חודש למשבר באב א-רחמה - מקרה בוחן

18/03/2019

בשנים האחרונות ההתנהלות על הר הבית/חרם א-שריף היא מקור למשברים חוזרים ונשנים. במקרה הטוב נדרשה השקעה אדירה על מנת להביא משברים אלו לסיום, ופעמים רבות הם אף גבו מחיר בחיי אדם. היציבות המעורערת בהר הבית מקרינה באופן מיידי כמעט על המצב בירושלים, בגדה, בעזה ולעתים גם בכל שטחי המדינה. גלי ההדף שלה מגיעים במהירות גם לירדן.

אחד הלקחים המרכזיים מבחינת אירועי השנים האחרונות בהר הבית/חרם א-שריף הוא החשיבות העליונה שיש לתיאום בין משטרת ישראל לבין הווקף הירדני. שני גופים אלו אחראים על היישום בפועל של ההסכמות אליהן הגיעו ממשלות ישראל וירדן בנוגע למקום הקדוש ולהתנהלות היומיומית בו. תיאום מוצלח בין שני גופים אלו מבטיח את שימור היציבות והרגיעה בהר מול הלחצים של הגופים השונים השואפים לערער את הסטטוס קוו.

מטבע הדברים אי אפשר לצפות שמשטרת ישראל והווקף הירדני יראו עין בעין בכל דבר. אי הסכמות יכולות להתקיים הן לגבי שאלות עקרוניות וגם בהתנהלות ובמפגש היומיומי שבין שוטרים ואנשי ווקף. דווקא בשל כך ולאור מה שתיארנו לעיל חיוני ששני גופים אלו ישימו את הדגש על הידברות ביניהם, יפגינו גמישות שתמנע חיכוכים ויקיימו מנגנונים יעילים לליבון אי הסכמות ומשברים, ולמניעת הדרדרות. לעומת אלו, גישה כוחנית והפגנת עמדות נוקשה הן מתכון ליצירת עימותים והסלמתם ומהוות אבן נגף בפני סיום משבר לאחר שהוא פורץ.

ניתוח התנהלות המשטרה במשבר הנוכחי סביב מבנה באב א-רחמה מוביל למסקנה שלמשטרה תרומה משמעותית לפריצתו של המשבר, ולאורכו היא נעה בין איפוק לבין כוחנות. לכאורה אין לבוא בתלונות אל המשטרה שמעצם הגדרת תפקידה אמורה לפעול נגד מפרי החוק, אלא שבדיקת העובדות לאשורן מראה שפעולות הווקף והמתפללים המוסלמים לא היו...המשך קריאה