שמואל ברקוביץ' קובע, בצדק, כי לא יכון הסכם ללא הסכמה על בירה פלסטינית במזרח ירושלים ("הארץ", 11.3), ומציע פתרון שנשען על ההבחנה בין מזרח ירושלים לירושלים המזרחית - הבחנה שרק מומחים לענייני ירושלים כמוהו ערים לה.
מזרח ירושלים הוא מרחב מלאכותי שגבולותיו נקבעו לפי החלטות ממשלת ישראל ב–1967, ומשתרע על יותר מ–60 קמ"ר בגדה המערבית. ירושלים המזרחית היא ליבת העיר הפלסטינית, המשתרעת על פני האגן ההיסטורי וסביבותיו. גדר ההפרדה הוסיפה עוד כ–170 קמ"ר לשטחים של מזרח ירושלים, אך הותירה בחוץ שמונה שכונ...המשך קריאה
שמואל ברקוביץ' קובע, בצדק, כי לא יכון הסכם ללא הסכמה על בירה פלסטינית במזרח ירושלים ("הארץ", 11.3), ומציע פתרון שנשען על ההבחנה בין מזרח ירושלים לירושלים המזרחית - הבחנה שרק מומחים לענייני ירושלים כמוהו ערים לה.
מזרח ירושלים הוא מרחב מלאכותי שגבולותיו נקבעו לפי החלטות ממשלת ישראל ב–1967, ומשתרע על יותר מ–60 קמ"ר בגדה המערבית. ירושלים המזרחית היא ליבת העיר הפלסטינית, המשתרעת על פני האגן ההיסטורי וסביבותיו. גדר ההפרדה הוסיפה עוד כ–170 קמ"ר לשטחים של מזרח ירושלים, אך הותירה בחוץ שמונה שכונות פלסטיניות. שם, בשכונות המוכות צפיפות ועוני, אשר לדבריו "אין להן קדושה או משמעות היסטורית כלשהי בעבור הישראלים", מציע ברקוביץ לכונן את הבירה הפלסטינית.
הצעות ברוח זו כבר הועלו בעבר. בשנות ה–90 השתעשעו מדינאים ישראלים ברעיון שהבירה הפלסטינית תקום באבו־דיס שממזרח לירושלים המזרחית, והצעה דומה הועלתה גם בסבב הנוכחי של המשא ומתן. כל ההצעות הושלכו לפח האשפה של ההיסטוריה, שכן כולן מציעות בירה פלסטינית במקום ללא קדושה או משמעות היסטורית, לא רק לישראלים, אלא גם לפלסטינים.
ירושלים הפלסטינית אינה ישות אבסטרקטית. היא חיה ונוכחת לכל מי שמהלך בשכונותיה ורחובותיה, וכמובן - במקומות הקדושים לה. באתרים אלה טבוע הזיכרון הפלסטיני של העיר, שמאחד את העולם הערבי ומוכר על ידי הקהילה הבינלאומית. שכונות מזרח ירושלים, גם אלה שמעבר לגדר, נהפכו עם השנים לחלק מהעיר הפלסטינית, אך הן אינן תחליף לבירה. גם אם נמתח את גבולות ירושלים לאין קץ, נחזור תמיד לסלע המחלוקת, שהוא "סלע קיומנו" וגם "סלע קיומם" - ירושלים המזרחית. משום כך סוגיית ירושלים כה קשה לפתרון, אבל שום ניסיון לעקוף אותה לא יצלח.
בפגישה עם צעירים ישראלים לפני כמה שבועות אמר מחמוד עבאס, כי העמדה הפלסטינית מצדדת בחלוקת הריבונות בירושלים, תוך שמירה על עיר פתוחה. עמדה זו מקבלת חיזוק גם בנייר מדיניות שהגיש דן קרצר, שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר, והיא ראויה לבחינה - היא תאפשר לישראלים ופלסטינים גישה חופשית למקומות המשמעותיים להם אורבנית, היסטורית ודתית. אבל תחילה יש לקבל את המתווה לפתרון בירושלים שכבר הוצג בעבר: חלוקה ריבונית בין ירושלים המערבית לירושלים המזרחית, חילופי שטחים מוסכמים תמורת השכונות הישראליות שנבנו במזרח העיר, והסדרים בינלאומיים במקומות הקדושים. כל אופציה אחרת היא, במקרה הטוב, אגדה אורבנית.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת "עיר עמים"