התכנון במזרח ירושלים צועד בצעדי ענק לאחור. המדינה אמנם מכירה במשבר הדיור החמור בשכונות הפלסטיניות אך פועלת בניגוד למטרה שהציבה לעצמה לטפל בו בנחישות. בתחילת 2023 נכנס לתוקף נוהל חדש לקידום תכנון בקרקע לא רשומה ולא מוסדרת, ומאז נחסמה הדרך לקידום תכניות בקרקע בסטטוס זה, בו קודמו בעבר רוב התכניות.
הדוח החדש של ״עיר עמים״ ו״במקום - תכנון וזכויות אדם״ חושף בשנת 2023 לא עברה ולו תכנית אחת לבניה של פלסטינים במזרח ירושלים, בקרקע לא רשומה ולא מוסדרת, את תנאי הסף של הוועדה המחוזית – אפס! זאת לעומת כמעט 100 תכניות בכל שנה בממוצע, בחמש השנים שקדמו לה.
במזרח ירושלים, המדינה כמעט ואינה אינה מקדמת תוכניות בנייה לפלסטינים. בהעדר תכנון ובניה שיוזמת המדינה, פלסטינים בירושלים נאלצים לקדם תכנון עצמאי על האדמות שבבעלותם. עד סוף 2022 פלסטינים ממזרח ירושלים יכלו לקדם בניה על קרקע בבעלותם על ידי שימוש ב״נוהל מוכתר״. הנוהל אישר את הזיקה של מגישי התוכנית לקרקע וכך איפשר להם להגיש תוכניות ולקבל היתרי בנייה. אבל ב-2023 בוטל ״נוהל מוכתר״ ונכנס לתוקף נוהל חדש.
הנוהל החדש משנה את כללי המשחק. הוא מציב שורה של דרישות בלתי אפשרויות עבור מרבית תושבי ירושלים הפלסטינים, בהן הצגת מסמכים שלא נדרשו עד כה - כמו אישורי מס רכוש ירדני משנות ה-60 ושרשרת זכויות היסטורית. כך מקשה המדינה על בעלי קרקעות להוכיח את הזיקה הנדרשת לאדמתם ומונעת למעשה כל אפשרות להגיש תוכניות שיגדילו את היצע הדיור בשכונות הפלסטיניות.
אבל הבעיה הכי גדולה שיוצר הנוהל נובעת מדרישתו שהאפוטרופוס לנכסי נפקדים יבחן כל תכנית חדשה. כלומר, מי שמגיש תוכנית ימצא את עצמו תחת סכנה שהאפוטרופוס יכריז על הקרקע שלו כנכס נפקד ויתפוס ...המשך קריאה
התכנון במזרח ירושלים צועד בצעדי ענק לאחור. המדינה אמנם מכירה במשבר הדיור החמור בשכונות הפלסטיניות אך פועלת בניגוד למטרה שהציבה לעצמה לטפל בו בנחישות. בתחילת 2023 נכנס לתוקף נוהל חדש לקידום תכנון בקרקע לא רשומה ולא מוסדרת, ומאז נחסמה הדרך לקידום תכניות בקרקע בסטטוס זה, בו קודמו בעבר רוב התכניות.
הדוח החדש של ״עיר עמים״ ו״במקום - תכנון וזכויות אדם״ חושף בשנת 2023 לא עברה ולו תכנית אחת לבניה של פלסטינים במזרח ירושלים, בקרקע לא רשומה ולא מוסדרת, את תנאי הסף של הוועדה המחוזית – אפס! זאת לעומת כמעט 100 תכניות בכל שנה בממוצע, בחמש השנים שקדמו לה.
במזרח ירושלים, המדינה כמעט ואינה אינה מקדמת תוכניות בנייה לפלסטינים. בהעדר תכנון ובניה שיוזמת המדינה, פלסטינים בירושלים נאלצים לקדם תכנון עצמאי על האדמות שבבעלותם. עד סוף 2022 פלסטינים ממזרח ירושלים יכלו לקדם בניה על קרקע בבעלותם על ידי שימוש ב״נוהל מוכתר״. הנוהל אישר את הזיקה של מגישי התוכנית לקרקע וכך איפשר להם להגיש תוכניות ולקבל היתרי בנייה. אבל ב-2023 בוטל ״נוהל מוכתר״ ונכנס לתוקף נוהל חדש.
הנוהל החדש משנה את כללי המשחק. הוא מציב שורה של דרישות בלתי אפשרויות עבור מרבית תושבי ירושלים הפלסטינים, בהן הצגת מסמכים שלא נדרשו עד כה - כמו אישורי מס רכוש ירדני משנות ה-60 ושרשרת זכויות היסטורית. כך מקשה המדינה על בעלי קרקעות להוכיח את הזיקה הנדרשת לאדמתם ומונעת למעשה כל אפשרות להגיש תוכניות שיגדילו את היצע הדיור בשכונות הפלסטיניות.
אבל הבעיה הכי גדולה שיוצר הנוהל נובעת מדרישתו שהאפוטרופוס לנכסי נפקדים יבחן כל תכנית חדשה. כלומר, מי שמגיש תוכנית ימצא את עצמו תחת סכנה שהאפוטרופוס יכריז על הקרקע שלו כנכס נפקד ויתפוס אותה. כלומר, מי שינסה לקדם תכנון על הקרקע שלו עלול לאבד אותה.