התנחלויות בירושלים המזרחית 2009 - 2016

הנתונים מתפרסמים לרגל השקת דוח "מכה בבטן" החושף את מעורבות המדינה במפעל ההתנחלות היהודית בשכונת בטן אל-הוא בסילוואן
 
מאז נבחר ראש הממשלה בנימין נתניהו ב- 2009 חל זינוק של 60% במספר מתחמי ההתנחלויות החדשות באגן העיר העתיקה, מספר יחידות הדיור שבידי המתנחלים גדל שם פי שתיים, חל גידול של 70% במספר המתנחלים ו-60 משפחות פלסטיניות פונו מבתיהן. בנוסף, בתקופה זו צמח תקציב האבטחה של משרד השיכון למתנחלי ירושלים המזרחית ב- 119%. כך עולה מנתונים חדשים שמפרסמים הארגונים עיר עמים ושלום עכשיו לרגל דוח חדש של שני הארגונים על עקירת האוכלוסיה הגדולה ביותר בשנים האחרונות שמבוצעת בלב סילוואן, בשכונת בטן אל-הווא בסילוואן.  הנתונים חושפים, לראשונה, תמונת מצב כללית על מפת ההתנחלות היהודית בירושלים המזרחית ועל פינוי משפחות פלסטיניות בה מאז עלייתו המחודשת של נתניהו לשלטון לפני שבע שנים.

מספר מתחמי ההתנחלויות לפני ואחרי כהונת נתניהו השנייה במזרח ירושלים
על-פי המידע שאספו הארגונים, בשבע השנים האחרונות בהן מכהן נתניהו כראש ממשלה, חלה עלייה של 39% במספר מתחמי ההתנחלויות החדשים בכלל ירושלים המזרחית. לפי הנתונים, אם עד 2009 נספרו 102 מתחמים בהם התגוררו כ- 2,000 מתנחלים, הרי שמאז בחירתו של נתניהו ועד היום נוספו 40 מתחמים חדשים בהם מתגוררים 778 מתנחלים חדשים, שהצטרפו למפעל ההתנחלות היהודית בירושלים המזרחית.  31 מהמתחמים החדשים נוספו באגן ההיסטורי, 4  בעיר העתיקה ו- 5 מתחמים נוספים הוקמו ביתר השכונות הפלסטינות בירושלים המזרחית.
 
 

 
מהנתונים עולה שהאגן ההיסטורי הוא האזור בו מפעל ההתנחלות הוא הפעיל ביותר במהלך כהונת נתניהו השנייה. מאז 2009 היה באגן ההיסטורי גידול של כמעט פי 2 במספר יחידות הדיור שבידי המתנחלים, וגידול של כ70% במספר המתנחלים שם. בנוסף, בתקופה זו בוצע פינוי של 60 משפחות פלסטיניות: בשייח' ג'ראח, ובסילוואן (בוואדי חילווה ובבטן אל הווא). ברובע המוסלמי פונו עוד   8 משפחות נוספות.
 
55 מתוך 68 הפינויים בוצעו בשנתיים האחרונות. 53 מהם באגן ההיסטורי בסילוואן (ואדי חילווה ובטן אל הווא). בנוסף, נכון להיום, עומדות תחת איום פינוי/הריסה ממשית עוד כמעט 300 משפחות באגן ההיסטורי. מספר המשפחות המאוימות בפינוי ידוע הכי גדול נכון להיום מצוי בבטן אל הווא והוא עומד על 51 משפחות.
 
פינויים והתנחלויות באגן העיר העתיקה

 
עוד מתגלה מהנתונים, כי בעוד שמספר המנחלים בירושלים המזרחית עלה מאז 2009 ב- 39% בלבד, גדל התקציב שהקצה משרד השיכון לאבטחתם מ- 37,640,000 ש"ח ל- 82,339,000 ש"ח כיום, שהם תוספת של 119% (44,699,000 ש"ח) לתקציב. כלומר, בשבע השנים האחרונות  התקציב פר מתנחל גדל פי 1.54.
הנתונים מתפרסמים לרגל השקתו של דוח חדש "מכה בבטן" של עיר עמים ושלום עכשיו הסוקר את מעורבות המדינה במפעל ההתנחלות ועקירת המשפחות בשכונת בטן אל-הווא בסילוואן, הסמוכה למתחם הר הבית. הדוח חושף את הפרקטיקות השונות בהן עושים שימוש ארגוני מתנחלים, שבסיוע האופוטרופוס הכללי ורשם ההקדשות, שניהם במשרד המשפטים, מאיימים להפוך את בטן אל-הווא למתחם ההתנחלות הגדול ביותר בלב שכונה פלסטינית באגן העיר העתיקה, תוך עקירתן של 100 משפחות פלסטיניות מהמקום. הדוח מתאר את הקפיצה הדרמטית בהיקף הפינויים במקום בשנתיים האחרונות, שנתיים בהן גם מתחוללת אלימות גוברת בירושלים.
בין הפרקטיקות המפורטות בדוח:
תביעות סילוק ופינוי משפחות פלסטיניות – האמצעי המרכזי למימוש תכניות ההתנחלות היהודית בסילוואן בשטח הנאמד ב- 5.2 דונם, ושבו מתגוררות 90 משפחות פלסטיניות. אמצעי זה מבוסס על טענות של מתנחלים לבעלות יהודית על השטח קודם ל-1948. לטענתם לפני 1948 השטח המדובר היה בבעלות "הקדש בנבנישתי", הקדש יהודי. באישור האפוטרופוס הכללי ורשם ההקדשות מונו ב- 2001 כנאמני ההקדש לא אחרים מפעילי עמותת המתנחלים "עטרת כהנים". לאחר מכן ב-2002 שיחרר האפוטרופוס הכללי את השטח לידי הנאמנים. הדוח חושף את מעורבותה של המדינה באישורם של אנשי עמותת המתנחלים כנאמני ההקדש. על בסיס זה, החלו אנשי עטרת כהנים בהגשת תביעות פינוי וסילוק נגד המשפחות הפלסטיניות במתחם. ונכון להיום גרים המתנחלים ב- 28 בתים פלסטינים בשכונה, ויש עוד  12 תביעות פינוי נוספות המתנהלות נגד עוד 51 משפחות פלסטיניות, שעלולות להיות מפונות מהמקום. 
מכירת שטח ללא מכרז – בניגוד לקבוע בחוק חובת המכרזים, האפוטרופוס הכללי לא פרסם מכרזים בהם הודיע על מכירתן של ארבע חלקות נוספות צמודות לחלקות ההקדש בהיקף של עוד שלושה דונם בשכונה לנאמני ההקדש ובמחיר נמוך. משמעות הדבר היא הגדלה של שטח ההתנחלות האפשרי ושל האיום בעוד פינויי משפחות. התוצאה: עשר משפחות פלסטיניות המתגוררות בארבע החלקות הנוספות הפכו למועמדות לפינוי, כשנגד אחת מהן – משפחת סילוואדי – פתחה עטרת כוהנים בתביעת פינוי.
עוד מפרט הדוח את שיטות הרכישה המפותלות הנוספות שמובילות לפינוי משפחות בשכונה וכן את מעורבות המשטרה, משרד השיכון ופוליטיקאים ישראלים, ביניהם השרים גלעד ארדן, אורי אריאל וסגנית השר ציפי חוטובלי, בהעמקת מפעל ההתנחלות היהודית בבטן אל-הווא. הדוח מותח ביקורת חריפה על כח מופרז בו משתמשת המשטרה נגד התושבים הפלסטינים בשכונה, הכוללים שימוש תכוף בגז מדמיע, רימוני הלם, מעצרים עד כדי ירי ויידוי אבנים מצדם. בנוסף, הדוח חושף את תקציב משרד השיכון למימון האבטחה של המתנחלים בשכונה, המבוצעת על-ידי חברות פרטיות. לפי הנתונים, ב- 2014 ו- 2015 עומד הסכום השנתי על קרוב ל- 100 מיליון ש"ח, שבחישוב נוסף מהווים 2,750 ש"ח עבור אבטחת מתנחל בירושלים המזרחית בחודש.
"עקירת המשפחות בבטן אל הווא הינה עוד צעד אלים של הרשויות כלפי הקהילה הפלסטינית בירושלים המזרחית. לצד ענישה קולקטיבית, אכיפה סלקטיבית ומשטור האוכלוסיה הפלסטינית בירושלים המזרחית, מסייעות רשויות המדינה, אם באופן ישיר כאפוטרופוס הכללי ואם באופן עקיף כישיבה על הגדר של רשם ההקדשות במשרד המשפטים, לנישולן של עשרות משפחות מבתיהן ולהותרתן ללא קורת גג. מהלכים התנחלותיים אלו בסילוואן בסמוך לעיר העתיקה ולמתחם הר הבית, בסיוע ובחסות המדינה, מסלימים עוד את הסכסוך בעיר, מגבירים את היאוש והתסכול, מרחיקים עוד את הסיכוי להגיע להסדר מדיני ומציבים שוב ושוב את ירושלים במציאות אלימה חוזרת".
לקריאת הדוח, לחצ/י כאן.