בשנים האחרונות ההתנהלות על הר הבית/חרם א-שריף היא מקור למשברים חוזרים ונשנים. במקרה הטוב נדרשה השקעה אדירה על מנת להביא משברים אלו לסיום, ופעמים רבות הם אף גבו מחיר בחיי אדם. היציבות המעורערת בהר הבית מקרינה באופן מיידי כמעט על המצב בירושלים, בגדה, בעזה ולעתים גם בכל שטחי המדינה. גלי ההדף שלה מגיעים במהירות גם לירדן.
אחד הלקחים המרכזיים מבחינת אירועי השנים האחרונות בהר הבית/חרם א-שריף הוא החשיבות העליונה שיש לתיאום בין משטרת ישראל לבין הווקף הירדני. שני גופים אלו אחראים על היישום בפועל של ההסכמות אליהן הגיעו ממשלות ישראל וירדן בנוגע למקום הקדוש ולהתנהלות היומיומית בו. תיאום מוצלח בין שני גופים אלו מבטיח את שימור היציבות והרגיעה בהר מול הלחצים של הגופים השונים השואפים לערער את הסטטוס קוו.
מטבע הדברים אי אפשר לצפות שמשטרת ישראל והווקף הירדני יראו עין בעין בכל דבר. אי הסכמות יכולות להתקיים הן לגבי שאלות עקרוניות וגם בהתנהלות ובמפגש היומיומי שבין שוטרים ואנשי ווקף. דווקא בשל כך ולאור מה שתיארנו לעיל חיוני ששני גופים אלו ישימו את הדגש על הידברות ביניהם, יפגינו גמישות שתמנע חיכוכים ויקיימו מנגנונים יעילים לליבון אי הסכמות ומשברים, ולמניעת הדרדרות. לעומת אלו, גישה כוחנית והפגנת עמדות נוקשה הן מתכון ליצירת עימותים והסלמתם ומהוות אבן נגף בפני סיום משבר לאחר שהוא פורץ.
ניתוח התנהלות המשטרה במשבר הנוכחי סביב מבנה באב א-רחמה מוביל למסקנה שלמשטרה תרומה משמעותית לפריצתו של המשבר, ולאורכו היא נעה בין איפוק לבין כוחנות. לכאורה אין לבוא בתלונות אל המשטרה שמעצם הגדרת תפקידה אמורה לפעול נגד מפרי החוק, אלא שבדיקת העובדות לאשורן מראה שפעולות הווקף והמתפללים המוסלמים לא היו...המשך קריאה
בשנים האחרונות ההתנהלות על הר הבית/חרם א-שריף היא מקור למשברים חוזרים ונשנים. במקרה הטוב נדרשה השקעה אדירה על מנת להביא משברים אלו לסיום, ופעמים רבות הם אף גבו מחיר בחיי אדם. היציבות המעורערת בהר הבית מקרינה באופן מיידי כמעט על המצב בירושלים, בגדה, בעזה ולעתים גם בכל שטחי המדינה. גלי ההדף שלה מגיעים במהירות גם לירדן.
אחד הלקחים המרכזיים מבחינת אירועי השנים האחרונות בהר הבית/חרם א-שריף הוא החשיבות העליונה שיש לתיאום בין משטרת ישראל לבין הווקף הירדני. שני גופים אלו אחראים על היישום בפועל של ההסכמות אליהן הגיעו ממשלות ישראל וירדן בנוגע למקום הקדוש ולהתנהלות היומיומית בו. תיאום מוצלח בין שני גופים אלו מבטיח את שימור היציבות והרגיעה בהר מול הלחצים של הגופים השונים השואפים לערער את הסטטוס קוו.
מטבע הדברים אי אפשר לצפות שמשטרת ישראל והווקף הירדני יראו עין בעין בכל דבר. אי הסכמות יכולות להתקיים הן לגבי שאלות עקרוניות וגם בהתנהלות ובמפגש היומיומי שבין שוטרים ואנשי ווקף. דווקא בשל כך ולאור מה שתיארנו לעיל חיוני ששני גופים אלו ישימו את הדגש על הידברות ביניהם, יפגינו גמישות שתמנע חיכוכים ויקיימו מנגנונים יעילים לליבון אי הסכמות ומשברים, ולמניעת הדרדרות. לעומת אלו, גישה כוחנית והפגנת עמדות נוקשה הן מתכון ליצירת עימותים והסלמתם ומהוות אבן נגף בפני סיום משבר לאחר שהוא פורץ.
ניתוח התנהלות המשטרה במשבר הנוכחי סביב מבנה באב א-רחמה מוביל למסקנה שלמשטרה תרומה משמעותית לפריצתו של המשבר, ולאורכו היא נעה בין איפוק לבין כוחנות. לכאורה אין לבוא בתלונות אל המשטרה שמעצם הגדרת תפקידה אמורה לפעול נגד מפרי החוק, אלא שבדיקת העובדות לאשורן מראה שפעולות הווקף והמתפללים המוסלמים לא היוו עבירה על החוק, ופרט לאירוע של השלכת בקבוק התבערה/הזיקוק הן מצויות בטווח ההגדרה של מחאה לגיטימית ולא אלימה.
בעבר המשטרה ראתה בתנועות המקדש גורם שפעולותיו נועדו לערער את היציבות בהר הבית/חרם א-שריף, ובהתאם השוטרים בשטח פעלו כדי למנוע פרובוקציות של פעילי המקדש ובוודאי שלא ראו בהם פרטנר לתיאומים ושיתופי פעולה. הרישום שנביא כאן חושף את השינוי שחל בשנתיים האחרונות, במהלכן חלה התקרבות בין תנועות המקדש לבין המשטרה. רישום זה יחשוף את העמדה הנוקשה שמסגלת לעצמה המשטרה בעקבות כך בכלל, ואת השלכותיה על הדרדרות המשבר בבאב א-רחמה בפרט. ניתן יהיה לראות כי העמדה הכוחנית של המשטרה גדלה עם התגברות מחאתן של תנועות המקדש כלפי התנהלות ממשלת ישראל במשבר.
תנועות המקדש מצהירות בגלוי על התנגדותן לסטטוס קוו וחלקן אף מצהירות במפורש שהיעד אליו הן חותרות הוא הריסת כיפת הסלע ובניית בית המקדש 1. לא רק שהגשמה – אפילו חלקית – של יעדים אלו כרוכה בערעור חמור של היציבות בהר הבית אלא שפעילים מרכזיים בתנועות המקדש אף הצהירו בגלוי שערעור היציבות בהר הוא מטרה לכשעצמה שתאפשר להן לממש את מטרותיהן מרחיקות הלכת2
Print
PDF version