כבר תשע שנים חלפו מאז תאונת העבודה שעבר ומטה לחמו נשבר. הוא, אשתו וארבעת ילדיהם מתקיימים מקצבת קיום של 2240 ₪, והוא רצה לבחון האם מגיעה לו קצבת קיום גדולה מזו. מאז התאונה, בה נפל בלון גז על רגלו, הוא אינו מצליח לחזור לשוק העבודה. מצבו הרפואי אינו מאפשר לו לעמוד בדרישות הפיזיות של העבודות המוצעות, אך פציעתו אינה חמורה מספיק בכדי לזכות אותו בקצבת נכות. גם אשתו ג'ומאנה מתקשה למצוא עבודה, הן בשל היעדר השכלה ומקצוע, והן בשל מחסור בגני ילדים, ושני בני הזוג נאלצים להתייצב בלשכת התעסוקה בכדי לקבל קצבת קיום.
מתחילת 2016 טיפל סניף מען בירושלים המזרחית בלמעלה מ 460 מקרים דומים וסיפק ייעוץ בסיסי לאלפים. בעיקר נרשמה עלייה בפניות של נשים אשר פנו לסניף בבקשה לסיוע. מצב קשה זה משתקף נאמנה בנתוני שנתון ירושלים לחקר ישראל אשר מפורסם מדי שנה ביום ירושלים ומתאר תמונה של משבר חברתי כלכלי חריף ורחב היקף המתחולל בקרב האוכלוסייה הפלסטינית בירושלים המזרחית.
על פי השנתון של 2016 (המודד את שנת 2014) 82% מתושבי ירושלים המזרחית חיים מתחת לקו העוני ומסתפקים בהכנסה הנמוכה מהכנסת קו העוני ב 44 אחוז. כך למשל משפחה פלסטינית בת 6 נפשות החיה מתחת לקו העוני מתקיימת מ 5,847 ₪ בעוד הכנסת קו העוני למשפחה ישראלית בת 6 נפשות עומדת על 10,461 ₪.
אולם אין מדובר רק בשנה קשה – השנתון מראה בבירור כי חלה עליה עקבית בממדי העוני בקרב האוכלוסיה הפלסטינית בירושלים המזרחית - וכי בין שנת 2008 לשנת 2014 זינקו מימדי העוני ב17%. וזאת בתקופה שבקרב האוכלוסיה במערב ירושלים חלה ירידה של 2.8% במימדי העוני - מ30.8% בשנת 2008 ל 28% בשנת 2016.
כך למשל סנא ועאדל, הורים לשלושה ילדים מתגוררים בכפר עקב מנסים למעלה משנה לקבל קצבת הבטחת הכנסה ופנו למען בכדי לתבוע את המוסד לביטוח לאומי בבית הדין לעבודה. מצוקת הדיור הקשה בירושלים הובילה ב 2014 את השניים לכפר עקב שמעבר לגדר ההפרדה, שם מוצאים את מפלטם עוד עשרות אלפי ירושלמים פלסטינים שמדיניות התכנון הישראלית לא מאשרת בנייה חדשה בעבורם. בהיעדר אכיפת חוקי התכנון והבנייה נבנות אלפי יחידות דיור זולות בשכונות שמעבר לגדר. סנא ועאדל הצטרפו לסטטיסטיקות ורכשו בית זול, אלא שזול פעמים רבות הוא יקר. במקרה זה מחיר המעבר לשכונות שמעבר לגדר היה אובדן התעסוקה של עאדל, שפוטר בשל הקושי לחצות את מעבר קלנדיה ולהגיע בזמן למקום העבודה. אובדן התעסוקה הובילה את המשפחה למשבר כלכלי - נכון לרגע זה אין להם כל הכנסה והם נאלצים להתקיים מסיוע שמספק להם בדוחק אחיו הבכור של עאדל. בתחילת 2015 הגישו בני הזוג תביעה להבטחת הכנסה והחלו להתייצב בלשכת התעסוקה. אולם לא קיבלו דבר.
תמונה עגומה זו של עוני הולך ומחריף בקרב קהילה המהווה היום 38% מתושבי העיר היא אסון בכל קנה מידה. אסון אשר צריך להדיר שינה מעיני תושבי העיר. אולם תמונה זו היא תוצר נלווה של ראיית עולם אבסורדית, המעוגנת בהחלטת ממשלה קדמונית לפיה יש להצר את כמות התושבים הפלסטינים בעיר בכדי לשמור על רוב יהודי.
השקפת עולם נואלת זו מיתרגמת לאפליה שיטתית רבת שנים ביצירת מקורות תעסוקה, בבנייה לדיור, בחינוך ברווחה, בבריאות ואפילו בהעדר סניטציה ויוצרת את המשבר ההומניטארי המתרחש בירושלים המזרחית. אלא שאת המדיניות הזו אפשר וגם צריך לשנות ואנו פועלים בעיר בידיעה שתמונה עגומה זו היא לא גזרה משמיים.
*ארז וגנר הוא מנהל סניף ארגון העובדים מען במזרח ירושלים
Print
PDF version