בין הולילנד לקדם

 

---

ב-3 באפריל 2014, אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובניה את  תכנית מתחם קדם (תכנית מס' 13542). הוועדה אמנם הורתה על הנמכת המבנה בקומה אחת, אך דחתה את מרבית ההתנגדויות  לתכנית. מדובר בתכנית של עמותת אלע"ד לבניה של מבנה בן 5 קומות בחניון גבעתי שבשכונת סילוואן. את התכנית תיכנן האדריכל אריה רחמימוב והיא זוכה לתמיכה נלהבת של הרשויות: התכנית קודמה במהירות הבזק[1] מהוועדה המקומית לתכנון ובניה לוועדה המחוזית, רשות הטבע והגנים ביקשה להצטרף כמגישה נוספת של התכנית[2], וראש העיריה, מר ניר ברקת, טרח והגיע לדיון בוועדה המחוזית על הפקדת התכנית כדי להביע את תמיכתו בה:
"מר ברקת מסר כי היעד העירוני הנו יצירת תשתית לכעשרה מיליון מבקרים בשנה וכי מרכז קדם מהווה נדבך גדול ומהותי ביצירת התשתית האמורה"
(מתוך פרוטוקול הדיון).
 
ביום ירושלים במאי 2012, החליטה ממשלת ישראל שהיכל התנ"ך יוקם במתחם קדם. התמיכה הנלהבת של ברקת בתכנית שמוגשת בידי גופים פרטיים והרוח הגבית שהיא קיבלה מהממשלה מעלות תמיהות והשפעתה ניכרת לאורך כל תהליך האישור של התכנית.
 
כפי שיתואר להלן, אישור התכנית ישנה  שינוי מהותי את פני העיר העתיקה, והוא מהווה חריגה מכלליהשימור והתכנון הנהוגים מזה עשרות שנים. השלכותיה התכנוניות הרות הגורל עומדות בניגוד גמור לעך שהיא מקודמת ללא כל דיון ציבורי פתוח ועמוק. באמתלה תיירותית מקדמת ישראל התנחלות נוספת בלב סילוואן, ותוך כדי כך פוגעת פגיעה חמורה בעקרונות השימור של העיר העתיקה וסביבותיה. לתכנית הוגשו התנגדויות של תושבי סילואן, עמותת עיר עמים, עמותת עמק שווה ו- 35 מתכננים, מומחי שימור ואנשי רוח[3]. הוועדה המחוזית לא רק דחתה את מרבית ההתנגדויות שהוצגו בפניה, היא אף לא נענתה להצעתם של אנשי התכנון שהתנגדו, להביא את התכנית לבדיקה מקצועית במעבדות ההדמיה של הטכניון בכדי שאפשר יהיה לבחון לעומק את ההשפעה של בניית המתחם על חזות חומות העיר העתיקה.
כנגד אישור הוועדה המחוזית הוגשו עררים ואלו יידונו בידי המועצה הארצית לתכנון ובניה ב-12 במרץ.
 
תוכן המסמך:
א. מהות התכנית - התנחלות תיירותית נוספת של אלע"ד בסילוואן
ב. כשלי ההליך התכנוני

ג. נסיון להקים את היכל התנ"ך במתחם קדם
ד. סוף דבר: תכנון לקוי וחסר, תוך התעלמות ממשמעותו הפוליטית הרחבה
א. מהות התכנית - התנחלות תיירותית נוספת של אלע"ד בסילוואן
חניון גבעתי פרוש על פני שטח של 5.5  דונם[4], ליד שער האשפות, כ-20 מטרים מחומות העיר העתיקה ובסמוך להר הבית ומסגד אל-אקצא. הוא ממוקם בכניסה לשכונת סילוואן, מצדו השני של הכביש, מול הכניסה הראשית לגן הלאומי עיר דוד. מאז שנת 2003 מתקיימות בשטח חפירות של רשות העתיקות במימון וביוזמת עמותת אלע"ד.
תכנית מתחם קדם מבקשת להקים מעל הממצאים שהתגלו בחפירות מתחם תיירות אדיר ממדים, אשר יחובר במעברים תת-קרקעיים אל קרבת הכותל המערבי ואל מרכז המבקרים בעיר דוד שגם אותו מנהלת עמותת אלע"ד. המתחם המוצע הנו מבנה בן 5 קומות על פני 3.7 דונם ובשטח בנוי של כ-17,000 מ"ר, מתוכם כ-10,000 מ"ר  מעל פני הקרקע. הבניין בשיאו יהיה נמוך ב-4.5 מ' בלבד מגובה חומת העיר העתיקה הסמוכה אליו. כפי שיפורט להלן נתונים אלו עומדים בניגוד חריף להוראות של תכניות המתאר החלות במקום.
 
בניגוד למצג כי ממצאי החפירות הארכיאולוגיות הם ההצדקה לבנות את מתחם קדם, הכוונה לבנות בשטח קדמה לתחילת החפירות. החפירות הוצגו כחפירות ארכיאולוגיות, אולם במהלכן הוכנו תמיכות לצורך בניה עתידית. פעולה כזו אינה כלולה בהגדרה של חפירות ארכיאולוגיות ומצריכה הוצאת היתר מראש, דבר שלא נעשה. כלומר, מבחינות רבות החפירות משמשות כלי לקידום המיזם, כפי שאמר נציג רשות העתיקות בדיון שבו אישרה הוועדה המחוזית את הפקדת התכנית[5]: "צריך לזכור שהבניין הוא גם הסיבה לחפירה, וזה דבר שאסור להתעלם ממנו".

חפירות חניון גבעתי על רקע בתי הכפר סילוואן.
מתוך דו"ח עמק שווה, 'בית הליבה' וחניון גבעתי' - חפירות ארכיאולוגיות והשפעתן על הסטאטוס קוו בעיר העתיקה ובסילוואן[6]

הפרויקט מעורר התנגדות מכיוונים שונים: בקרב הקהילה הארכיאולוגית ישנם המתנגדים בחריפות ל"קבירת" העתיקות מתחת למבנים תיירותיים אשר כביכול מנגישים אותן לקהל הרחב[7], ולניתוקן מסביבתן החיצונית . בניה בשטח החניון עומדת גם בניגוד להוראות תכנית המתאר לאגן העיר העתיקה. מבנה גדל ממדים כפי שמתוכנן עלול להאפיל על חומות העיר העתיקה ולשנות לחלוטין את הצביון הארכיטקטוני והנופי של האזור.
 
ראש העיריה ברקת טרח והגיע לדיון בוועדה המחוזית בהפקדת התכנית – צעד לא שגרתי - כדי לדחוף לקידומה. על פי דבריו בוועדה המחוזית, ברקת רואה במתחם קדם נדבך חשוב בקידום התיירות לעיר בכלל ובפרט לאתרים הממוקמים בשכונת סילוואן.
ראוי היה לקיים דיון ציבורי נרחב בהשלכותיה של התכנית ובכלל הצרכים הנוגעים למקום רגיש וחשוב הנמצא בסמיכות גדולה אל העיר העתיקה והר הבית. ירושלים כבר מכירה את התוצאות העגומות של תכנון ראוותני שנועד לשרת את מטרותיהם של יזמים פרטיים וזכה לסיוע מצד בעלי תפקידים בעירייה, והפעם אף באזור רגיש כל כך. במקום לקיים דיון נרחב כנדרש, ראש העיריה האיץ את קידומה של התכנית בידי עמותה פרטית בעלת אג'נדה פוליטית מובהקת, תוך פגיעה נוספת בחיי התושבים במקום וצרכיהם, ותוך התעלמות מהקולות המתנגדים לה.
ב. כשלי ההליך התכנוני
חקירת ההליך התכנוני מעלה תמיהות רבות. על פניו ההליך רווי בכשלים שמעידים על מחדלים בבחינתה לעומק של התכנית:

 

 
בסעיף 10.2.4 של תכנית עמ/9 נכתב: "מחוץ לתחום העיר העתיקה לא תותר הקמת מבנה לכל מטרה שהיא במרחק הקטן מ-75 מ' מצידה החיצוני של החומה".
גם בתכנית המתאר החדשה לירושלים, תכנית ירושלים 2000 (אשר למרות שטרם אושרה ועדות התכנון והבניה מתייחסות אליה כמתווה את מדיניות התכנון בעיר), נכתב בסעיף 6.8.1  "לא תאושר תכנית ולא יינתן היתר לבנייה מכוחה, במרחק הקטן מ- 75 מ' מצידה החיצוני של החומה".
 
מאחר שחניון גבעתי נמצא במרחק כ-20 מ' מהחומות, התכנית לבנות בו מבנה גדל ממדים מתנגשת עם הוראות אלו ועם מטרתן החשובה. כמובן שלא מדובר כאן רק בסתירה פורמלית לתכנית המתאר – דבר בעייתי בפני עצמו. מדובר בהוראות שנקבעו כבר בתכנית המתאר מימי המנדט הבריטי ואשר, כפי שאנו רואים, אומצו בעקביות על ידי המתכננים הישראלים. המטרה של הוראות אלו היא למנוע מצב שבו בניה חדשה תבלע את העיר העתיקה ולא תאפשר לחוש את מלוא ההדר של חומותיה והמבנים ההיסטוריים הנשקפים מתוכן. המדיניות העקבית להימנע מבניה ליד החומות, נועדה לשמר את סביבתה הקרובה של העיר העתיקה באופן אשר יביא לידי ביטוי מרבי את אופייה, יופייה ומורשתה החזותית. אירוני במיוחד שפרויקט המתיימר להיות מונע משיקולים של תיירות ומורשת מפר עיקרון שימורי חשוב זה, ושהעירייה סותרת את העקרונות שהיא עצמה חזרה וקבעה.
 
ניסיון לברר כיצד אושרה התכנית בוועדה המחוזית למרות סתירה זו זכה בתשובה שהתכנית החדשה "משנה את הוראותיה של תכנית המתאר". אמנם מבחינה פורמאלית שינוי כזה הוא אפשרי, אולם מדובר בתשובה תמוהה בלשון המעטה: מן האמור לעיל מתבקש שהחלטה כזו תתקבל לאחר שנשקלה בכובד ראש. בפועל, דיון כזה כלל לא התקיים. יתר על כן, למרות שבמסמך המכין לדיון בוועדה המקומית פורטו תכניות המתאר החלות בשטח, כלל לא מוזכר שם שהתכנית החדשה מהווה שינוי מהותי של הוראותיהן, דבר אשר יוצר מצג מטעה כאילו היא עולה עמן בקנה אחד. הגדילה לעשות יו"ר הוועדה ומתכננת מחוז ירושלים הגב' דלית זילבר שהצהירה בפתיחת הדיון בוועדה שמתחם קדם "תואם בעצם את כל מה שרשום בעמ/9"[10].

 
האדריכל רחמימוב טען בפני הוועדה שבאבו טור בחר נקודת תצפית שונה במקצת מכפי שמצוין בהוראות, שכן מהמיקום המקורי אי אפשר לראות את המבנה בכלל. היה זה נציג הגופים הירוקים בוועדה ששם לב שההדמיה מוצגת ממבט מלמעלה ולא מהקרקע כפי שרחמימוב ניסה להציג. רחמימוב בחר להציג את התכנית ממבט מלמעלה אשר מגמד את מתחם קדם וכלל אינו מבהיר האם הוא מסתיר את החומות או אכן משאיר אותן חשופות מתצפיות שונות. בניגוד לדבריו של האדריכל, שהשטח של מתחם קדם אינו בשדה הראיה מנקודות התצפית, בשכונת אבו-טור יש לא מעט מקומות שמהם הוא נצפה ושאותן היה ראוי שרחמימוב יבחר כנקודת תצפית. כשרחמימוב נשאל לגבי תצפית מארמון הנציב הוא השיב במהירות שבקושי אפשר לראות את המבנה משם והמשיך לדבר על נקודות תצפית ממקומות אחרים. ראוי שנתהה על ניסיונות ההסתרה של רחמימוב ומדוע לא ביקשו חברי הוועדה לברר את הנקודה הזו לעומק. מה שברור הוא שבדיון שהתיימר לבדוק את כלל השאלות התכנוניות הנוגעות למתחם קדם כלל לא ניתנה תשובה לשאלת השפעתו על נוף חומות העיר העתיקה.

 

 
רשימת כשלים זו מאירה באור מטריד מאוד את דבריו של ראש העיריה בפני הוועדה המחוזית כשביקש להמעיט בהקפדה על כללים ושיקולים תכנוניים שעלולים לבוא על חשבון "החוויה של התיירים". לדבריו:
"החשש הכי כבד שלי זה שנעשה הכול נכון ונהיה לארג'ים, במירכאות כפולות, עם היכולת שלנו לתת שירותים . אנחנו עדיין קצרים מאוד, יחסית לאיפה שראוי שנהיה".[16]
 
ג. מעורבות הממשלה - היכל התנ"ך במתחם קדם
מזה מספר שנים שגופים שונים מקדמים רעיון של פארק או מוזיאון סביב מורשת התנ"ך. בשנת 2004 הוקמה עמותת "עמק התנ"ך", שמטרתה היתה להקים פארק תנ"כי חווייתי בחבל עדולם בדרום הארץ. כחלק מהפארק היה אמור לקום גם היכל התנ"ך.
 
בנובמבר 2011, הניחו חברי הכנסת רוני בר-און ובנימין בן אליעזר את הצעת חוק: היכל התנ"ך בירושלים. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק וההצעה אף עברה קריאה ראשונה בכנסת הקודמת. לרגל יום ירושלים בחודש מאי 2012, קיבלה ממשלת ישראל החלטה: להקים את היכל התנ"ך במתחם קדם[17]. בוועדת השרים לענייני חקיקה בכנסת הנוכחית, הייתה כוונה להחיל רציפות על הצעת החוק.
 
מעבר לשיקולים הנוגעים להתנגדויות למתחם קדם בסילוואן כשלעצמו, בוודאי לא ראוי כי במקום שנוי במחלוקת זה ובעל השלכות פוליטיות רחבות יוקם היכל התנ"ך המיועד. יתר על כן, תחקיר אשר פורסם בידיעות אחרונות חשף את האופן שבו נוצלו קשיי העמותה על ידי גורמים במשרד ראש הממשלה על מנת להעביר את הפרויקט לטובת האינטרסים של אלע"ד. אישי ציבור שצוינו כתומכים בפרויקט היכל התנ"ך, כדוד גרוסמן וסמי מיכאל,  אף שלחו בעקבות תחקיר זה מכתב לראש הממשלה בו מחו על הטעייתם ועל ניצול שמם לקידום פרויקט פוליטי שאליו הם מתנגדים. מאז לא שבה הצעת החוק לעלות לדיון בעניין הרציפות בפני ועדת השרים לענייני חקיקה.
 
ד. סוף דבר: תכנון לקוי וחסר, תוך התעלמות ממשמעותו הפוליטית הרחבה
משנודע על הפקדת התכנית להתנגדויות, התארגנה קבוצה של 35 מומחי תכנון ושימור בעלי שם ואנשי רוח אשר הגישו התנגדות חריפה ומנומקת לתכנית. מהתנגדות זו, יחד עם הדברים שלעיל,  היה מתבקש שראש העיריה, כאחראי על תכנונה ופיתוחה של ירושלים בהתאם לצרכים ציבוריים רחבים, יוודא שמתקיימת בחינה מעמיקה של תכנית מתחם קדם. בחינה אשר תדון בכובד ראש בכל ההיבטים של התכנית ושיהיו מעורבים בה אנשי מקצוע ובעלי עניין רבים ככל האפשר. למרות זאת, ראש העיריה המשיך להתייחס לתכנית בהקשר תיירותי-יזמי גרידא והתעלם בעקביות מהקולות הקוראים לשקול את התכנית מחדש. בכך הוא נרתם לאג'נדה הפוליטית אשר מניעה את מיזם הבניה הזה במיקומו הרגיש. לאור גישתו זו, לא מפתיע שמתגלים הכשלים שפירטנו לעיל בתהליך האישור של התכנית. כשלים שבשלם הופך הסיפור של מתחם קדם מפרויקט שנוי במחלוקת למיזם שבו המטרה מקדשת את כל האמצעים.
 
בשנים האחרונות מקודמות תכניות בניה רבות בתוך העיר העתיקה וסביבתה הקרובה. התכניות מקודמות בחופזה ולעתים בניגוד להליכי מנהל תקין. שיקולים של פלורליזם, שימור היסטורי ורווחת תושבים נדחקים לטובת קידום מצג של מונופול ישראלי- יהודי היסטורי ופוליטי. זאת באזור רגיש מבחינה חברתית, דתית ופוליטית שמהווה נדבך מרכזי בזהות הלאומית של שני עמים והינו בעל חשיבות רגשית עצומה למאות מיליוני מאמינים מקרב שלוש הדתות ברחבי העולם.
 
במקום לפעול לפיתוח זהיר ונבון של האזור לרווחתם של תושביו, תוך דאגה לצרכים של מגוון הקהילות אשר נושאות אליו עיניים ושימור יופיו ההיסטורי, מעניק ראש העיריה עידוד נמרץ ליוזמות פרטיות אשר אידאולוגיה הפוכה בתכלית מניעה אותן.
 
המחטף התכנוני של תכנית מתחם קדם מצטרף לשורת מיזמים אלו. העיר העתיקה של ירושלים לא יכולה להיות מעוצבת בידיים פרטיות המונעות על ידי אג'נדה צרה. על תכנונה לשוב לידיים ציבוריות אשר מסוגלות לפעול לפיתוח האזור תוך שמירה על צביונו ההיסטורי המיוחד ואשר תהיינה להן הרגישות והתבונה לפעול בצורה הלוקחת בחשבון את המורכבות הפוליטית שלו.
 
למידע נוסף שפורסם באמצעי התקשורת השונים:
* כתבה מקיפה בעיתון הארץ על מהותה של התכנית וההתנגדויות הרבות אליה
* אדריכל התכנית אריה רחמימוב ונציגת המתנגדים הציבוריים פרופ' אלונה ניצן-שפטן מתראיינים ב"לונדון וקירשנבאום" (החל מדקה 35:40)
* כתבה במהדורת החדשות של ערוץ 10
* מאמר מערכת בעיתון הארץ המתייחס למתחם קדם ותכניות בניה נוספת במזרח ירושלים
-------------------------
 
 
תודה לחגית עופרן, שלום עכשיו וליוני מזרחי, עמק שווה, על סיועם בכתיבת נייר זה.

בין הולילנד לקדם
בחסות הרשויות- תוכנית עמותת אלע"ד למתחם ענק- 20 מטר מחומות העיר העתיקה