"אתה חי בבית סוהר, אפילו שהמפתח אצלך"

ניר חסון
לפני כשבועיים כוחות הביטחון נעלו את שער הברזל הגדול שמפריד בין משפחת חג'אג'לה לכפר אל־וולאג'ה מדרום לירושלים. שוטרי מג"ב מסרו לאב המשפחה, עומר, שַלָט קטן — כמו זה שמשמש לפתיחת רכב — ורק באמצעותו אפשר לפתוח את השער. "תחשוב על זה. אם אני צריך לצאת ואשתי נמצאת אצל השכנה, איך אני יוצא מהבית? אם אני בעבודה, איך שאר המשפחה יוצאים?", שאל האב.

משפחת חג'אג'לה היא המשפחה היחידה בכפר שגרה בצד הישראלי של גדר ההפרדה. לאורך השנים המדינה ניסתה לגרום להם לעזוב את המקום, אך הם דבקו בו. לפני ארבע שנים, במסגרת עתירה לבג"ץ, הושג הסכם בין המשפחה למשרד הביטחון. על פיו נבנתה עבור המשפחה מנהרה, בהשקעה של ארבעה מיליוני שקלים, שעוברת מתחת לגדר ולכביש הביטחון. בתוך המנהרה נבנה שער הברזל הגדול שהוא דרך הכניסה היחידה לבית. אף שהמעבר לא היה נוח, עד לפני שבועיים הוא היה פתוח. צפו כיצד כולאת המדינה את משפחת חג'אג'לה בביתה, בצד הישראלי של גדר ההפרדה:

שלושה ימים אחרי שננעל בפעם הראשונה, השער התקלקל וסירב להיפתח. "התקשרתי לאח שלי שמבין בדברים האלו, לקחתי את ארגז הכלים ותיקנתי אותו. אם הייתי מחכה שהם יבואו, עד היום הם לא היו באים. זה לא בטעות, זה בכוונה, רוצים להוציא אותנו", אמר חג'אג'לה. הוא משוכנע שהמדינה מעבירה אותו מסכת יסוריים כדי שיישבר ויעזוב את הבית. לפני שש שנים הפילה אשתו את העובר שלה בחודש השמיני אחרי עימות עם חיילים ליד הבית. באותה שנה נפצע הבן שלו בראשו בהפגנה במקום. במקביל הוא נתבע להרוס את הבית בטענה שנבנה ללא היתר, אך זוכה בשל התיישנות.[תנאי משרד הביטחון כל אורח צריך לקבל אישור מהצבא 48 שעות מראש אסור לארח יותר מעשרה אנשים בבית בו זמנית לאורחים אסור להגיע אחרי חצות או ללון בבית אסור להעביר סחורה דרך השער >>אם התנאים יופרו, השלט יילקח מבני המשפחה, והשער ייפתח עבורם רק 3 פעמים ביום.]
[בית משפחת חג'אג'לה, בשבוע שעבר]
בית משפחת חג'אג'לה, בשבוע שעבראמיל סלמןלאחרונה, עם השלמת הגדר סביב אל־וולאג'ה, הוגשה נגדו תביעה חדשה. הפעם טענה המדינה (באמצעות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה) כי אמנם עבירת הבנייה התיישנה, אבל עצם המגורים בבית מהווים עבירה של שימוש במבנה לא חוקי. בנוסף הוא נתבע להרוס חלקים שהוסיף לבית, בהם לול תרנגולות, בור מים ומבנה שירותים. "הלול זה ארבעה מקלות עם פח מלמעלה, השירותים זה מטר על מטר, מה הם רוצים? זה הכל פוליטי. רוצים לסלק אותנו מפה", אמר חג'אג'לה. "אבל אמרתי לעופר הינדי (אל"מ, ראש מנהלת קו התפר), 'תוריד אותי מתחת לאדמה, אני לא אעזוב את המקום הזה, אפילו אם אגור במערה'".

מעבר תת קרקעי נוסף נבנה עבור שכנו של חג'אג'לה, אחמד ברגות, שביתו נמצא מטרים מהגדר בצד הפלסטיני, ואדמותיו וקבר הוריו נמצאים בצד הישראלי. בעת הקמת הגדר נבנה עבורו שער קטן מתחתיה, שממנו הוא יכול לעבור לאדמות ולקברים. "עדיין לא שמו את המנעול, אבל הם הבטיחו לי שיתנו לי מפתח. אמרתי להם שאם אני לא אקבל מפתח אני אשבור את המנעול. אתה גר בבית שלך ואתה מרגיש בבית הסוהר".

אפשר לעבור מסביב

נימוק המדינה לבניית הגדר סביב כפר אל־וולאג'ה, כמו בכל מקום אחר, היא שזה התוואי היעיל ביותר מבחינה ביטחונית. אך בהסבר הזה יש חור. למעשה שניים: שני פתחים ענקיים בגדר, אחד בגודל 250 מטרים והשני בגודל 20 קילומטרים. שניהם אינם צפויים להיסגר בשנים הקרובות.

מצפון לבית משפחת חג'אג'לה יש פתח ברוחב 250 מטרים, סמוך למנזר הכרמיזן. אחרי שבג"ץ פסל את תוואי הגדר הקודם שפגע במנזר, התחייבה המדינה להגיש תוואי חדש, שלא הוגש עד היום. גם בצדו השני של הכפר, ממערב, הגדר פתוחה לאורך קילומטרים רבים.[תוואי הגדר סביב הכפר]
תוואי הגדר סביב הכפרבפועל, התוואי הנוכחי אפילו אינו מגשים את מטרתו העיקרית: להקיף את כל אל־וולאג'ה. זאת בשל בעיה גיאולוגית יוצאת דופן של שקיעת קרקע, שנגרמה בעקבות סלילתו של כביש עוקף בית לחם. בעת סלילת הכביש ב–1995 ממערב לאל־וולאג'ה, לא נעשו בדיקות קרקע במקום. התוצאה היתה קריסת שלוחת ההר והיפערות סדקים עמוקים באדמה. באזור אף צץ מעיין חדש בשל השינוי הגיאולוגי. זה שנים רבות שבמשרד הביטחון מודעים לבעיה, ולמרות זאת הם הגנו בלהט על התוואי הזה של הגדר. המדינה דחתה את התוואי שהציעו התושבים, שעבר בסמוך יותר לקו הירוק ולא היה מפריד בין הכפר לאדמותיו.

"כל הסימנים מעידים על כך שמערכת הביטחון שיקרה לבית המשפט והסתירה ממנו שתוואי הגדר שהיא דורשת אינו ניתן לבנייה", אמר אביב טטרסקי, אקטיביסט ירושלמי ותחקירן עמותת עיר עמים. "אם המידע על הסדקים היה נמסר אז, בית המשפט היה מכריע שהתוואי החלופי שהציעו התושבים עדיף מכל בחינה. אפשרות אחת היא שבשביל להשתלט על אלף דונם של תושבי אל־וולאג'ה, מערכת הביטחון מוכנה לפגוע בביטחון של אזרחי ישראל", הוסיף. "אפשרות אחרת היא שהטיעונים הביטחוניים שבהם השתמשו כדי להצדיק את בניית הגדר בתוואי שיצר נזק אדיר לתושבי הכפר ולנוף ירושלים, הם מופרכים. בינתיים אין שום הצדקה לחסימת כביש חיוני בין אל־וולאג'ה לבית ג'אלה ולהתעמרות במשפחת חג'אג'לה, כשבצד השני של הכפר אין כוונה להשלים את הגדר והדרך לירושלים נותרת פרוצה".[עומר חג'אג'לה, בשבוע שעבר. "אתה חי בבית הסוהר אפילו שיש לך את המפתח"]
עומר חג'אג'לה, בשבוע שעבראוליבייה פיטוסילדברי גורם המעורב בנושא, בניית הגדר באזור זה תחייב השקעות עתק כדי להתגבר על הבעיה. בינתיים הופסקו העבודות על הגדר באזור. ראיה לכך שהגדר לא צפויה להיבנות בזמן הקרוב היא שער גדול שנבנה בקצה גבול העבודות לרוחב הגדר. החור בגדר באזור נמשך משם עוד קילומטרים רבים דרומה, שכן מדרום לאל־וולאג'ה שוכן הכפר בתיר, שבו התחייבה מערכת הביטחון בפני בג"ץ שלא לבנות את הגדר לפני שתפרסם על כך הודעה רשמית שתאפשר לתושבים לעתור שוב נגד בניית הגדר. זאת, בשל הרגישות הנופית והסביבתית של בניית הגדר על חשבון הטרסות העתיקות של בתיר.

התוצאה היא שמשרד הביטחון הקים בחודשים האחרונים גדר באורך כשלושה קילומטרים מסביב לאל־וולאג'ה. הגדר מפרידה בין הכפר לשטחים החקלאיים ופוגעת במשפחות כמו חג'אג'לה, אבל משני צדדיה הגדר פתוחה ותישאר כזו בעתיד הנראה לעין. לכן, ייתכן שאת ההסבר לבניית הגדר יש לחפש במקום אחר, כמו הקמת הפארק המטרופוליני של ירושלים לאורך עמק רפאים למרגלות הכפר. חלק ניכר מהפארק באזור זה הוא על שטחי העיבוד החקלאיים של תושבי אל־וולאג'ה. המעיין הגדול בשטחים אלו, עין חניה, עבר בשנים האחרונות שיפוץ נרחב והוא ייפתח בקרוב לציבור כמבואה לפארק. גם המחסום באזור עתיד לעבור, כך שהמעיין יעבור מצדה הפלסטיני של גדר ההפרדה לצדה הישראלי.[המנהרה המובילה לבית, בשבוע שעבר]
המנהרה המובילה לבית, בשבוע שעבראוליבייה פיטוסיכשיש תקציב בונים

הגדר באזור אל־וולאג'ה היא כעורה במיוחד, אפילו בהשוואה לגדר באזורים אחרים לאורך קו התפר. מדובר בגדר ברזל גבוהה מאוד, כשמונה מטרים, שלכל גובהה מונחים תלתלי תיל. בניגוד לגדר באזורים אחרים בארץ, אין היא אלקטרונית ולכן גם הצורך בגדר גבוהה. במשרד הביטחון מסבירים כי במקור היתה כוונה להקים חומת בטון באזור זה, אך לאור דרישת רשות הטבע והגנים היא הוחלפה בגדר רגילה. בפועל הגדר אטומה כמעט לחלוטין, בדומה לגדר בטון, והיא נראית מרחוק ופוגעת קשות בנוף.

"מערכת הביטחון כל הזמן טענה שחייבים לשמור על העיקרון שהגדר חייבת להיות רציפה", אומר גורם ממשלתי המעורה בנושא. "עכשיו לך תבין בשביל מה בנו את הגדר, אם ממילא הכל פתוח. כל הפרויקט הזה מתנהל כמו שהוא מתנהל זה בגלל שהגדר הפכה להיות מין טייס אוטומטי של מערכת הביטחון. זה לא באמת מתנהל מלמעלה, מי שמנהל את זה הם הפרויקטורים והקבלנים. כשיש תקציב בונים, כשאין תקציב עוצרים".

בינתיים, כל יציאה מהבית מחייבת את משפחת חג'אג'לה להתארגנות לוגיסטית להעברת השלט מהאחד לשני. "אתה חי בבית הסוהר אפילו שיש לך את המפתח", אומר חג'אג'לה.[חג'אג'לה במנהרת היציאה מביתו בוואלג'ה, בשבוע שעבר]
חג'אג'לה במנהרת היציאה מביתו בוואלג'ה, בשבוע שעבראוליבייה פיטוסיממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "תוואי הגדר במרחב בית ג'אלה עומד לקראת סיום בהתאם להחלטות בג"ץ. הצורך בשליטה והניטור של הנכנסים לבית עומר חג'אג'לה הינו צורך ביטחוני והתבצע בהתאם לסיכום שקיבל תוקף בבג"ץ. ככל שיידרש ויבקש עומר שלט נוסף, נבחן בחיוב בקשה זו, בכפוף לעמידתו המלאה בהסכם שנחתם עמו בנוגע לכניסת פלסטינים לביתו.

"ביחס למקטע המערבי של התוואי, מקטע זה מחייב פתרון הנדסי שונה משאר התוואי, על כן בשל סדר עדיפות ביטחוני תקציבי בשלב זה המקטע לא יבוצע. השליטה הביטחונית על מקטע זה תבוצע בצורה משלימה ואחרת ותבוצע יחד עם החלטת הדרג המדיני על תוואי בתיר. הפתח שהושאר בגדר ממזרח למנזרים הינו בהתאם להחלטת בג"ץ, וגם פתח זה בשליטה של מערכת הביטחון. מערכת הביטחון מחויבת לפסיקות בג"ץ ומקיימת אותן כלשונן, תוך ניתוח כלל האיומים והעמדת חלופות ביטחוניות הולמות".

בנוגע לנראות הגדר, נמסר כי "כוונתנו היתה להקים חומה, אך במסגרת הדיונים בבג"ץ והתיאום עם רשות הטבע והגנים הסכמנו להימנע מבניית החומה ובמקומה להקים גדר ביטחונית אפקטיבית יותר מגדר האינדקציה הרגילה".