על אף פסיקת בג"ץ: עיריית ירושלים לא בנתה 2,000 כיתות במזרח העיר

ניר חסון
השנה ימלאו חמש שנים לפסיקת בג"ץ שהקציבה למדינה ולעיריית ירושלים חמש שנים לבנות כיתות לימוד כדי להדביק את המחסור בכיתות במזרח ירושלים. הרשויות נכשלו במשימה והמחסור בכיתות כיום גדול יותר משהיה ב-2011.

ב-2011 החליט בית המשפט העליון בעתירה שהגישו הורים ממזרח ירושלים כי על העירייה ומשרד חינוך לבנות די כיתות כך שכל תלמיד שירצה לעבור מבית ספר פרטי או מחינוך מוכר שאינו רשמי לבית ספר רשמי יוכל לעשות זאת. מאז הכריז ראש העיר ניר ברקת כמה פעמים על מאמץ מוגבר בנושא הקמת כיתות לימוד חדשות במזרח העיר, אולם הנתונים מראים שהמאמצים לא הביאו לשינוי משמעותי בשטח.

לטענת עיר עמים, ובניגוד לטענות העירייה, הבעיה אינה תקציבית, אלא נובעת מאפליה תכנונית שגורמת למחסור בקרקעות לבנייה ציבורית בשכונות מזרח ירושלים. גם כאשר יש קרקע שכזו היא מוקצת למטרות אחרות. כך למשל, שטח פנוי למבני ציבור בשכונת שיח ג'ראח הוקצה באחרונה על ידי מינהל מקרקעי ישראל לישיבת אור שמח, בתמיכת הנהלת העירייה.

במכתב שכתב מנכ"ל העירייה לפני כתשעה חודשים למנכ"ל משרד האוצר הוא העלה שורת עצות לפתרון הבעיה, בהן בניית מוסדות חינוך לגובה ושכירת קרקע פרטית לצורך הקמת בתי ספר. לפני כשנה הוקמה בחברת מוריה לפיתוח ירושלים מינהלת ייעודית לפתרון מצוקת הכיתות במזרח העיר. בעיר עמים ציינו לטובה את הפרויקט המקודם בג'בל מוכבר להקמת קרית חינוך ובה כמה גני ילדים ובתי ספר.

 

בינתיים, בשנה האחרונה נרשם גידול במספר התלמידים במערכות הלימוד הלא רשמיות במזרח ירושלים. נכון להיום כ-40% מהתלמידים לומדים במערכת העירונית, 40% נוספים לומדים בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים וכ-20% בבתי ספר פרטיים לחלוטין. גם על פי העירייה ישנם לפחות אלפי ילדים שאינם רשומים למוסד חינוכי כלשהו. על פי החלטת בג"ץ, החל מפברואר הקרוב יוכלו הורים לילדים ממזרח העיר שלא נמצא להם מקום בבית ספר עירוני לקבל מהמדינה תשלום בגין דמי הלימוד שהם משלמים בבתי הספר הפרטיים. אולם להערכת עו"ד אושרת מימון מעיר עמים, הרשויות עתידות להערים קשיים על הורים שיבקשו לממש את הזכות הזו.

לפני כחודש הגיש ארגון ההורים העירוני בירושלים, יחד עם הורים יהודים ופלסטינים, עתירה נגד משרד החינוך והעירייה בדרישה לצו ביניים שיורה לרשויות להסביר מדוע לא צייתו להכרעת בית המשפט העליון מלפני חמש שנים. בנוסף דורשים העותרים לאסור על משרד האוצר לעשות שימוש בעודפי התקציב (בסכום של ארבעה מיליארדי שקלים) עד להכרעה בעתירה.

על פי העתירה, מלבד המחסור ב– 2,000 כיתות במזרח העיר, קיים גם מחסור של כ-1,600 כיתות בחברה החרדית בירושלים כולה. "עניינה של עתירה זו הוא בפגיעה חמורה בזכות לחינוך, הזכות לשוויון וכבוד הילד, כחלק מכבוד האדם, של מאות אלפי ילדים...", נכתב בעתירה, "מחסור חמור זה בכיתות לימוד הוא תוצאה ישירה של הזנחה חמורה ומתמשכת".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי העירייה "משקיעה מאמצים עילאיים לצמצום פערי כיתות לימוד בירושלים שנוצרו ב-50 השנים האחרונות. מדובר במשימה לאומית ולא במשימה עירונית. בתקופת ברקת חל שיפור משמעותי בבניית כיתות לימוד. עם זאת, בירושלים חסרות למעלה מ-3,800 כיתות לימוד בכל המגזרים, כאשר האחריות לתקצב את הקמת כיתות הלימוד הינה של מדינת ישראל. העירייה מקבלת כל שנה, בממוצע, הקצבה השווה לכ-100 כתות לימוד בכל העיר. זהו סכום הבטל בשישים אל מול הצורך והחוסר".

בהודעה לרגל פתיחת שנת הלימודים התגאו אתמול בעירייה על גידול בחינוך "הציוני", כלומר בבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים־דתיים בעיר. השנה נרשם גידול של 848 תלמידים במערכת הממלכתית היהודית בעיר.