדה בין פלסטינים לפלסטינים במרחב הירושלמי, והיא מתכון בטוח להבערת ירושלים.

ראש האופוזיציה הכריז לאחרונה שהוא רוצה להתנתק מ"הכפרים" וליצור ירושלים ללא פלסטינים. סיור בבירה מראה עד כמה שהרעיון מופרך: כי השכונות שלובות, כי שרון כבר עשה את זה והתוצאות נוראיות, ועוד

הטרור לא נפל עלינו מהשמיים. הוא קשור לנסיבות פוליטיות. מי שהפקירו את ביטחוננו הם אלה שהדפו כל אפשרות להדברות בין הצדדים ולא מחמיצים אף הזדמנות להלהיט את המציאות בשטח

מנסים לסמן ולהשתיק את כל השליחים שעוד מזכירים לנו, מידי פעם, את קיומו של הרוב הדומם והשקוף הפלסטיני ואת העובדה שכמו ב"גדר חיה" - החוץ האלים של הסכסוך כבר חדר עמוק לתוכנו ומפרק אותנו מבפנים

החברה הפלסטינית, בעיקר במז' ירושלים, משותקת. עומדת מהצד למראה בני הנוער הבוחרים בפעולות יחידים, לא מצטרפת, ולא מסוגלת לעצור אותם. וחברה חלשה לא יכולה לנער מעליה כיבוש

יהודית אופנהיימר על הצעתו של נתניהו לשלילת מעמדם של 100 אלף תושבי השכונות המזרח ירושלמיות שמעבר לגדר, ועל שתיקתו של המחנה "הדמוקרטי" המהדהדת ברקע.

​טור מיוחד של יהודית אופנהיימר בתגובה לחומה שהוצבה בין ג'בל מוכבר לארמון הנציב ולסגר שהוטל על השכונות הפלסטיניות בירושלים באוקטובר 2015 

טור מיוחד של אביב טטרסקי, תחקירן עיר עמים, בעקבות ההחלטה חסרת התקדים של ממשלת ישראל להטיל סגר על השכונות הפלסטיניות בירושלים.

מבט פנורמי מודרך מרמת שלמה מראה איך רשויות המדינה כולן מחויבות לפרויקט הרחבת ירושלים היהודית וצמצום הנוכחות הערבית

בחור פלסטיני התחיל עם בחורה יהודיה. זה נגמר במרדף ברחובות, ביהודים שמכים ערבים, ובשוטרים שהעדיפו להתערב בצד הלא נכון. האם כיכר ציון חוזרת לקיץ 2014?

מאמר המנתח את האירועים האלימים בירושלים בשנתים 2014 ו 2015 בהקשרם הלאומי ולכן גם מציג את הפתרון למשבר הפתרון מדיני.

 פרטנר זה לא מישהו שנתקעים אתו. פרטנר זה מישהו שרואים בגובה העיניים - טור של יהודית אופנהיימר על קמפיין הבחירות של "קבוצת המומחים לשלום וביטחון" - 'עם ביבינט נישאר תקועים עם הפלסטינים'.

טור של מנכ"לית עיר עמים, יהודית אופנהיימר, בתגובה להצהרתו של עמוס ידלין כי הוא תומך בעמותת אלע"ד ובחפירות שהיא מנהלת בעיר דוד, שמוכיחות לפלסטינים את הנוכחות היהודית בישראל לאורך אלפי שנים.

לאור האירועים בירושלים, גל הטרור והפיגוע בבית הכנסת בהר נוף, המישטור והענישה הקולקטיבית בשכונות הפלסטיניות, מנכ"לית עיר עמים, יהודית אופנהיימר, שואלת לאן מועדות פניה של העיר.

עליתי לרכבת והתחלתי להוריד מדבקות "כהנא צדק". ידעתי שזה יוביל למכות. המאבטחים אמרו לי שזה לא בעיה שלהם, והם רק מטפלים בפח"ע. עיריית ירושלים: נחדד הנחיות

יהודית אופנהיימר על הקטטה המתוזמרת בין ניר ברקת לשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ שהיתה יכולה להוות אתנחתא קומית, לולא כיסתה על הבעיות הקשות של ירושלים המזרחית.

יהודית אופנהיימר על גל האלימות והגזענות שעובר על ירושלים בקיץ 2014

שמואל ברקוביץ' קובע, בצדק, כי לא יכון הסכם ללא הסכמה על בירה פלסטינית במזרח ירושלים ("הארץ", 11.3), ומציע פתרון שנשען על ההבחנה בין מזרח ירושלים לירושלים המזרחית - הבחנה שרק מומחים לענייני ירושלים כמוהו ערים לה.

מאד מפתה לגייס את שיח הזכויות לטובת תפילת יהודים על הר הבית. מה יותר משכנע מאשר הדרישה למתן זכות שווה לכולם? זוהי גישה מאד מושכת. היא מאפשרת להציג אותנו הישראלים-יהודים כליברלים ואת הצד המוסלמי כקנאי וחשוך שעלול להגיב באלימות רצחנית לליברליזם הנאור שלנו. אכן החשש מתגובה מוסלמית אלימה לכפיה חד צדדית של הסדרי תפילה בהר הבית אינו מופרך. אבל את הדיון העקרוני צריך לנהל הרחק מחשש זה, ובלי לתאר את הצד המוסלמי כפרא אלים מטבעו שעלינו מוטלת השליחות לביית אותו בכוח. 

כתבה על העתירות נגד תכנית מתחם קדם, ובכללן עתירת עיר עמים. במסגרת הפרוייקט מתוכננת בניית מתחם גרנדיוזי כעשרים מטר מחומות העיר העתיקה. 

טור של אביב טטרסקי בעקבות אישור תכנית מתחם קדם בוועדה המחוזית לאחר שמיעת כל ההתנגדויות.

תחקיר של ידיעות אחרונות על היכל התנ"ך מאי 2013

טור של יהודית אופנהיימר על ההתבטאויות של יאיר לפיד הפוליטיקאי על "ירושלים המאוחדת לנצח".

טור של יהודית אופנהיימר על הכרזתו של ניר ברקת על רצונו להתנתק מהשכונות שמעבר לגדר ההפרדה.

ביהודית אופנהיימר על נוף ציון כמשל למפעל ההתנחלויות הישראלי בירושלים, ביקבות הפרסומים על רכישתה אפשרית של החברה שהקימה את ההתנחלות ליזם פלסטיני 

העובדה שמזרח ירושלים סובלת מקיפוח אינה זקוקה להוכחה מחקרית. די להלך ברחובותיה על מנת לגלות עד כמה העיר מקופחת לעומת מערב העיר. אולם, למרות שהאפליה זועקת מכל סמטה, ראוי ונחוץ להעמיד את הדברים על בסיס אמפירי על מנת להבין את ממדי התופעה.