מה שראיתי במצעד הדגלים.
הבקר התפרסמה כתבתו של ניר חסון ב"הארץ" על מצעד הדגלים שהתקיים אתמול בירושלים. חסון תפס במצלמתו גילויי הסתה וגזענות חריפים: קריאות "מות לערבים" "מוחמד מת" ואחרות. גם אני ראיתי בעיני ושמעתי באזני את הקריאות האלה. גם את האווירה הלעומתית והאדנותית קשה היה לפספס. המשטרה התערבה רק בחלק מהמקרים.
יחד עם זה אי אפשר היה להתעלם מההערכות העצומה של המשטרה לקראת האירוע הזה ונחישותה לנהל אותו במינימום חיכוך בין צועדים לפלסטינים. אלא שכאן נדמה לי שאנחנו מפספסים את הסיפור האמתי. המשטרה מצדה אולי תסכם את האירוע הזה כסיפור הצלחה, "רק" 8 בני נער יהודים ו 15 צעירים פלסטינים נעצרו. מי שראה בעיניו את המסות של עשרות אלפי בני נער יהודים משולהבים שוטפים את רחובות ירושלים ואחר כך נדחסים בסמטאות העיר העתיקה מבין שיש כאן הישג מערכתי לא מבוטל.
אבל סיכום האירוע במספר האירועים או העצורים מסיט את תשומת הלב מהמחיר העצום שבו הושג השקט היחסי הזה. כדי לאפשר לעשרות אלפי צועדים, רובם המחלט לא ירושלמים, להשתתף במצעד המתלהם הזה המשטרה סגרה, פשוטו כמשמעו, את ירושלים בפני תושביה הפלסטינים.
כל רחובותיה של ירושלים המזרחית מסילוואן בדרום ועד שיח ג'רח בצפון היו סגורים משעות אחר הצהרים המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות. סגורים אמרנו? רק בפני פלסטינים. מחסומי המשטרה נפתחו בכל פעם שבקשו לחצות אותם יהודים. "אנחנו גרים בעיר העתיקה" הסבירו היהודים והשוטרים פינו להם את המעבר. ואיפה בדיוק גרים הפלסטינים?
הם, הפלסטינים, עמדו שעות מאחורי מחסומי משטרה מבלי יכולת להגיע לביתם. לידי על המדרכה ישבה אישה עם תינוק. "היא כאן משעות הצהרים ולא נותנים לה לעבור" הסביר לי פחרי מסילוואן. מסביבי עמדו ילדים ששבו מבית הספר ומבוגרים שחזרו מהעבודה והמתינו שעות.
מאחורי השוטרים שנעמדו לאורך הכביש נצבו פרשים רכובים על סוסים מוכנים להסתער על כל מי שינסה לעבור. כל החנויות בעיר העתיקה וסביבותיה נסגרו בהמלצת המשטרה. חלק מבתי הקפה הקטנים שליד שער שכם נותרו פתוחים. לפתע פתאום הגיעו שוטרים וציוו על כל יושבי בית הקפה שבסמוך למקום שבו עמדתי לעזוב. רגע אחר כך הגיעו פעילי זכויות אדם ועיתונאים עם מצלמות והשוטרים וויתרו.
כך נראתה העיר המאוחדת ביום חגה. כדי להגן כביכול על התושבים הפלסטינים מפני פורעי הימין המשטרה בחרה לכלוא את הראשונים דווקא, לא את התוקפים. כל חייהם של הפלסטינים בירושלים שותקו כדי לאפשר את חגיגת ההתלהמות ברחובותיהם שלהם. על פי הגיון זה מחר יסגרו את כל הנשים, הנערות והילדות בבתיהן כדי לאפשר לאנסים להשתולל ברחובות. במהלך היום המשטרה עצרה גם את המופתי של ירושלים באשמה של מעורבות בהפרות הסדר שהתחוללו יומיים קודם בהר הבית. אף צעד לא ננקט נגד רבנים ומחנכים מהימין שתלמידיהם השתלחו אתמול ברחובות.
בשעות הערב המאוחרות חזר השקט לירושלים. הצועדים עלו על מאות אוטובוסים שהסיעו אותם לבתיהם ברחבי הארץ ובהתנחלויות. ירושלים חזרה לפחות לזמן מה לידי תושביה. תושבי ירושלים המערבית נחלצו מהפקקים הרבים והתחבורה הציבורית שבה לפעול ברחובות העיר. תושבי ירושלים המזרחית יצאו מההסגר שנכפה עליהם ושבו לבתיהם. ותשקוט העיר לארבעים שעות. אולי...
בראיון חגיגי לקראת יום ירושלים אמר ראש העיריה, ניר ברקת, כי העיר המאוחדת היא הדנ"א של ירושלים. באותו ראיון הציע ברקת לפלסטינים לקבוע את ירושלים שלהם ברמאללה. כדי להבין איך בדיוק נראה הדנ"א של העיר המאוחדת די להתבונן עליה ביום ירושלים. מומחים היו מגדירים זאת ככשל גנטי חמור.
יהודית אופנהיימר, מנכ"ל עיר עמים.
Print
PDF version