בכפר עקב דורשים לסלול כבישים, הרשויות מטילות את האחריות זו על זו

בית המשפט המחוזי בירושלים ידון היום (שני) בעתירה שהגישו תושבי כפר עקב שבצפון ירושלים נגד העירייה והמדינה. התושבים דורשים סלילה ותיקון של מערכת הכבישים בכפר. לאחרונה התקבלו תשובות המדינה ועיריית ירושלים בעתירה. עיון בתשובות מלמד עד כמה גדול חוסר האונים של הרשויות הישראליות ביחס לשכונות מזרח ירושלים שמעבר לגדר.

בתשובת המדינה מוטלת האחריות על העירייה, שאף מואשמת שלא ניצלה תקציבים שהוקצו לה לשם טיפול בתשתית הכבישים במזרח העיר. "לעיריית ירושלים אושרו תקציבי עתק לצורך פיתוח ותחזוקה של תשתיות תחבורתיות במזרח העיר", נכתב בתשובת המדינה. עוד נכתב כי "בין השנים 2010 ל-2014 העמיד משרד התחבורה לעיריית ירושלים לטובת מיזמים במזרח העיר תקציב בסכום העולה על 423 מיליון שקלים".

בתשובת העירייה, לעומת זאת, מוטלת האחריות על צה"ל ועל הממשלה. לטענת העירייה, המצב הביטחוני בשכונות במזרח העיר אינו מאפשר לה לפעול כמו בכל שכונה אחרת וצה"ל אינו מספק את הליווי הנדרש כדי להשלים את המשימות בשכונות. בנוסף, טוענת העירייה, לתושבים הקבועים של השכונות התווספו מאז בניית הגדר עשרות אלפי תושבים שמקורם בשטחים ושאינם תושבי העיר.

"הסוגיה הנדונה אינה מוניציפלית גרידא, אלא סוגיה ממשלתית מובהקת", נכתב בתשובת העירייה. "מרכיבי הליווי הביטחוני הנדרשים למתן שירותים בסיסיים וההיבטים התקציבים הכרוכים בשירותים שעיריית ירושלים נאלצת לספק לעשרות אלפי שוהים בלתי חוקיים פלסטינים הם סוגיות הדורשות התייחסות ממשלתית".

"במקום לדאוג לרווחת תושבי מזרח ירושלים, עיריית ירושלים עסוקה בגלגול אחריות על הממשלה", נמסר בתגובת עמותת עיר עמים, שהגישה את העתירה בשם התושבים.

בעיריית ירושלים טוענים מנגד: "העירייה פועלת בשנים האחרונות באופן חסר תקדים ובהיקפים עצומים לצמצום פערים בשכונות הערביות, אך לצערנו תנופת צמצום הפערים מתקיימת בעיקר בשכונות שבתוך גדר הביטחון ולא מחוץ לה ככפר עקב,  זאת בשל האתגר הביטחוני הקיים".

עוד נטען כי "העירייה פועלת יחד עם משרד התחבורה למימוש כל התקציבים שהוקצו לכך לתקופה של חמש שנים, והם מבוצעים על פי תוכניות עבודה סדורות וכבר מורגשות היטב על ידי תושבי מזרח העיר ומביאים לעלייה באיכות החיים ומהוות מהפכה של ממש לאחר שנים של הזנחה".