בסילוואן/עיר דוד התהלך דוד המלך על גג ביתו וראה את בת שבע רוחצת על גג סמוך, והשאר ידוע. אבל כאשר נתן הנביא הוכיח אותו במשל הנפלא על כבשת הרש, נעים זמירות ישראל ענה, "חטאתי לה" (שמואל ב', י"ב 13). למנהיגי מדינת ישראל יש זמירות אחרות. כאשר עמותות המתנחלים, אלע"דועטרת כוהנים, נכנסו באישון ליל לבתי פלסטינים בסילוואן, אותם רכשו ככל הנראה בעסקאות מסועפות של אנשי קש וחברות עלומות שיש בהן הכל מלבד תום לב — ראש ממשלת ישראל הגיב בהתנצחות משפטית.
נופי המלקוח המקראי מהלכים קסם גם על ההבטחה הביטחונית החדשה של המחנה הציוני, האלוף במיל' עמוס ידלין, המכהן כחבר המועצה הציבורית של עמותת אלע"ד, שאף חתם על מודעת ברכה ל"מתיישבים" החדשים. במסיבת העיתונאים שבה הוכרז על מינויו, הסביר ידלין לכתב "הארץ", כי הוא תומך בעמותת אלע"ד המנהלת את חפירות עיר דוד, משום שהן מוכיחות לפלסטינים את הנוכחות היהודית בישראל לאורך אלפי שנים.
מאז מיהר ידלין לברך את "מתיישבי" סילוואן, דן בית המשפט בחלק מעסקאות הרכישה וקבע לעת זו שחוקיותן מוטלת בספק. בית המשפט הורה בצווי ביניים לאלע"ד לפנות את אחת הדירות, שלטענתה רכשה, אחרי שסירבה לספק הוכחות לרכישה, ואסר עליה לבצע שיפוצים ביחידה אחרת. הייתכן שלא עלה בדעתו של ידלין — ראש אמ"ן לשעבר ומר ביטחון המיועד, שהגדיר במסיבת העיתונאים את ישראל כווילה בג'ונגל — לברר את חוקיות העסקאות בסילוואן בטרם יצא לברך את תושבי הווילות החדשים? אבוי, אין נביא בג'ונגל.
בסיוע פטרוניה הציבוריים מתכננת עמותת אלע"ד את צעדה הבא להקמת מרכז מבקרים ענק בכניסה לסילוואן. הנדל"ניסטים לעת ליל יהפכו למדריכי תיירים מסבירי פנים לאור יום, בשיטה הנוהגת באתר עיר דוד ממול, שהופרט לידי עמותת אלע"ד לפני כעשור וחצי. ושוב בחסות החוק משתלטים על נכסים, מעקמים עקרונות תכנון האוסרים על בנייה בסמיכות לחומה ובתוך גן לאומי, וקוברים ממצאים ארכיאולוגיים נדירים תחת קומות בטון עצומות.
ארכיאולוגיה היא אחרי הכל עסק הפכפך. ככל שנחשוף ונכסה, נפריד ונמיין, לעולם לא נמחק לגמרי את עקבותיהן של ציוויליזציות זרות מהעבר ושל סילוואן הפלסטינית — הג'ונגל בן אלפי הבתים והתושבים — בהווה. רק שם, במרכז המבקרים עצום הממדים המאפיל על חומת העיר ושכיותיה ועל דברי ימיה מרובי הפנים, ניתן יהיה לברוא בכל פלאי הפירוטכניקה את וילת עיר דוד האמיתית — זו המשתרעת ללא הפרעה, מעמוס עד עמוס ומנתן עד נתניהו, שכולה קושאן יהודי מוצק ואין בה זכר לכבשת הרש.
לאחר מעשה בת שבע לא ידע בית דוד עוד יום של שקט. כפי שחזה נתן הנביא, מה שעשה דוד בחדרי חדרים עשו בניו לאור יום. הם קמו זה על זה ועל אביהם ושיסו את גייסות ישראל אלה באלה, והמשותף לכל מעשיהם היה שהם חמדו את שלא להם: את כיסא אביהם, פילגשיו ומרכבותיו, ואף את אחותם. כאז כעתה, קללת הרש מקוממת פלסטינים על יהודים ויהודים על פלסטינים, ובמאבק על כל גג ועל כל אבן אנו טובעים בג'ונגל השנאה והאלימות.
כך קרה לא פעם בהיסטוריה העקובה מדם של העיר הזאת, שחיו בה גם מלכים אחרים, שהשליכו נביאים אומרי אמת לבור. כמה אירוני שאנשי עיר דוד טוענים כי חשפו את בור ירמיהו. לו היה ירמיהו מתנבא היום על חורבן העיר "כרתו עצה ושפכו על ירושלים סוללה, היא העיר הפקד, כולה עושק בקרבה" (ירמיהו ו', 6), הם ופטרוניהם היו משליכים אותו לבור.