החיים בירושלים ייהפכו לסיוט

הרצח המזעזע בהר נוף היכה את תושבי ירושלים בתדהמה, והזכיר לנו עד כמה החיים בעיר הזאת פגיעים. ואולם, בהתכנסות של כל קהילה אל תוך עצמה ובהתרכזותה בפצעיה, תוך כדי הפניית אצבע מאשימה אל הקהילה השנייה, אין די כדי להשיב את החיים בירושלים אל המסלול.

בעוד ממשלת ישראל מתיימרת להחזיר את הביטחון לרחובות ירושלים, היא נערכת למלחמה — אם להסתמך על דברי ראש הממשלה — נגד תושביה הפלסטינים. ירושלים, ששכונותיה הפלסטיניות מוקפות במחסומים וחיילים, אינה מקדמת את הביטחון. מפגעים תמיד ימצאו דרך להתגבר על המחסומים, ואילו חיי היום־יום ייהפכו לסיוט וייצרו אינסוף מצבים של חיכוך דליק. האיום בשלילת מעמד התושבות ממי שזכויותיהם מדולדלות מלכתחילה אינו יכול שלא להיות מובן אלא כערעור נוסף על מעמד הפלסטינים בעיר. ממשלת ישראל וראש העיר לא ישיגו דבר באמצעות עונשים קולקטיביים, מלבד הסלמה.

במצב שנוצר חייבים ליצור אפיקי הידברות עם תושבי ירושלים המזרחית ולעצור את המהלכים המלבים את הסכסוך בעיר. זה חצי שנה שירושלים המזרחית מיטלטלת ממשבר למשבר: הרצח המחריד שלמוחמד אבו חדיר, אירועי הר הבית, התנגשויות מתמשכות בשכונות הפלסטיניות, כניסת מתנחלים נוספים לסילואן והתקפות בלתי פוסקות על פלסטינים במרחב הציבורי.

אירועי הר הבית הם קו השבר של המשבר הנוכחי, ושיאם של המאמצים העקביים להפוך את הסכסוך הפוליטי למלחמת דת. מותו הטרגי של נהג האוטובוס יוסף ראמוני נגע בעצבים החשופים של תושבי ירושלים המזרחית, שמאז הקיץ האחרון הפכו ליעד להתקפות גזעניות ולהתנכלויות, והם חשים שהופקרו לחלוטין על ידי הרשויות. ההשתייכות הלאומית מאפילה על כל חקירה משטרתית, והתוצאה היא העמקה של משבר האמון בין התושבים לרשויות. הקיפאון המדיני וההזנחה רבת השנים של השכונות הפלסטיניות מערערים עוד יותר את המצב.

האירועים האחרונים בירושלים מדגישים שוב עד כמה העיר מחולקת בפועל, ועד כמה הסדר מדיני חיוני. בטווח הקצר ירושלים תשוב אולי אל שגרת יומה, אך תהיה זו שגרה מתוחה, המתנה להתפרצות הבאה. הדרך היחידה לפתור זאת היא באמצעות הידברות. על ממשלת ישראל ועיריית ירושלים להחליט אם פניהן למלחמה, ואז אל להן להעמיד פנים שהן טורחות להשיב את השקט, או אם הן מעוניינות להרגיע את הרוחות — שאז עליהן להפסיק את ההתלהמות נגד האוכלוסייה הפלסטינית ולמצוא כל דרך להידבר עם התושבים הפלסטינים.

הידברות זו צריכה להיות מלווה בצעדים בוני אמון, בנקיטת צעדים נחושים נגד כל גילויי ההסתה, בעצירת כל פעולות הבנייה וההתנחלות, בפעולה נחרצת נגד הניסיונות להפר את הסטטוס קוו על הר הבית, ובתוכניות מעשיות לשיפור תנאי החיים בשכונות הפלסטיניות. במקביל יש לחדול מן הדמוניזציה של הרשות הפלסטינית ומנהיגה, ולשלבם במאמצים להשיב את החיים בירושלים למסלול נורמלי, תוך שרטוט מתווה לחזרה לשולחן המשא ומתן. הדבר הוא בנפשנו.