נהגי מוניות ערבים מדווחים על התנכלויות ותקיפות על רקע גזעני
רועי צ'יקי ארד
בשנה האחרונה מדווחים נהגי מוניות ערבים על אכיפה מפלה מצד פקחי החניה של עיריית ירושלים. בימים אלה, שבהם ירושלים מדממת ושסועה, הם הופכים למטרה מיידית.
נהג המונית עזאם אברהים עמד להוריד לקוח בבית מרקחת במרכז העיר. לדבריו, בדיוק כשעצר, עוד לפני שהנוסע ירד מהמונית, ניגש אליו פקח והחל לצלם את לוחיות הזיהוי שלו, כמי שחנה במקום אסור. לדבריו, הפקח כינה אותו "ערבי מניאק". אברהים היה מנומס ואמר לו: "אני אדם מכובד, אין לי דבר נגד אף אחד". הוא ניסה להשיג את פרטי הפקח, אבל זה סירב.
אפשר היה להתייחס לטענות הנהג כתירוץ של מי שחנה כלא כחוק. אלא שבמקרה הנוסע שהיה במונית, דוד אפרים, הוא גמלאי המשטרה, ששירת 38 שנה במשטרה ובמג"ב. "הוא רק עצר להוריד אותי, עוד לא ירדתי, והפקח אמר לו 'אתה ערבי, אני יזיין אותך' ועוד מילים שלא צריך להגיד בתקשורת. הנהג אמר לו שהוא חי עם יהודים ודיבר איתו יפה. להיטפל לאדם כזה, שרק רוצה להתפרנס, ולקלל אותו זה ממש גועל נפש. אני גר שנים בירושלים. הכל פה התפנצ'ר בגלל השנאה וההתגרות משני הצדדים. בגלל שנאת חינם נחרב בית המקדש". כשומר חוק אברהים שילם מיד את הקנס, בסך 250 שקל, ועכשיו מנסה להתלונן על הפקח. בשל הפחד מאלימות ובשל הדוחות החליט אברהים לעזוב את העבודה ופנה ללשכת התעסוקה.
אחמדי סלמן, בן 40, מספק עדות נוספת להתנכלות הפקחים. לדבריו, לילה אחד, בזמן שהמתין במכוניתו, שעמדה ברחוב ריק מאדם בשכונת תלפיות, עצר לפניו אופנוע של הפיקוח ובכך חסם את דרכו והעניק לו דוח. לדברי סלמן, הפקח אמר לו: "נפלת ברשת". "הם יודעים שבמוניות הטיילת או הדר הנהגים ערבים, יודעים שזה לא רחביה או בר אילן", אומר סלמן, שבעבודתו מפרנס חמישה ילדים. "יכולתי ללכת לבית המשפט, אבל זה לוקח הרבה זמן".
במקביל קשה לאתר נהג מונית ערבי בירושלים שלא חווה פגיעה פיזית על בסיס גזעני. מקרה יחסית קל קרה לאותו אחמד סלמן בחודש שעבר. ליד רחוב שמואל הנביא היתה חגיגת סוכות. כמה גברים יהודים עצרו את המונית ושאלו את סלמן אם הוא מגיע לכותל כשהשיב בשלילה, אמרו לו, 'אז בטח אתה ערבי' ושפכו עליו מים מטונפים. "יצאתי מהאוטו ואמרתי, 'תתביישו לכם, רק לפני יומיים עשיתם סליחות בכותל'". כשניסה לחזור למונית הבין שהיא רוססה בגז מדמיע. "לא יכולתי לפתוח את העיניים", הוא אומר.
הוא ביקש מנהג במכונית חולפת להזמין משטרה ואף מצא כמה תלמידי ישיבה שיעידו על המקרה, אבל לדבריו, אנשי מג"ב שהגיעו למקום סירבו לחקור אותם ואמרו לו שאם הוא רוצה שיגיש תלונה. לפני כמה שנים כבר הגיש תלונה על תקיפה על רקע גזעני, שבעקבותיה נפצע, אך לא הוגש כל כתב אישום, כך שסלמן מרגיש שאין כל טעם בהגשת תלונות. בגלל המצב, החליט לא לצאת לעבודה עד שהשטח יירגע. הוא מספר על כמה מקרים מדי יום, שבהם אנשים בוחנים את המבטא שלו, ואז מחליטים לא לעלות למונית. לפי עדויות נוספות, גם לקוחות רבים של "גט טקסי" בוחרים לבטל את ההזמנה כשמתברר להם שהנהג שענה על ההזמנה הוא ערבי.
אין זה חדש שנהגי מוניות — ערבים ויהודים — הופכים לא פעם מטרה לאלימות ואף לקורבנות רצח. לפני שמונה שנים נרצח בסכין נהג המונית תייסיר קראקי מבית חנינה על ידי ג'וליאן סופייר, שהצליח לחמוק מכליאה, כי הוכרז כלא שפוי. ב–2009 נרצח נהג המונית יפים ויינשטיין בידי שני תושבי נצרת.
גם מוחמד אבו אלהווה, אב לשלושה מהר הזיתים, מספר על כמה דוחות שווא שקיבל באזור כיכר ציון. "הם מצלמים אותנו ממש באמצע נסיעה. בצילום אפשר לראות שאנחנו נמצאים בשני מקומות שונים. צילום אחד ליד המשביר ושני ליד בנק הפועלים. שילמתי בכל זאת, אבל מאז החלטתי להפסיק לעבוד במרכז העיר בשעות שפקחי החניה פועלים". אבו אלהווה מדגיש שיש גם פקחים ישרים: "לא כל הפקחים כאלה".
טענות הנהגים נגד הפקחים משתלבות עם פנייתו משנה שעברה של ראש העיר ניר ברקת אל ראשי האגפים בעירייה, בבקשה להגביר את האכיפה בקרב תושבי מזרח ירושלים, כשהמטרה, כפי שעולה מכתבותיו של ניר חסון ב"הארץ", היא לאלץ את הציבור הפלסטיני לפעול נגד הצעירים המתעמתים עם שוטרים. בעמותת "עיר עמים" טוענים שמדובר במדיניות עירונית. "התעמרות הפקחים מצטרפת למדיניות העירייה והעומד בראשה, שבמעשיו נוקט יד רפה ולא פועל נגד פגיעה בפלסטינים בעירו", הם אומרים.
עיריית ירושלים, מצדה, מכחישה: "הטענה על אכיפה מפלה כנגד ערבים הנה שקרית. העירייה פועלת ללא הבדל דת, גזע ומין. הרכבים ביצעו חניות אסורות והנהגים חרגו מהחוק. בנוגע לפקח המוזכר כמי שקילל, הוא תיעד בדוח כי הוא זה שספג קללות ויתבצע על כך בירור".