אחרי הקפאה ארוכה, המדינה שבה לקדם בנייה במזרח ירושלים

המדינה צפויה לקדם בשבועיים הקרובים שורה ארוכה של תוכניות להרחבת השכונות היהודיות שמעבר לקו הירוק בירושלים, ולהקמת מבנים עבור יהודים בתוך השכונות הפלסטיניות. מדובר בתוכניות בנייה שהוקפאו לתקופה ארוכה, בהן תוכנית להקמת כ–1,800 יחידות דיור בשכונות היהודיות הגדולות וכן ארבע תוכניות המיועדות ליהודים בשכונה הפלסטינית שייח ג'ראח. חלק מהן כרוכות בפינוי התושבים הפלסטינים המתגוררים במקום.

לאורך כל תקופת כהונתו של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, ובמיוחד בשש השנים האחרונות, הוקפאו ועוכבו תוכניות בנייה רבות ליהודים מעבר לקו הירוק בירושלים מחשש לתגובה אמריקאית חריפה. מיזמים רגישים נדחו שוב ושוב לאחר שהתקבלה הנחיה מהדרג המדיני, או הוסרו מסדר היום ללא הסבר. לאחר כניסתו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן, ובמיוחד לאחר ביקורו בישראל לפני כחודש וחצי, הכריזו פוליטיקאים מהימין על סיומה של תקופת ההקפאה. לפי סדר היום של ועדות התכנון בירושלים, נראה כי חסמים רבים אכן הוסרו בדרך לאישור בנייה ליהודים במזרח העיר.

בין התוכניות השנויות במחלוקת נמצאות ארבע תוכניות בנייה ליהודים בשייח ג'ראח, שמצפון לעיר העתיקה. לפי אחת מהן, תפונה משפחה פלסטינית לצורך הקמת בניין בן שלוש קומות, שבו שלוש יחידות דיור. לפי תוכנית אחרת, יפונו ארבע משפחות פלסטיניות לצורך בניית בניין בן חמש קומות, שבו עשר יחידות דיור. בשני המקרים רשומים הבתים כרכוש יהודי, אך המשפחות הפלסטיניות שחיות בהם נהנות מזכויות של דיירים מוגנים ולא ניתן לפנותן בקלות.

חבר מועצת העיר אריה קינג, שמעורב רבות בקידום ההתנחלות היהודית בשייח ג'ראח, הסביר אתמול כי אישור תוכניות הבנייה הוא חלק מהמהלך לפינוי המשפחות הפלסטיניות. "על פי החוק, אחת מעילות הפינוי של הדיירים היא כשבעל הנכס רוצה להשביח אותו", אמר קינג. במקרה כזה, המשפחות הפלסטיניות יוכלו לקבל פיצוי על הדירות שלהן. לדברי קינג שתי התוכניות היו מוקפאות במשך שש השנים האחרונות בשל הנחיות שהגיעו מהדרג המדיני.

מלבד שתי התוכניות הללו צפויה הוועדה המחוזית לדון גם בתוכנית להקמת ישיבת "אור שמח" בשטח פתוח בשייח ג'ראח. הישיבה צפויה לקום לא הרחק מתחנת הדלק בשכונה, למרות האיסור בחוק להקים מבני ציבור סמוך לתחנות דלק. הישיבה תשתרע על פני שמונה קומות ושתי קומות נוספות יוקדשו ל"מוסדות ציבור לחירום והצלה" — לשון התוכנית. התוכנית הרביעית היא להקמת בניין משרדים בן שש קומות, על ידי יזמים ישראלים בלב השכונה הפלסטינית.

שכונת שייח ג'ראח עלתה לכותרות לפני כשבע שנים בעקבות פינוין של מספר משפחות פלסטיניות מביתן לטובת מתנחלים יהודים, שזכו בקרקע לאחר שהוכיחו כי מדובר ברכוש יהודי מלפני 1948. בעקבות זאת פרצה מחאה ציבורית גדולה ובשנים האחרונות כמעט ולא פונו משפחות בשכונה. עם זאת, עמותות ימין ואנשי עסקים הקשורים לפעילי ימין המשיכו לקדם תוכניות פינוי ובנייה במקום.

בנוסף לתוכניות בשייח ג'ראח, יועלו מחדש לדיון תוכניות ההרחבה הגדולות של השכונות היהודיות מעבר לקו הירוק. כבר השבוע צפויה הוועדה המחוזית לדון באישור להפקדת 944 יחידות דיור בפסגת זאב. השטחים עליהם יוקמו הדירות החדשות הופקעו על ידי המדינה ב–1980 ולא נעשה בהם שימוש. תוכניות אחרות להקמת 270 יחידות דיור בגילה, 200 יחידות ברמות, 214 יחידות בנווה יעקב ו-116 בפסגת זאב יידונו בעוד כשבועיים, לצד תוכניות נוספות.

"הקמתן של שתי התנחלויות בלב שכונה פלסטינית בירושלים, לצד קידומן של כמעט אלפיים יחידות דיור מעבר לקו הירוק, הם עוד הוכחה לניסיון הגס של הממשלה להרוס את הסיכוי לפתרון מדיני", אמר אמש ליאור עמיחי, ראש צוות מעקב התנחלויות בשלום עכשיו. לדבריו, "חמורה במיוחד היא העובדה שהקמת ההתנחלוית בלב שייח ג'ראח גורמת לסילוקן של חמש משפחות פלסטיניות שגרו בבתיהן עשרות שנים בדיור מוגן. אין גבול לציניות ולבושה".

אביב טטרסקי, תחקירן עמותת עיר עמים, הוסיף כי "2,000 יחידות דיור מעבר לקו הירוק הן 2,000 צעדים חד־צדדיים. הציבור הישראלי שכמה לשלום קיבל עוד יריקה בפרצוף מההנהגה שלו. נוסף על כך, ההחלטה להקים ישיבה ענקית בשכונה שחסרים בה כמה וכמה בתי ספר ומבני ציבור היא המחשה לאפליה החריפה שהיא חלק בלתי נפרד מההתעקשות של הימין לסכל הסדר בעיר".