סיכום 2021 : מדיניות ישראל בירושלים המזרחית

במרץ 2021 התקיימו בחירות בישראל, בפעם הרביעית בתוך שנתיים. בעקבותיהן הוקמה ממשלה בצירוף מפלגות מרכז, שמאל ומפלגת רע"מ – רשימת האיחוד הערבי. בראש ממשלה זו וברבים מהמשרדים הרלוונטיים למדיניות בירושלים: פנים, משפטים, שיכון, וירושלים ומורשת, עומדים פוליטיקאים מן הקצה הימני של המפה הפוליטית בישראל. ממשלה זו נהנתה מתקופה ממושכת של מעין איפוק בזירה הבינלאומית, אולם בתום השנה ניתן לראות כי היא מקדמת סדר יום ימני, לעיתים אף חריף מקודמותיה. תחת ממשלה זו מקודמות תוכניות בניה בהתנחלויות בירושלים וסביבתה בהיקפים רחבים, בהן תכנית עטרות – יצירת כפיה של ממשלה זו - הכוללת 9,000 יחידות דיור, ותוכניות E1 בהיקף של 3,400 יחידות דיור.
עוד קודם לכן, בתחילת 2021, בשבועות הקצרים עד לכניסת הנשיא האמריקאי ביידן לתפקידו ותחת ממשלת נתניהו בחסות ממשל טראמפ היוצא, קודמו השנה על ידי ישראל תכניות בניה שנחשבו עד אז, אפילו בעיני ממשל טראמפ עצמו, לקווים אדומים, ובראשן תכנית "גבעת המטוס" על אדמותיה של בית צפאפא.
ביולי 2021 הוזמנה עיר עמים להופיע בפני מועצת הבטחון של האו"ם והציגה בפניה את הנתונים הקשים על ארבע קהילות פלסטיניות במזרח ירושלים המצויות בסכנת גירוש על ידי ובסיוע רשויות ישראליות: קהילת בטן אל הווא בסילוואן, קהילת אל בוסתן בסילוואן, שכונת שייח ג'ראח, ואל וולאג'ה. שייח ג'ראח ובטן אל הווא שבסילוואן מאוימות באמצעות הליכי פינוי אינטנסיביים בחסות ובשיתוף רשויות ישראליות, ואל בוסתן בסילוואן, ואל ולאג'ה מאוימות בביצוע הריסות בהיקף מאסיבי על ידי הרשויות הישראליות, עיריית ירושלים והיחידה הארצית לאכיפת הבניה שבמשרד האוצר.
מגמת העלייה המדאיגה במספר הריסות הבתים ברחבי מזרח ירושלים המשיכה גם השנה,  והן עומדות על 237 הריסות, מהן 134 יחידות דיור. באשר למספר יחידות הדיור שנהרסו מדובר בשיא שני רק לשנת 2020 . העלייה המשמעותית בהריסות 2021 היא במחצית השניה של השנה, במשמרתה של הממשלה החדשה.
במאי 2021 התעצמה מחאת שייח ג'ראח כנגד הפינויים של משפחות פלסטיניות מבתיהן. המחאה זכתה לתמיכה נרחבת מעבר לגבולות השכונה וקיבלה תהודה עולמית. אירועי שייח ג'ראח הצטלבו עם חודש הרמדאן: חסימת המשטרה את הרחבה בשער שכם לחוגגים פלסטינים, עד לנסיגתה בעקבות מחאה פלסטינית, ועימותים בהר הבית/חרם א-שריף. אישור שנתנה המשטרה למעבר מצעד הדגלים ביום ירושלים שחל באותה תקופה, שוב דרך הרובע המוסלמי, הוביל אף הוא להחרפת המתיחות. אמנם בשעת תחילת המצעד נסוגה המשטרה מאישור המעבר ברובע המוסלמי, אך הדבר לא מנע את ההידרדרות מול החמאס  שהפכה לבסוף למלחמה מלווה במהומות דמים לאומניות בירושלים וגם בערים מעורבות בתוך הקו הירוק. המחאה המזרח ירושלמית הוצגה על ידי גורמים ישראלים כאלימה ונתקלה באלימות קשה של המשטרה, אך חלק ניכר ממנה היה התנגדות לא אלימה.
 
באפריל 2021 חשפה עיר עמים במסגרת המעקב אחר יישום החלטה 3790 לצמצום פערים חברתיים כלכליים  ופיתוח  כלכלי  במזרח  ירושלים, כי בסיוע האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים מתבצע הליך הסדר מקרקעין בשכונת אום הארון בשייח' ג'ראח על שם יהודים שהחזיקו לכאורה בבעלות על הקרקעות לפני 1948. בכך התממש האיום ממנו חששו התושבים הפלסטינים מרגע פרסום פרק ההסדר בהחלטת הממשלה. עיר עמים, במקום ותושבי שייח ג'ראח הגישו עתירה דחופה, אך בית המשפט סרב לדון בסוגיה העקרונית.  עיר עמים ממשיכה לפעול בעניין עם התושבים.
מאז ועד סוף השנה נחשפו עדויות נוספות על מעורבות האפוטרופוס הכללי בהליך הסדר המקרקעין במזרח ירושלים ואפילו בקידומו תוכניות בניה להתנחלות חדשה "גבעת השקד". 
עיר עמים התנגדה וממשיכה להתנגד לבניה בגבעת המטוס בשל ההשלכות הגאו-פוליטיות החמורות של בניית התנחלות נוספת בשטח שבין גילה והר חומה. לאחר שהתברר לנו כי תנאי הזכאות לדיור מסובסד בכ-40% מהדירות המיועדות בגבעת המטוס הוקצו לדיור מסובסד והם  מחייבים אזרחות ישראלית ומדירים בכך את רובם המוחלט של תושבי מזרח ירושלים שהינם תושבי קבע, עתרנו ביחד עם תושבי שכונות דרומיות במזרח ירושלים כנגד המכרז בטענה לאפליה מובנית במימוש הזכות לדיור (עת"מ 01-21 -27542). בית המשפט הטיל צו ארעי לעצירת המכרז אך הסיר אותו יומיים לפני תאריך סגירתו והוא אושר שעות ספורות לפני כניסת הנשיא ביידן לתפקידו. הדיון בעתירה עצמה נדחה לנובמבר 2021. לקראת הדיון הודיעה המדינה לבית המשפט על ביטול ההגבלה המפלה כנגד תושבי מזרח ירושלים והם יוכלו מעתה לרכוש דירות מוזלות  במסגרת  "מחיר למשתכן" בגבעת המטוס, אם תבנה, ובכל מקום אחר.
בדצמבר 2021 נדונה בבג"ץ עתירת עיר עמים ותושבי שייח ג'ראח שדרשה לחייב את האפוטרופוס הכללי לגבש נהלים מסודרים לטיפול בנכסים שהוא מנהל במזרח ירושלים – בהיעדר נהלים אלה אנשי האפוטרופוס הכללי פועלים ואף יוזמים כיום מהלכים רבים ללא ביקורת ושקיפות שמובילים לנישול פלסטינים מבתיהם. ימים ספורים לפני הדיון הגישה המדינה לבית המשפט נוהל כללי שאין בו כל התייחסות למציאות הייחודית של מזרח ירושלים. בג"ץ לא קיבל את טענת עיר עמים שהנוהל אינו עומד בדרישות העתירה וקבע שזה עניין, אם בכלל, לעתירה אחרת. אנו שוקלים את הצעדים הבאים.
גם בכנסת הנוכחית תנועות המקדש ממשיכות ליהנות מתמיכת חברים בקואליציה. עם זאת, השר לביטחון פנים עמר בר לב (מפלגת העבודה) הצהיר שהמשטרה תחזור ותקפיד על כך שיהודים אינם מתפללים בהר. לאורך השנה פרסמנו מאמרים על המתרחש בהר ואנחנו עוקבים מקרוב אחרי המהלכים של תומכי תנועות המקדש, אשר לאחרונה פעילים מאוד בוועדות החינוך ובוועדה לביטחון פנים של הכנסת – שבראשן עומדות חברות הכנסת השכל (תקוה חדשה)  ובן ארי (יש עתיד).

קראו את הדו"ח המלא בקובץ המצורף