המפה מבוססת על דו"ח עיר עמים: פתרון מדיני אפשרי במחיר גדל והולך, שבחן האם מתווה קלינטון כפי שהוצג בשנת 2000 עדיין רלוונטי 15 שנה אחרי.
המפה מציגה את השינוי בשטח בשורה של תחומים, בהם בנייה בשכונות ישראליות שמעבר לקו הירוק, גדר ההפרדה, החברה הפלסטינית והתנחלויות ושינוי המצב באגן ההיסטורי.
הבנייה הישראלית עד שנת 2000 תפסה שליש משטח מזרח ירושלים (44,000 יח"ד). הר חומה שהייתה בראשית בנייתה לא נכללה בצדו הישראלי של המתווה בשל מיקומה הפוגע ברצף הטריטוריאלי בין מזרח ירושלים לבית לחם.
בין 2000 ל-2014 נבנו עוד כ-10,000 אלף יח"ד, חלק גדול מהן בהר חומה - שהפכה מנקודה זעירה לשכונה גדולה במזרח ירושלים. תכניות עתידיות, מרביתן מאושרות ולחלקן אף הוצאו מכרזים כוללות תוספת שכונה חדשה– גבעת המטוס והרחבת השכונות בדרום ירושלים ליצירת רצף ישראלי שיחסום לחלוטין את המרחב שבין בית לחם לדרום מזרח ירושלים - מהר חומה ועד גילה. תכניות אלה כוללות גם הרחבת שכונות בצפון מזרח ירושלים ואת קידומה של תכנית E1. מימושן של תכניות אלה או חלקן יסכן באופן קריטי את האפשרות להסדר מדיני.
שינוי הסטטוס קוו באגן העיר העתיקה:
המדינה מעודדת מאחזים יהודיים באגן ההיסטורי כמתחמי מגורים בלב שכונות פלסטיניות או כפרויקטים תיירותיים וגנים לאומיים, הפועלים גם לביסוס בלעדיותו של הנרטיב היהודי באזור. במקביל גברו הלחצים לשינוי הסטטוס קוו בהר הבית המגבירים את המתיחות באזור.
גדר ההפרדה:
גדר ההפרדה מוציאה מן הכוח אל הפועל תפיסה מטרופולינית של ירושלים (ירושלים הגדולה) המכנסת לתוכה את שלושת גושי ההתנחלויות הגדולים שסביבה, נוגסת בעומק הגדה המערבית, קוטעת רצף טריטוריאלי בתוך המדינה הפלסטינית העתידית ומנתקת אותה ממזרח ירושלים. בכך קוטעת הגדר גם את הקשרים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים בין הגדה המערבית למזרח ירושלים ומדרדרת את תושביה אל עוני וניוון עמוק.
הבעייתי ביותר מבין גושי ההתנחלויות המכונסים בגדר הוא גוש מעלה אדומים המבתר את לב הגדה המערבית ואת חיבורה לירושלים. מעלה אדומים עצמה נכללה בצד הישראלי של מתווה קלינטון אך לא האזורים שסביבה. בשל כך בנייה באזור E1 נחשבת כאבן נגף מרכזית לפתרון עתידי.
החברה הפלסטינית במזרח ירושלים:
תושבי מזרח ירושלים חיים במדינה הרואה את השטח כשלה אבל אינה רואה אותם כחלק ממנה – נשלל מהם מעמד אזרחי מלא ובמקומו ניתן להם מעמד מותנה של תושבות קבע והם נתונים לאפליה עמוקה בכל התחומים.
העדרו של הסדר מדיני מותיר את התושבים ללא זכויות פוליטיות וללא יכולת השפעה על החיים היומיומיים והציבוריים שלהם.
סיכום
לסיכום מציגה המפה את כל הפעולות שנעשו בשטח ואת עמדת עיר עמים לפיה:
מצבור ההשפעות של המציאות המתוארת כאן מהווה איום של ממש על הסיכויים לפתרון מדיני בירושלים, ועם זאת הן מצויות בדרגות חומרה והפיכות שונות.
הבנייה הישראלית המאסיבית עד כה לא חוסמת לגמרי את הרציפות הטריטוריאלית ההכרחית בין מזרח ירושלים לגדה, אך מימושן של תכניות הבנייה המאושרות (הכוללות מעל 9000 יח"ד נוספות על אלו שנבנו, כשמעל 4,000 מהן כבר הוצאו למכרזים) עלול לפגוע פגיעה אנושה ברציפות זו.
הגדר ניתנת להסרה אך השלכותיה על האוכלוסייה הפלסטינית עמוקות ויידרשו לתיקון ארוך.
פינויים של מאחזים ישראליים בשכונות פלסטיניות אפשרי, אך מחירו בתוך ישראל פנימה יכול להיות קשה וגדל.
עם זאת, בשקלול כלל השינויים שהתרחשו בירושלים וסביבותיה מאז שנת 2000, פתרון שתי בירות בירושלים ברוח מתווה קלינטון עדיין ישים, גם אם מתחייבים שינויים משמעותיים בו. משקלם של שינויים אלו תלוי לא רק בתנאים הפיזיים בשטח, אלא גם ביכולות וברצון פוליטיים.
Print
PDF version