דוח המוניטור שלוש שנים ליישום החלטת ממשלה 3790

במאי 2018 התקבלה החלטה 3790 לצמצום פערים חברתיים כלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים של הממשלה. תקציב ההחלטה נקבע לכ-2.2 מיליארד ש"ח למשך חמש שנים. ההחלטה כללה בתוכה שישה תחומי פעולה עיקריים: חינוך והשכלה גבוהה; כלכלה ותעסוקה; תחבורה; שיפור השירות לאזרח ואיכות חיים )תשתיות פנאי ותשתיות מים וביוב(; בריאות; ורישום מקרקעין.

זו ההחלטה הראשונה בסדר גודל כזה שהתקבלה על ידי הממשלה מזה 51 שנות סיפוח של ירושלים המזרחית, לשיטתה של ישראל, ולאחר הזנחה ארוכת שנים. החלטת הממשלה 3790 היוותה צעד ראשון משמעותי של השקעה כלכלית בסכומים גבוהים בירושלים המזרחית, ומרגע שגויסו תקציבים ובעלי תפקידים רבים, שעבור חלקם ההשתתפות בפרויקט שימשה כהפניית מבט ראשונה אל עבר מציאות לא מוכרת, הזדמנויות רבות נוצרו ודרכים חדשות נסללו. אף קיימים סעיפים בהחלטה שיישומם מעיד על תפישה עניינית ומיטיבה. אך לצד זאת, התוכנית קודמה והוצגה כבר מראשיתה כמהלך להחלת ריבונות ישראלית במזרח ירושלים, וכאמצעי נוסף לאיחוד ירושלים כבירת ישראל, כלפי פנים וכלפי חוץ.

עם קבלת החלטת הממשלה החלה עיר עמים בניתוח, מעקב ובקרה אחר יישומה במסגרת פרויקט מוניטור. בשנים 2021-2020 התחקה המוניטור אחר יישום ההחלטה בשיתוף ארגון העובדים "מען". הדוח מספק תמונת מצב וניתוח ביניים במסגרת המוניטור של יישום ההחלטה בשלוש שנותיה הראשונות מתוך חמש השנים שיועדו ליישומה. לאור היקפה של החלטת הממשלה, המוניטור התמקד בשלוש השנים הראשונות בנושאים רוחביים כגון שקיפות המידע, וכן בתחומי החינוך, התעסוקה, מבני הציבור והסדר המקרקעין. לצד דיווח על תחומים אלה, בדוח מופיעים גם עדכונים בתחומי ההחלטה הנוספים, כדוגמת תחומי הבריאות, התחבורה, ונושאים שונים שנקבעו תחת פרק "שיפור השירות לאזרח ושיפור איכות החיים".

בחלוף מחצית התקופה ליישומה של החלטת הממשלה, מעבודת המוניטור שערכנו בתחום התעסוקה ניתן להצביע על מניעים ענייניים רבים שהתהוו בעקבות ההחלטה וכן על הזדמנויות תעסוקה שנוצרו כתוצאה מכך, גם אם במימוש תקציבי חלקי בלבד, ועל אף נתוני תעסוקה שהוחמרו בצילו של משבר הקורונה. לעומת זאת, ביישום פרק הסדר המקרקעין, חשף המוניטור את השימוש לרעה שנעשה בהחלטה לפגיעה בתושבים ולנישולם מזכויותיהם. בתווך שבין שני הקטבים, ניתן למקם את יישומו של תחום החינוך על פי ההחלטה. מצד אחד תחום החינוך בהחלטה מומש תקציבית כמעט במלואו כך 3 שמנגנוני החינוך במזרח ירושלים חוזקו משמעותית, אך מהצד השני ההטיה התקציבית המובהקת בהחלטה וביישומה לטובת דחיקת התלמידים לתוכנית הלימודים הישראלית, מונעת לעתים טיפול ענייני וראוי בכשליה החמורים של מערכת החינוך במזרח ירושלים, וכן פוגעת בזכות התושבים לחינוך ילדיהם על פי דרכם. עוד יש לציין, כי תחום התכנון למגורים נעדר לחלוטין מהחלטה 3790 ,על אף שזוהי הסוגייה הדוחקת ביותר בקרב תושבי מזרח ירושלים, ועל אף שקיימת מדיניות עקבית של אפליה קשה בתחום מצד המדינה. כפי שניתן יהיה ללמוד מדוח זה, התנועה על ציר זה שבין סיכונים להזדמנויות, בין מניעים פוליטיים לבין מניעים מקצועיים, מספרת במידה רבה את הסיפור של החלטה 3790 החל מגיבושה, דרך נוסחה הסופי ועד להוצאתה לפועל. יישום דואלי זה של ההחלטה מבהיר את הקושי לקדם חברתית וכלכלית את הקהילה הפלסטינית במזרח ירושלים בתחומי מסגרת שהיא מלכתחילה מפלה, תחת כיבוש, וללא שאיפה בת קיימא לשוויון מהותי. עם זאת, ראוי גם בגבולות החלטה זו לקדם היבטים כלכליים וחברתיים, באופן ניכר וראוי, למען הקטנת הפערים המשמעותיים, וזאת תוך התייחסות להקשר הרחב ולרבדיו הכלל- קהילתיים והפוליטיים, ובה בעת מבלי לקפוא אל מול מורכבותו.

להמשך הקריאה, פתחו את הדוח המצורף