20 בתים נהרסו במזרח ירושלים, זינוק במספר ההריסות בעיר ובגדה

בעמותת "עיר עמים" טענו כי מדובר במבצע ההריסה הנרחב ביותר זה 20 שנה. יחידת האכיפה: אף אחד מהמבנים לא היה ראוי למגורים. השנה נהרסו עד כה 168 מבנים בשטח C, לעומת 125 בכל השנה שעברה

20 מבנים נהרסו אתמול (שלישי) בצפון ירושלים ובמזרחה, במבצע הנרחב ביותר זה שנים באזור. עיקר הפעילות התמקד בכפר קלנדיה, בצד הפלסטיני של גדר ההפרדה, שם פעלו פקחי היחידה לאכיפת תכנון ובנייה של משרד האוצר תחת אבטחה כבדה של כוחות משמר הגבול וצה"ל, שהטילו עוצר כללי על הכפר. בארגונים העוקבים אחר פעולות האכיפה מציינים כי באחרונה חלה עלייה חדה במספר הריסות המבנים של פלסטינים שאינם מעורבים בטרור, הן בירושלים והן בגדה המערבית.

לפי משרד האוצר, בסך הכל נהרסו בכפר 14 מבנים בשטח, כולם חדשים ולא מאוכלסים למעט שניים שאוכלסו בימים האחרונים. ארבעה מ-14 המבנים נחשבים להתחלות בנייה. במשרד האוצר אומרים כי כל 14 המבנים שנהרסו היו בטווח של 150 מטר מהגדר, בשטח שאסור לבנייה, כולם נבנו בחודש וחצי האחרונים ולכולם הוצאו להם צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה, שזכו להתעלמות.

הכפר קלנדיה, שנמצא כולו מעבר לגדר ההפרדה, מוגדר כשטח C, המצוי באחריות אזרחית של הרשות הפלסטינית. עם זאת, רצועה קטנה מתוכו נמצאת בשטח השיפוט של ירושלים. לטענת משרד האוצר כל פעילות האכיפה נעשתה בתחומי המובלעת ה"ישראלית", אך בעמותת "עיר עמים" טוענים כי שניים מהמבנים היו בשטח C. מלבד קלנדיה בוצעו הריסות גם בעיסאוויה ובראס אל עמוד. אחמד סובלבן מ"עיר עמים" אומר כי זה 20 שנה "לא היה מבצע כזה רחב. לכל היותר הרסו ארבעה או חמישה מבנים".

לפי נתוני העמותה, מתחילת 2016 ועד היום נהרסו 78 יחידות דיור, מתוכן 44 למגורים, לעומת 74 ב-2015 כולה. ב-2014 נהרסו במזרח העיר 52 יחידות דיור. איש יחידת האכיפה במשרד האוצר אישר כי ישנה עלייה במספר ההריסות: "אכן יש החלטה שלנו להגביר את האכיפה. בזמן האחרון יש גל של התחלות בנייה, למשל בקלנדיה ובוולאג'ה. אנחנו לא רוצים להגיע למצב של רבי קומות, דבר שדופק את כולם".

חסן סלאמה, הבעלים של מבנה בן שתי קומות בקלנדיה שנהרס, אמר ל"הארץ" כי למשפחה לא ניתנה שהות לפנות את הבית. הוא הלין כי צו ההריסה הגיע אליהם רק בבוקר יום שני. "כל האחים שלי, שבע משפחות, התגוררו בבניין", אמר, "לא עברו 12 שעות מהרגע שראינו את הצו והדחפורים באו, הרסו הכל עם כל הרהיטים והדברים בפנים". מנגד אמר מקור במשרד האוצר כי אף אחד מהמבנים שנהרסו לא היה ראוי למגורים וכי משפחת סלאמה נכנסה לבית בלילה לאחר מתן צו הפסקת העבודה. לדבריו, אנשי המשרד סייעו להוציא מהמבנה חפצים אישיים.

סלאמה הודה כי לאחר שמצאו עצמם מעבר לגדר ההפרדה, סברו רבים מהתושבים כי אין צורך ברישיונות בנייה. "לי היה בעבר היתר בנייה וכל האשמה שלי הוא שלא חידשתי אותו. אבל הרבה אנשים חשבו שהמקום כבר שייך לגדה, ולא לעירייה. הרסו פה וילות, אנשים שמו את כל הכסף שלהם כדי לחיות בבתים האלה".

בתוך כך דיווח ארגון "בצלם" על עלייה במספר ההריסות של בתי פלסטינים שנבנו בניגוד לדין הישראלי גם בשטח C. לפי הנתונים, ב-2016 נהרסו עד כה 168 בתים, לעומת 125 לאורך כל 2015, ובבתים שנהרסו התגוררו 740 פלסטינים. מאז 2006, מסר "בצלם", הרסה ישראל 1,113 בתים של פלסטינים בגדה (ללא מזרח ירושלים). הנתונים יוצגו היום בכנס בכנסת, בנוכחות שגריר האיחוד האירופי לישראל, לארס פאבורג אנדרסן. האיחוד מממן ומציב מבנים למגורי פלסטינים, שגם הם נהרסים לא פעם על ידי ישראל.

ממתאם פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה כי "מדובר במבנים בלתי חוקיים אשר לא קיבלו את אישור הגורמים המוסמכים ועל כן בוצעו כנגדם פעולות אכיפה".