ירושלים המזרחית היא המקום היחיד מעבר לקו הירוק שבו מאות אלפי פלסטינים נמצאים בחיכוך יומיומי עם ישראלים ועם הרשויות הישראליות. בשנים האחרונות היו מי שניסו לטעון שהשקט היחסי בירושלים מעיד על השתלבותם של תושבי מזרח העיר בישראל ואף על רצון להישאר תחת שליטתה.
למרבה הצער, השנים האחרונות לא נוצלו על ידי הרשויות הישראליות לשינוי אמיתי ובניית יחסים ראויים יותר בין הקהילות אלא להיפך: האפליה וההזנחה של מזרח ירושלים נמשכו ללא שינוי מהותי, ההתנחלויות בשכונות הפלסטיניות המשיכו לגדול, ולאלו נוספה גם תופעה של אלימות לאומנית מצד יהודים.…ירושלים המזרחית היא המקום היחיד מעבר לקו הירוק שבו מאות אלפי פלסטינים נמצאים בחיכוך יומיומי עם ישראלים ועם הרשויות הישראליות. בשנים האחרונות היו מי שניסו לטעון שהשקט היחסי בירושלים מעיד על השתלבותם של תושבי מזרח העיר בישראל ואף על רצון להישאר תחת שליטתה.
למרבה הצער, השנים האחרונות לא נוצלו על ידי הרשויות הישראליות לשינוי אמיתי ובניית יחסים ראויים יותר בין הקהילות אלא להיפך: האפליה וההזנחה של מזרח ירושלים נמשכו ללא שינוי מהותי, ההתנחלויות בשכונות הפלסטיניות המשיכו לגדול, ולאלו נוספה גם תופעה של אלימות לאומנית מצד יהודים.
מעקב מתמשך של עיר עמים מראה על פעילות רציפה וחריש עומק של גורמים אלימים בירושלים, חלקם מגיעים מחוץ לירושלים. סקירה שערכה עיר עמים כבר במרץ 2014 על אלימות לאומנית יהודית בירושלים, הובאה זה מכבר בפני גורמים בעיריית ירושלים, משטרת ישראל וועדת החינוך של הכנסת. אך הרשויות כשלו במניעת ההסתה הזו ובהפסקת פעילותם של האחראים לה.
המדיניות בירושלים משאירה אותה על סף פיצוץ באופן קבוע. בשבועות האחרונים, כשתשומת הלב הציבורית מופ...המשך קריאה
ירושלים המזרחית היא המקום היחיד מעבר לקו הירוק שבו מאות אלפי פלסטינים נמצאים בחיכוך יומיומי עם ישראלים ועם הרשויות הישראליות. בשנים האחרונות היו מי שניסו לטעון שהשקט היחסי בירושלים מעיד על השתלבותם של תושבי מזרח העיר בישראל ואף על רצון להישאר תחת שליטתה.
למרבה הצער, השנים האחרונות לא נוצלו על ידי הרשויות הישראליות לשינוי אמיתי ובניית יחסים ראויים יותר בין הקהילות אלא להיפך: האפליה וההזנחה של מזרח ירושלים נמשכו ללא שינוי מהותי, ההתנחלויות בשכונות הפלסטיניות המשיכו לגדול, ולאלו נוספה גם תופעה של אלימות לאומנית מצד יהודים.…ירושלים המזרחית היא המקום היחיד מעבר לקו הירוק שבו מאות אלפי פלסטינים נמצאים בחיכוך יומיומי עם ישראלים ועם הרשויות הישראליות. בשנים האחרונות היו מי שניסו לטעון שהשקט היחסי בירושלים מעיד על השתלבותם של תושבי מזרח העיר בישראל ואף על רצון להישאר תחת שליטתה.
למרבה הצער, השנים האחרונות לא נוצלו על ידי הרשויות הישראליות לשינוי אמיתי ובניית יחסים ראויים יותר בין הקהילות אלא להיפך: האפליה וההזנחה של מזרח ירושלים נמשכו ללא שינוי מהותי, ההתנחלויות בשכונות הפלסטיניות המשיכו לגדול, ולאלו נוספה גם תופעה של אלימות לאומנית מצד יהודים.
מעקב מתמשך של עיר עמים מראה על פעילות רציפה וחריש עומק של גורמים אלימים בירושלים, חלקם מגיעים מחוץ לירושלים. סקירה שערכה עיר עמים כבר במרץ 2014 על אלימות לאומנית יהודית בירושלים, הובאה זה מכבר בפני גורמים בעיריית ירושלים, משטרת ישראל וועדת החינוך של הכנסת. אך הרשויות כשלו במניעת ההסתה הזו ובהפסקת פעילותם של האחראים לה.
המדיניות בירושלים משאירה אותה על סף פיצוץ באופן קבוע. בשבועות האחרונים, כשתשומת הלב הציבורית מופנית למתרחש ברצועת עזה ובדרום, ירושלים לא שקטה על שמריה והאלימות בה געתה בשני חלקיה.
לצד מהומות רבות שהתרחשו במזרח העיר על רקע הרצח של מוחמד אבו ח'דיר ומלחמת עזה, עיר עמים ערכה גם מעקב אחר מקרי האלימות הלאומנית היהודית שהתרחשו בירושלים בשבועות אלו.
מהסקירה הכרונולוגית המצורפת בהמשך ובה קישורים לכתבות על אלימות ולסרטונים המתעדים את ההסתה וקריאות מוות לערבים, עולה אלימות לאומנית מאורגנת, (לרוב באמצעות הפגנות שהיוזמה להן מגיעה מחוץ לירושלים, בין השאר של פעילי להבה) לצדה של אלימות לאומנית מקומית בכל רחבי העיר: בשכונות שבמזרח העיר, בשכונות שבמערבה ובוודאי במרכז ירושלים. קריאות "מוות לערבים" הפכו שגורות בפי מאות מפגינים, ולצדן פגיעות פיסיות ממש בערבים, בין אם נקלעו באופן מקרי למקום, בין אם נמצאו על ידי יהודים ש"תרו אחריהם", בין אם הם עובדים במערב ירושלים, משתמשים בשירותי התחבורה הציבורית בה ועוד. הפגיעות הלאומניות האלה יצרו גם פחד רב בקרב התושבים הפלסטינים של העיר.
תופעת האלימות הלאומנית היהודית כאמור אינה חדשה בירושלים. אך עוצמתה והאינטנסיביות שלה צמחו בשבועות האחרונים למימדים בלתי נסבלים, והיא חושפת שוב את שבירות החיים המשותפים תחת "העיר המאוחדת".
בהעדר פתרון מדיני, ירושלים היא מרחב דו לאומי מתוח, עם אפליה קשה, שהופך ל'חממה' לגילויי הסתה וגזענות. המרחב הזה מחייב את הרשויות שלא להעלים עין מכך, להכיר בהיות ירושלים עירם של שני עמים, להוביל מדיניות שתבטל את הפערים העצומים בתשתיות ובשירותים, ושתנהג יד נחרצת של אפס סובלנות לאלימות של הרוב כלפי הפלסטינים החיים כאן.
סיכום:
לצד מהומות רבות שהתרחשו במזרח העיר על רקע רצח הנער מוחמד אבו ח'דיר ומלחמת עזה, עיר עמים ערכה גם מעקב אחר מקרי האלימות הלאומנית היהודית שהתרחשו בירושלים בשבועות אלו. תופעת האלימות הלאומנית היהודית אינה חדשה בירושלים. אך עוצמתה והאינטנסיביות שלה צמחו בשבועות האחרונים, והיא חושפת שוב את שבירות החיים המשותפים תחת "העיר המאוחדת". -
Print
PDF version