עוצר | אורי ארליך

השבוע הוטל עוצר בישראל. לא, לא בגדה המערבית, בישראל. בירושלים, ולא תגידו בשטח ההפקר שמעבר לגדר ההפרדה כמו מחנה הפליטים שועפאט, שמבחינת רוב הישראלים נמצא מעבר להררי החושך ואיש אינו יודע באמת מה קורה שם, אלא בליבה של ירושלים המאוחדת לנצח נצחים – בבאב חוטה שברובע המוסלמי, אותו פועלת המדינה במרץ לייהד.  בעייה אחת קטנה, עוצר אי אפשר להטיל בקלות רבה כל כך במדינת ישראל, אבל בהחלט אפשר להפעיל "מנופי לחץ" כמו שקוראים לזה במשטרת ירושלים  – ואם זה הולך כמו ברווז, שוחה כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז זה כנראה עוצר.
 
השבוע היו בשכונה עימותים בין פלסטינים לכוחות מג"ב. הפלסטינים ככל הנראה זרקו זיקוקים על כוחות הביטחון ויידו לעברם אבנים. אין ספק שמדובר באלימות לה אנחנו מתנגדים, וברור שהשוטרים היו צריכים לעצור את האירועים. אבל גם למשטרה יש חוקים ונהלים, ענישה קולקטיבית, עוצר ואכיפה סלקטיבית אינם חלק מהארסנל בו הם מצויידים, אבל המנגנונים המשותפים של כוחות האכיפה בירושלים, מאפשרים להם להשתמש בחוק כעונש.
 

אז איך נראה השבוע העוצר בבאב חוטה שבירושלים אם לא ניתן לכרוז לאנשים שלא ייצאו מביתם? אפשר להסביר להם את זה בדרך אחרת, הם יבינו די מהר. למשל אם אתה פלסטיני שמתסתובב ברחוב –  גם אם אתה מתגורר בו או שאימון הכדורגל שלך במתנ"ס הסמוך, יעכבו אותך השוטרים - את המשמעות של זה סביר להניח  שאתה כבר מכיר.
 

---

אם יש לך חנות אל תפתח אותה. אם תפתח יבואו פקחי עיריית ירושלים ויתנו לך דוח על סך 475 ₪  כי הצבת מתקן של ממתקים במרחב הציבורי, אותו מתקן שהצבת אתמול, שלשום, לפני חודשיים ובשנה שעברה, ומעולם לא קיבלת על כך דוח. כששוטרי מג"ב ישחיתו את אותו מרחב ציבורי שלו "דאגו" פקחי העירייה רק אתמול, או גרוע מזה מבחינתך – ינפצו את מראות הקטנוע שלך, שנשאר חונה באותו רחוב בו לך אסור להסתובב, תבין שזו דרכם לומר לך שרצוי שגם אתה לא תרד לרחוב.
 

---

---

בסילוואן המשטרה מעבירה לעירייה רשימות של חשודים שהשתתפו בהפגנות אלימות, ואז משתמשת האחרונה בסמכויותיה כדי להשית עליהם קנסות או סנקציות שונות ללא קשר לעבירה בה הם חשודים. מעבר האינפורמציה בין שני הגופים עובד גם הפוך. לפני שנתיים הקימה העירייה יחידת בלוני תצפית. בהודעת הדוברות הסבירה העירייה כי "הזרוע האווירית של העירייה תסייע לגורמי הביטחון הפועלים במזרח העיר באיתור הפרות סדר, יידוי אבנים/בקת"בים, ירי זיקוקין ועוד". בקיצור, כל התפקידים הקלאסיים של עירייה.  במהלך גל הדקירות ברחוב הגיא השתמשה שרת המשפטים איילת שקד בקנסות השרירותיים שהשיתה העירייה על בעלי החנויות ברחוב כדוגמה להרתעה משולבת, ועכשיו משתמשת המשטרה בכלי האכיפה המוניציפאליים כדי להטיל עוצר ממנו סובלים מאות תושבים בבאב חוטה.
 
המקרה האחרון של באב חוטה הוא חלק מהמגמה להכניס עוד ועוד פרקטיקות מהגדה המערבית לירושלים, בעוד שבגדה המערבית לא חל החוק הישראלי, בירושלים הוא אמור להיות החוק הבלעדי. אלא שנראה שבעיר המאוחדת יש שתי מערכות חוקים נפרדות, אחת לפלסטינים ואחרת ליהודים. אבל קשה להתעלם גם מהאקלים הישראלי בו פועלת המשטרה. בשבוע בו אמר מפכ"ל המשטרה על האלימות כנגד יוצאי אתיופיה כי מטבע הדברים שוטרים חושדים בהם יותר, אפשר להבין את תגובת המשטרה על הטענות כפי שהוצגה בכתבה ב ynet  לפיה "פעילות סמויה וגלויה הכוללת גם מעצרים הורידה את כמות האירועים החריגים באזור העיר העתיקה ובמזרח ירושלים בכלל". הרי אם פלסטינים לא יסתובבו ברחובות ביתם, אף שוטר לא יחשוד בהם וכמות האירועים תרד ממילא.