נייר עמדה בנוגע לפעילות להבה בירושלים

לאור דחיפות הדיון המתקיים מחר, נתמקד בנייר זה בארגון להב"ה שהיה ממובילי הפעילות הגזענית בירושלים.
לעניינו של ארגון להב"ה ופעילותו בירושלים, אנו קוראים לחברי הכנסת:

ארגון להב"ה – רקע
ארגון להב"ה (למניעת התבוללות בארץ הקודש) הינו גורם מסית מרכזי שפועל במרכז העיר ירושלים. הארגון אינו עמותה רשומה, הוא הוקם כפי הנראה בשנת 2008 כאשר מספר גופים אשר עסקו ב"הצלת בנות ישראל" התאחדו בשיתוף "המטה העולמי להצלת העם והארץ" להקמת "ארגון-על למלחמה בהתבוללות בארץ הקודש". מטרתו המוצהרת של הארגון היא "להציל בנות מעם ישראל שהתפתו לקשור קשר עם גוי". יו"ר להב"ה, בן-ציון גופשטיין, הוא תלמיד של מייסד כך מאיר כהנא. הוא מרבה לצטט מספריו של כהנא, ופעילי להב"ה נראים לא פעם בחולצות הנושאות כיתובים כגון "כהנא צדק".
במסווה של מלחמה בהתבוללות מפרסם הארגון את משנתו המטיפה לשנאת ערבים תוך כדי הפחדה והסתה על בסיס גזעני. הסתה זו מתרחשת על פני זירות רבות באמצעות כרזות, עלונים, הצבת דוכנים, הפגנות, כנסים, ובאופן נרחב באמצעות רשת האינטרנט ובפרט באמצעות הפייסבוק. הארגון מפעיל מתנדבים בכל רחבי הארץ, ואת קו "המלשינון" אליו ניתן להתקשר כדי לחשוף קשרים של יהודיות עם ערבים.

פעילות להב"ה בירושלים
פעילי להב"ה יזמו הפגנות אלימות רבות ברחבי הארץ על מנת ללבות את השנאה וההסתה כלפי הציבור הערבי בישראל. במהלך חודשי קיץ 2014 התגברה פעילות להב"ה בירושלים, החל מדוכנים שהוצבו במרכז העיר פעמיים בשבוע, בימי חמישי בערב ובמוצ"ש, וכלה בהפגנות אלימות ברחבי ירושלים שבמהלכן תקפו מתפרעים עוברי אורח ערבים.
בספטמבר 2014, לאחר דרישתה של חברת מועצת עיריית ירושלים לורה ורטון ממרצ להסיר את דוכני להב"ה בעיר בעקבות אי מתן רישוי להצבתם, הם אכן פורקו, אך נמשכה מאז נוכחות הפעילים במקום והמשיכה חלוקת הפליירים והפעילות. דוכנים אחרים החלו לצוץ במקומות אחרים ברחבי העיר, כדוגמת שוק מחנה יהודה, ללא כל אכיפה.
ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, מעולם לא התבטא בעניינו של הארגון המסית הפועל במרכז עירו, לא ניסה להצר את צעדיו, ולא פעל לחיזוקם של גורמי חינוך ורווחה שיתנו מענה טיפולי לנוער שנלכד במשנתו.

עתירה בדרישה להעמיד לדין את פעילי להב"ה והעומד בראשה והצתת כיתות בבית הספר הדו לשוני
ב 1.10.14 הגיש המרכז הרפורמי לדת ומדינה, בשיתוף עם מטה המאבק לגזענות, עתירה כנגד היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה בבקשה להעמיד לדין את פעילי ארגון להב"ה והעומד בראש הארגון, בן-ציון גופשטיין, בעוון הסתה לגזענות והסתה לאלימות בגין חמישה מקרים שונים של הסתה (בג"ץ 5977/14)[1]. רק לאחר הצתת בית הספר הדו לשוני, וגם ככל הנראה בעקבות העתירה, החלו בדצמבר 2014 מעצרים של פעילי להב"ה, לרבות של גופשטיין שהיה במעצר בית.

ב 15.12.14 הוגש כתב אישום נגד שלושה פעילי ארגון להב"ה בגין הצתת בית הספר הדו לשוני. השלושה יצחק גבאי בן 22 מירושלים, והאחים שלמה, בן 20 ונחמן טוויטו בן 18 מביתר עילית – הואשמו בהצתה, התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים והשחתת פני מקרקעין. יש לציין כי בגרסה הראשונית של כתב האישום היו סעיפים על רקע גזעני או לאומני שהוסרו בגרסתו הסופית של כתב האישום. ב 23.7.15 קבע בית המשפט כי שלמה טוויטו ישלח לשנתיים מאסר בפועל ויפצה את בית הספר ב 10,000 ₪ ושאחיו נחמן טויטו ישלח לשנתיים וחצי מאסר בפועל ויפצה את בית הספר ב 15,000 ₪. משפטו של השלישי – יצחק גבאי, עדיין מתנהל לאחר שסירב להסדר טיעון. בצאתו מבית המשפט אמר האח הצעיר נחמן כי "המחיר היה שווה את זה" ואף פצח בשירה. גופשטיין הגיב לגזר הדין וטען ש"בית ספר שכזה הוא אסון ואין לו מקום במדינה יהודית. עם אויבים לא צריכים ללמוד".
עם המעצרים של גופשטיין ופעילי להב"ה בנובמבר 2014 חלה ירידה משמעותית בהיקף הפעילות של הארגון בירושלים שנמשכה כחצי שנה. בתגובתה לעתירת המרכז הרפורמי, טענה פרקליטות המדינה כי כבר בחודש יוני 2012 נפתחה חקירה סמויה נגד להב"ה וכי בדצמבר 2014 הפכה חקירה זו גלויה. אי לכך טענה פרקליטות המדינה כי העתירה מוקדמת, מיצתה את עצמה ודינה להידחות. למרבה ההפתעה, אף מבלי לקיים דיון בעתירה, ניתן ביום 14/1/15 פסק דינו של בית המשפט הקובע כי די בתגובת המדינה לעת זו.

בנצי גופשטיין בהפגנה בירושלים

ארגון להב"ה שב לירושלים
משלא נותרה העתירה תלויה ועומדת, שבו באפריל 2015 להב"ה לפעילותם, גופשטיין שוחרר ממעצר הבית, וככל הידוע עד היום לא הוגש נגדו כל כתב אישום.
ב- 22.4.15 הפגינו פעילי להב"ה בהר הרצל, ובראשם גופשטיין ששוחרר ממעצר בית, נגד הדלקת אחת המשואות ביום העצמאות על ידי לוסי אהריש.  
ב 21.5.15 חזרה להב"ה לכיכר ציון ולשיטות הפעולה הרגילות שלהם - נוכחות מאיימת בכיכר, צעדות שנאה ברחוב יפו ובן יהודה, קריאות נגד ערבים ותקיפות נגד ערבים.
להלן מספר מקרים שתועדו לאחרונה על ידי פעילי "ירושלים לא שותקת":
ב 21.5.15 – בלילה זה שב כאמור ארגון להב"ה והעומד בראשו גופשטיין לפעול בכיכר ציון שבמרכז העיר. באותו היום כעשרים יהודים התנפלו על 4 פלסטינים במרכז העיר, רדפו ותקפו אותם כיכר ציון לכיכר החתולות. אמנם לא ניתן לקבוע בוודאות שהיו אלה פעילי להב"ה, אך לאור פעולתה באותו לילה של להב"ה בוודאי שניתן לקשור בין הדברים. חשוב לציין כי השוטרים עמדו מנגד, ורק בזכות התערבותם של פעילי "ירושלים לא שותקת" נמנעה תקיפה קשה. בסופו של דבר השוטרים עכבו את הפלסטינים והניחו לישראלים.
ב 28.5.15 קיימה להב"ה תהלוכת שנאה באזור כיכר ציון במרכז ירושלים, שבמסגרתה הם תוקפים כ 4 צעירים שנקרו בדרכם. פעילים של "מדברים בכיכר" התקשרו  למשטרה, אך השוטרים עצרו נער פלסטיני והניחו לישראלים.
ב 4.6.15 תוקפים פעילי להב"ה פעילים של "מדברים בכיכר" בכיכר ציון.

בנוסף, התרחבה בחודשים אלו פעילות להב"ה לשוק מחנה יהודה וקניון הדר בתלפיות, שם הם הקימו דוכנים. חברת המועצה לורה ורטון הגישה תלונה על הקמת הדוכן בשוק.עם חזרת להב"ה לכיכר ציון נשלחו במסגרת קמפיין של "ירושלים לא שותקת" 800 פקסים לראש עיריית ירושלים, שדרשו את קריאתו הפומבית של ראש העיריה נגד אלימות לאומנית יהודית בירושלים, וכי יקרא לנוכחות משפטית ומוגברת נגד הגזענות בעיר. אך אלו לא קיבלו כל מענה. לעומת זאת, חברי מועצת העיר ירושלים, תמיר ניר מירושלמים ואלעד מלכא מהתעוררות, חברו לחברת המועצה לורה ורטון ממרצ בקריאותיהם נגד להב"ה.

הפעילות האחרונה של להב"ה היתה במצעד הגאווה הירושלמי שנערך ב 30.7.15. פעילי להב"ה הפגינו נגד המצעד בזמן המצעד ואף לאחר סיומו הטראגי עם תקיפתו של ישי שליסל. בטרם אירוע הדקירה של שליסל, אמר גופשטיין: "לא יכול להיות שבירושלים דבר כזה יתקיים ואנו נשתוק. נגיד לצועדים שזו לא סיבה לגאווה אלא סטייה. אנחנו מוכנים לעזור להם ולטפל בהם. יש טיפול מחלתי ונפשי לזה." אחד המפגינים אף הגן על שליסל, עוד בטרם תקף בשנית במצעד הגאווה האחרון, ואמר: שליסל בחור נורמטיבי, אני לא בעד השיטה שלו אלא על כולם ביחד, נשכנע את כולם להתאבד".

לאור כל זאת, אנו קוראים לחברי הכנסת:
להורות לגורמי האכיפה, ובראשם המשטרה ומשרד המשפטים, למצות את הדין עם ראשי להב"ה ובהם בנצי גופשטיין.
להורות ליועץ המשפטי לפעול נגד ארגון להב"ה  ולהגשתו של כתב אישום נגד גופשטיין בגין הסתה לאלימות וגזענות.
להורות לעיריית ירושלים לנקוט בצעדי אכיפה מוגברים נגד פעילות להב"ה בעיר.
לצאת בקריאה ציבורית מפורשת לראש עיריית ירושלים לפעול נחרצות נגד הארגון בעיר ירושלים.  
לדרוש הקצאת תקציבים ראויים למאבק באלימות לאומנית יהודית בעיר ירושלים.
[1] בג"ץ 5977/14