השבוע האחרון עמד בסימן הטרור המתגבר בירושלים ובגדה, בעיקר בחברון וסביבותיה. הוא לכאורה הגיח משום מקום, אך למעשה מעולם לא עזב אותנו. החודש מציינים שנה לפרוץ גל האלימות שהחל בירושלים בערב ראש השנה תשע"ו ביידוי אבנים שהוביל למותו של אלכסנדר לבלוביץ. לאירועי הטרור עדיין אין שם רשמי - יש מי שקוראים להם "אינתיפאדה מספר 3", יש מי שמכנים אותם "אינתיפאדת הסכינים", ואחרים מגדירים זאת כ"אינתיפאדת היחידים".
הפיגוע בשער הפרחים
הטרור גבה עד כה 40 הרוגים ו-460 פצועים ישראלים, ו-250 הרוגים וקרוב ל-1,000 פצועים פלסטינים. זו אולי הסיבה לכך שרוב הישראלים ממשיכים להיות אדישים לגל האלימות: מבחינתם 40 הרוגים בשנה הם מחיר נסבל, אולי אפילו קל יחסית. לשם השוואה, מספר ההרוגים בתאונות דרכים בשנת 2015 הסתכם ב-257, ומתחילת 2016 הגיע כבר (נכון ל-21 בספטמבר) ל-265.
אחד הנפצים של גל הטרור קשור להר הבית. בחודשים האחרונים היה נראה שראש הממשלה בנימין נתניהו עשה מאמצים לנטרל את מוקד התבערה הזה: הוא אסר על עליית חברי כנסת להר, הדגיש שישראל מחויבת לסטטוס קוו וניהל מגעים עם עבדאללה מלך ירדן, שיש לה מעמד חוקי במקום, גם מכוח הסכם השלום עמה. ואולם מחקר חדש של עיר עמים, לקראת ראש השנה וחגי תשרי האחרים, מתריע כי הר הבית ממשיך להיות פתחו של הר געש שיכול להתפרץ שוב בכל רגע.
עיר עמים היא עמותה בלתי מפלגתית, המזוהה עם השמאל, שיסד עו"ד דניאל זיידמן ב־2000. היא מגדירה עצמה כ"עוסקת במורכבות החיים בירושלים בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובעתידה הפוליטי של העיר. עיר עמים פועלת במגמה שירושלים תהיה עיר תקינה ושוויונית תוך קידום התנאים לעתיד פוליטי יציב יותר בירושלים".
לפי המחקר שחיבר אביב טטרסקי, תחקירן העמותה, בחודשים האחרונים קיימת אומנם רגיעה מתמשכת בהר הבית, אך בשיחה עם "מעריב-סופהשבוע" הוא מתריע כי מדובר בשקט מתעתע ש"מגלה כבר סימני שבירה". לדבריו, הוא מזהה מוקדי מתיחות שצצים בעקבות מדיניות המשטרה בהר, שביטוייה הם הגדלת מספר המבקרים היהודיים, מאבקי כוח בין המשטרה לווקף וחידוש התמיכה הפומבית של אישים בממשלה וחברי כנסת בתנועת המקדש. כך לדוגמה סגן שר הביטחון אלי בן דהן, שהתבטא במפורש: "אנחנו רוצים לבנות את בית המקדש".
לפי טטרסקי, "פעילי המקדש מציבים את הגדלת מספר המבקרים היהודים כיעד המיידי שלהם לתקופה הקרובה. על פי התבטאויות עקביות שלהם, גידול זה חיוני כדי להביא בסופו של דבר לערעור הסטטוס קוו בהר". כמו כן, נמשכים ניסיונות התפילה של פעילים יהודים בהר. לפי המחקר, קיימת סתירה בין הצהרות הממשלה התומכת בסטטוס קוו לבין התבטאויות כמו זו של סגן שר הביטחון והמשך התמיכה בתנועת המקדש, שמקבלת מאות אלפי שקלים ממשרדי החינוך והתרבות. כתוצאה מכך, "גורמים מוסלמיים שונים מוחים על הגידול במספר המבקרים היהודים ומנסים להתסיס".
המחקר ממליץ לממשלה לחדול מהענקת רוח גבית לתנועת המקדש, וקורא למשטרה לעשות הכל כדי לצמצם את פוטנציאל הנפיצות בחודש תשרי, בכך שתימנע מהטלת מגבלות קולקטיביות על כניסת מתפללים מוסלמים להר כדי לאפשר במקומם כניסת מבקרים יהודים, כפי שעשתה בשנה שעברה. "לפיכך, יש גם חשיבות שראש הממשלה, שר הביטחון או לפחות השר לביטחון הפנים, ייצאו בימים הקרובים בהכרזה מפורשת שהשמירה על חופש הפולחן המוסלמי בהר היא גורם מפתח בסטטוס קוו, במניעת האלימות ובהצלחת פעולות המשטרה".
המלצות אחרות מציעות לממשלה "להקפיד על ביצוע התיאום בעניין ביקורי יהודים עם ירדן, להגביר את התיאום בין המשטרה לווקף ולחתור למעורבות רבה יותר של אנשי ציבור ומנהיגים דתיים בשני הצדדים כדי לפתח שיח דתי וציבורי בתוך קהילותיהם ובין הקהילות, המעודד דיאלוג וסובלנות בין-דתית. אחרת שוב אנו צפויים חס וחלילה לאלימות וטרור שמקורם יהיה הר הבית ולהדגשת הממד הדתי בסכסוך הישראלי-פלסטיני".