בין הצהרות למעשים. מעקב 2008

ההכרזה על ראשיתו של משא ומתן אקטואלי על עתיד העיר מגדירה, ולו דה-פקטו, תקופת זמן חדשה בתולדות העיר: תקופת ביניים מוגבלת בזמן, במקביל לדיונים בפרטי ההסדר המוסכם שיגובש בין הצדדים ביחס לפשרה בירושלים. כדי שיהיו למשא ומתן, אשר בכל הנוגע לירושלים הינו מורכב כל כך ממילא, סיכויים להצליח, חייבים להתייחס אל תקופת הביניים באופן רגיש וקונסטרוקטיבי. עצם קיום המו"מ על עתיד העיר מעורר פחדים עמוקים ביותר אצל שני הצדדים, כך שיש חשיבות רבה להתנהלות בעלת אופי של שקיפות ובניית אמון בתקופה זו. שאם לא כן, תפיסת תקופת המו"מ כ"זמן הפקר", מעין "ההזדמנות האחרונה" לנקיטת צעדים חד-צדדיים בירושלים, תסכן לא רק את המשא ומתן על עתיד העיר – אלא עלולה אף להביא להגברת המתחים בירושלים כבר עתה ובעתיד הקרוב, במקביל לדיונים עצמם.