עקורים בעירם

מן הדוח עולה כי נכון ל-2012 הגיע היקף התחלות הבנייה בכפר עקב-סמיראמיס בלבד ל-83% ממספר התחלות הבנייה בכל ירושלים. מחירי הדירות שם נמוכות משמעותית מבירושלים עצמה, אך למחיר הנמוך יש השלכות בטיחותיות חריפות ועל פי הערכות של אונר"א במקרה של רעידת אדמה יתמוטטו כ-80 אחוז מהמבנים באזור. זאת ועוד, העלייה החדה במספר תושבי השכונות מעבר לגדר התרחשה ללא התאמה של תשתיות המים, החשמל, הניקוז והכבישים. בנוסף להעדר מוחלט של שירותי תברואה, חינוך ורווחה, גם רשויות האכיפה והחוק נעדרות משכונות אלו. כך הפכו השכונות שמעבר לגדר לגטו צפוף ומסוכן שיהפוך לגיהנום של ממש במקרה של אסון טבע או מפגע תברואתי רציני.
 
על פי הדו"ח, הכאוס השורר בשכונות שמעבר לגדר הביא לכך שכיום קשה לומר אפילו כמה תושבים מתגוררים בהן. בשני האזורים: כפר עקב-סמיראמיס מצפון לגדר ואזור מחנה הפליטים שועפט ממזרח לגדר, חיים על פי הערכה בין 80 ל-100 אלף תושבים (כרבע עד שליש מתושביה הפלסטינים של ירושלים), שהם בעלי מעמד תושבות והקשורים לעיר בקשרי קהילה, משפחה, פרנסה, וזהות אך נקרעו ממנה בפועל בעשור האחרון. תושבים אלו חיים באזור הנמצא בשליטה ואחריות מלאה של מדינת ישראל ועיריית ירושלים, אך לא זוכים כמעט לאף אחת מהזכויות והשירותים המגיעים להם – ללא אחזקת וסלילת כבישים, ללא פינוי זבל, אכיפת חוק משטרתית, פיקוח על תכנון ובנייה או שירותי חינוך ורווחה ראויים. הם חיים בצפיפות גדולה ובסכנה מוחשית באשר לאפשרות של אסון הומניטרי גדול.

ההגירה המואצת של תושביה העניים של מזרח ירושלים אל עבר השכונות שמעבר לגדר מתרחשת על רקע מדיניות מתמשכת לדחיקת הפלסטינים מירושלים באמצעות הגבלות על מעמד התושבות, הגבלות חמורות על תכנון ובנייה, מחסור של אלפי כיתות לימוד, אפליה תקציבית ועוני מחמיר. על רקע זה, מסכם דוח עיר עמים, חששם של תושבי השכונות מעבר לגדר שמניעת שירותים בסיסיים משרתת מטרה דמוגרפית להביא לבסוף לניתוקם המוחלט מעירם אינה מופרכת.