בתחילת השבוע התרחש בירושלים עוד פיגוע. המפגע היה אדם בודד. לא עמדה מאחוריו התארגנות, לא היה לו שום תפקיד יצוגי בקהילה שלו, ודאי שהוא לא נבחר בידי האוכלוסיה הפלסטינית כמייצג שלה או "מוציא לפועל" של מדיניות.
לעומת פיגועי הבודדים הענישה הקולקטיבית שישראל נוקטת נגד האוכלוסיה הפלסטינית נעשית בידי רשויות המדינה. פקחי העירייה ומפקדי המשטרה הם שליחיו של הציבור הישראלי כולו. ראש עיריית ירושלים שמשוויץ ביד הקשה שהוא נוקט, שר הפנים שמאיים לגרש אנשים מבתיהם ומעירם, ראש הממשלה והשר לבטחון פנים ששולחים כוחות חמושים להשתולל בלב אוכלוסיה האזרחית נבחרו בידינו. מעשיהם מייצגים אותנו והאחריות על ההרס שהם זורעים היא לגמרי לגמרי שלנו.
שנתיים וחצי ירושלים מדממת. מצד אחד עומדים כמה עשרות מפגעים פלסטינים שברירי אחוז מהאוכלוסיה הפלסטינית. מהעבר השני עומדים נבחרי הציבור הישראלים ודרכם הציבור הישראלי כולו שבוחר שוב ושוב באלימות.
ראש העירייה, ראש הממשלה, פיקוד המשטרה, לא מצליחים ללהביא לנו ביטחון. הם מעדיפים שנמשיך למות ולפחד ולשנוא כי הם לא מוכנים לשלם את המחיר של שלום: הכרה בכך שבארץ הזו ובעיר ירושלים קיים עוד עם ששייך אליה לא פחות מכפי שאנחנו שייכים לכאן.
לעומת פיגועי הבודדים הענישה הקולקטיבית שישראל נוקטת נגד האוכלוסיה הפלסטינית נעשית בידי רשויות המדינה. פקחי העירייה ומפקדי המשטרה הם שליחיו של הציבור הישראלי כולו. ראש עיריית ירושלים שמשוויץ ביד הקשה שהוא נוקט, שר הפנים שמאיים לגרש אנשים מבתיהם ומעירם, ראש הממשלה והשר לבטחון פנים ששולחים כוחות חמושים להשתולל בלב אוכלוסיה האזרחית נבחרו בידינו. מעשיהם מייצגים אותנו והאחריות על ההרס שהם זורעים היא לגמרי לגמרי שלנו.
שנתיים וחצי ירושלים מדממת. מצד אחד עומדים כמה עשרות מפגעים פלסטינים שברירי אחוז מהאוכלוסיה הפלסטינית. מהעבר השני עומדים נבחרי הציבור הישראלים ודרכם הציבור הישראלי כולו שבוחר שוב ושוב באלימות.
ראש העירייה, ראש הממשלה, פיקוד המשטרה, לא מצליחים ללהביא לנו ביטחון. הם מעדיפים שנמשיך למות ולפחד ולשנוא כי הם לא מוכנים לשלם את המחיר של שלום: הכרה בכך שבארץ הזו ובעיר ירושלים קיים עוד עם ששייך אליה לא פחות מכפי שאנחנו שייכים לכאן.
במקום להביא לנו שלום שמבוסס על הכרה הדדית הם ממשיכים להוליך אותנו שולל כאילו הפתרון יגיע דרך עוד הריסה של בית ועוד ילד פלסטיני שיאבד עין או יכנס לתרדמת בגלל אלימות של כוחות הביטחון.
הם מרמים אותנו. אבל זה כמובן לא מוריד מהאחריות שלנו. זה ההבדל ביננו לבין הפלסטינים: המפגעים שלנו נבחרו על ידינו וקיבלו מאיתנו הכשר למדיניותם.
הבחירה בידינו והגיע הזמן שנבחור להפסיק להטיל אימה ולהרוס חיים.
Print
PDF version בלוג