בית המשפט קיבל חלקית את ערעורה של משפחה פלסטינית שאמורה היתה להתפנות מביתה שברובע המוסלמי בעיר לטובת דיירים יהודים. השופטים הורו לדחות את הפינוי בעשור בשל "סעד מן הצדק"
ניר חסון
בית המשפט העליון קיבל השבוע באופן חלקי את ערעורה של משפחה פלסטינית מירושלים שאמורה היתה להיות מפונה מביתה שברובע המוסלמי בעיר לטובת דיירים יהודים, והורה לדחות את הפינוי בעשר שנים.
נורה ברכאת, בעלה וילדיה הבוגרים מתגוררים מאז 1966 בבית שהיה שייך לפני 1948 להקדש יהודי, שהוקם לטובת עניי ירושלים. בשנת 2010 העביר האפוטרופוס לנכסי נפקדים את הנכס בחזרה לידי ההקדש, שנשלט עתה על ידי פעילים למען יישוב יהודים ברובע היהודי. ארבעה חודשים לאחר מכן הגיש ההקדש תביעת פינוי נגד ברכאת ובני משפחתה. בהליכים בבית המשפט השלום והמחוזי הפסידו הפלסטינים והתקבלה טענת התביעה כי המשפחה איבדה את זכותה לדיירות מוגנת במקום מאחר ולא התגוררה בדירה ברציפות בעשרות השנים האחרונות. ברכאת ערערה, באמצעות עו"ד מוחמד דחלה, לבית המשפט העליון. בדיון שהתקיים ביום שני טען דחלה שיש לקבל את זכות הערעור בשל "סעד מן הצדק".
עו"ד דחלה טען כי בשש השנים שחלפו מאז תחילת ההליך המשפטי המשפחהמתגוררת בדירה וכן כי לא מדובר באדם פרטי המבקש לפנות דייר שהפר את ההסכם, אלא בהקדש שמטרתו המקורית היתה לעזור לאנשים. כן נטען כי פינוי ברכאת מהדירה יגרום לכך שהיא תאבד את מעמדה החוקי בישראל כתושבת ירושלים, שכן אין לה מקום מגורים אחר בעיר.
במהלך הדיון הציעו השופטים, אליקים רובינשטיין, ניל הנדל ומני מזוז, כי הצדדים יגיעו להסדר פשרה לפיו בני הזוג יוכלו להתגורר בדירה עד לאחרית ימיהם ולאחר מכן היא תועבר לרשות ההקדש. ברכאת הסכימה לפשרה, אך היא נדחתה בידי ההקדש. בהחלטה שפורסמה ביום שלישי קבעו השופטים כי הם מקבלים חלקית את הערעור ומתירים לברכאת ובעלה לגור בדירה עשר שנים נוספות. עם זאת אסרו השופטים על בני משפחה נוספים לגור במקום וקבעו כי בתום התקופה יועבר הנכס לידי היהודים.
"המקרה הנדון אינו מקרה מובהק למתן סעד מן הצדק", כתבו השופטים, "ואולם לאחר בחינת מכלול נסיבות העניין הגענו לכלל מסקנה כי יש להעניק למבקשת סעד מן הצדק חלקי. זאת, בהתחשב בכך שמדובר בדירת מגורים; שאין מדובר במקרה מובהק של נטישה, אלא מדובר בדיירת ששיפצה את הדירה ושהתה בה גם אם באופן חלקי; נוכח גילם של המבקשת ובעלה (בעשור השביעי לחייהם); לאור השלכות הפינוי על מעמדה של המבקשת כתושבת קבע במדינת ישראל; ובהתחשב גם בכך שהמשיב אינו פרט בשר ודם המבקש להתגורר בדירה שתתפנה אלא גוף משפטי (הקדש)".
"מתן הסעד מן הצדק חושף את ההתעמרות המשפטית של מתנחלים בכסות הקדש משך עשרות שנים במשפחות פלסטיניות בירושלים המזרחית", נכתב בהודעת עמותת עיר עמים. "הצדק מחייב את הפסקת השימוש הנלוז שעושים מתנחלים בדין מפלה כדי להוסיף ולהתעמר במשפחות פלסטיניות. על המדינה להפסיק את תמיכתה בדרכים הפתלתלות שהם מייצרים כדי לפנות משפחות מבתיהן בירושלים המזרחית".