זו הייתה שנה טובה למתנחלים במזרח ירושלים
אורלי נוי
הדו"ח החדש שמפרסמת עמותת
עיר-עמים על סיכום מצב התכנון, הבניה וההתנחלויות בירושלים המזרחית לשנת 2015 מתחיל בחדשות טובות: בשנה החולפת חלה האטה משמעותית בקידום תוכניות בניה של התנחלויות מעבר לקו הירוק בכלל, ובמזרח ירושלים בפרט. מאפריל 2014, מועד כשלון שיחות קרי, ועד לנובמבר 2015 ישראל כמעט ולא פרסמה מכרזים לבניה במזרח ירושלים, ורק לחצים גדולים מצד "הבית היהודי", שהתנתה את תמיכתה בתקציב בקידום בניה במזרח העיר, הביאו לפרסום מכרז ל-438 יחידות דיור בהתנחלות רמת שלמה.
עד כאן החדשות הטובות, שגם הן מתגמדות באופן מצער בראיה כוללת יותר, המביאה בחשבון שני מהלכים משמעותיים:
הראשון – העובדה שישראל כמעט ולא פרסמה מכרזים חדשים לבנייה יהודית במזרח ירושלים אין משמעה שבניה כזו לא מתקיימת; להיפך. רוב תוכניות הבנייה המאסיביות שאישרה המדינה ב-2012 כבר עברו דרך הצנרת הבירוקרטית, לא פעם בהליכים מזורזים, והן הולכות ומתממשות לכדי מציאות על הקרקע: מאות יחידות דיור חדשות ברמות, מאות יחידות בגילה, ואולי הבנייה הדרמטית מכולן – השלמת הבנייה המהירה של הר חומה ג', העתידה לחצוץ באופן מלא בין ירושלים המזרחית ובין מרחב בית לחם.
המהלך השני שצריך להביא בחשבון כדי להבין לאשורה את המדיניות הישראלית במזרח ירושלים הוא העתקת מוקד הפעילות מההתנחלויות היהודיות הקיימות לצד השכונות הפלסטיניות – דוגמת גילה, ארמון הנציב, הגבעה הצרפתית וכו' – לפעילות התנחלותית בתוך האגן ההיסטורי וביתר שאת בתוך השכונות הפלסטיניות עצמן.
זאת איננה מדיניות חדשה כמובן; דו"ח עיר-עמים משנת 2009, "עסקה אפלה בסילוואן", מיטיב לתאר את המהלך המשולב של המדינה על כל זרועותיה, ובראשן עמותות המתנחלים עצמן, להשתלטות על המרחב הפלסטיני במוקד הרגיש ביותר של הסכסוך, כמעט בצמוד למסגד אל-אקצא. מדיניות זו, יש לומר, זכתה להצלחה מסחררת: במרחב הפלסטיני של האגן ההיסטורי, האמור להוות בבוא היום את ליבת הבירה של מדינת פלסטין לכשתקום, כמעט ואין כבר שכונה פלסטינית שלא צמחו בתוכה התנחלות אחת או יותר.
למה לריב עם האמריקנים?
מבחינת הממשלה, למדיניות זו רווח כפול: מצד אחד היא חוסכת את העימותים המתוקשרים עם הממשל האמריקני סביב כל מכרז במזרח העיר, דוגמת התקרית הדיפלומטית במרץ 2010 כאשר ישראל אשרה בניית 1,600 יחידות דיור חדשות ברמת שלמה דווקא במהלך ביקורו של סגן הנשיא האמריקני ג'ו ביידן באזור. במקביל, האפקטיביות הפוליטית שלה גדולה פי כמה: עשרים משפחות יהודיות בלב ואדי חילווה בסילוואן משמעותיות לפרוייקט היהוד של מזרח ירושלים הרבה יותר מכמה מאות משפחות במורדות גילה, למשל.
מתוך הדוח:
לעומת ההאטה בקידום תכניות בניה, מאז המחצית השניה של שנת 2015 החל גל חסר תקדים של השתלטות עמותות מתנחלים על נכסים פלסטיניים בעיר העתיקה ובאגן ההיסטורי ופינוי משפחות פלסטיניות מהם. הפעילות של ארגוני המתנחלים זוכה לתמיכה פומבית של שרים בכירים והיא מתאפשרת תוך סיוע ותיאום עם רשויות המדינה, החל מהעברת הרכוש לידי העמותות, דרך הסיוע של כוחות הביטחון בהוצאת המשפחות הפלסטיניות מבתיהן, ועד שיתוף פעולה עם רשויות שונות כדי לבסס את אחיזתם בנכסים.
שני המוקדים העיקריים של הפעילות המתנחלית הזו הם הכפר סילוואן, והרובע המוסלמי בעיר העתיקה.
סילוואן סומן מזה שנים ארוכות כיעד אסטרטגי מרכזי של מפעל ההתנחלות ושל מדיניות הייהוד הישראלית במזרח ירושלים, ובמובנים רבים מהווה את גולת הכותרת שלה: הקמת הגן הלאומי "עיר דוד", המופעל על ידי עמותת המתנחלים אלע"ד בלב שכונת ואדי חילווה בכפר, הכניסה את המתנחלים לכפר הפלסטיני בדלת הראשית, כאנשי ממסד. זאת לצד המשך
ניסיונות ההשתלטות על בתים של תושבים פלסטינים בשכונה. כעת, לאור המהלכים של השנה האחרונה, עלולה שכונת בטן אל-הווא, מהעניות והצפופות בסילוואן, להפוך למתחם ההתנחלות הגדול ביותר באגן ההיסטורי של העיר העתיקה, תוך סילוקן של כמאה משפחות פלסטיניות מבתיהן.
במהלך השנה השתלט "הקדש בנבנישתי" – ששניים ממנהליו, שמונו בתמיכת רשויות המדינה, הם מאנשי "עטרת כהנים" – על 17 דירות ופינה מהן את המשפחות הפלסטיניות שגרו בהן. ארבע משפחות נוספות קיבלו לקראת סוף השנה הודעות מההוצאה לפועל על צווי פינוי מיידיים שהוצאו נגדן. בנוסף הוגשו על ידי ההקדש תביעות פינוי נגד 15 משפחות נוספות. כמו כן מתנהלות שתי תביעות של ההקדש נגד משפחות שלטענת מנהלי ההקדש בנו בתוך השטחים שבבעלותו.
פחות בניה, יותר השתלטות על נכסים.
זהו שוב אותו מבוך משפטי הכורך יחד הקדשים יהודיים נושנים מלפני קום המדינה, את האפוטרופוס הכללי ועמותות מתנחלים בעלות עניין ומספק את האצטלה החוקית למדיניות נישול הפלסטינים מבתיהם ולכניסת מתנחלים תחתם. אותו חוק מונע, כמובן, מפלסטינים לעשות מהלך דומה ולתבוע את רכושם מלפני 1948, למרות הוכחות בעלות חד משמעיות.
התיירות בשירות הייהוד
מהלכים דומים לפינוי משפחות פלסטיניות וכניסת מתנחלים קודמו השנה, כאמור, באינטנסיביות גם בוואדי חילווה ובעיקר ברובע המוסלמי בעיר העתיקה. אחד הפלסטינים שמצא עצמו מטרה של המתנחלים הוא רכז השטח של עמותת עיר-עמים, אחמד סוב-לבן, שמשפחתו היא המשפחה הפלסטינית האחרונה שנותרה באותו בניין ברחוב מעלות אל-חאלדיה, אחרי שכל יתר הדיירים פונו בעקבות תביעות בעלות של "הקדש עניי גליציה". משפחת סוב-לבן נמצאת בעיצומו של מאבק משפטי וציבורי על ביתה, מטרים ספורים ממסגד אל-אקצא.
לצד פינויין של משפחות פלסטיניות וכניסת מתנחלים לבתים בנקודות האסטרטגיות והרגישות ביותר במזרח העיר, דו"ח עיר-עמים מתייחס גם לשלל הדרכים הנוספות דרכן מקדמת ישראל את פרוייקט הישראליזציה של המרחב הפלסטיני בירושלים המזרחית, מפרוייקטים "תיירותיים" בחסות עמותות מתנחלים, דרך גיוס השיח הירוק והגנים הלאומיים למניעת בנייה בשכונות הפלסטיניות, וכלה בסלילת כבישים ואוטוסטרדות לטובת הציבור היהודי של העיר על חשבון אדמות הפלסטינים.
שמעתי את ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, מתפאר לא פעם בהיקף הבנייה החדשה המקודמת בימים אלה בירושלים. "לטובת כל תושביה", הוא אוהב לחזור ולהדגיש. השאלה לטובת מי ובעיקר על חשבון מי הופכת להרבה יותר "מאתגרת" כשמגיעים לעיר המזרחית. מה שבטוח, הדו"ח הזה מאשר שגם שנת 2015 היתה שנה טובה למתנחלים במזרח ירושלים.
Print
PDF version