למה עזבתי את 'התנועה למען ירושלים יהודית'/ אמיר חשין

אמיר חשין, יועצו לענייני ערבים של ראש העירייה טדי קולק ז"ל, היה שותף בתחילה ליוזמת התנועה למען ירושלים יהודית. בשבוע שעבר הסיר את תמיכתו, וכך הסביר בפנינו את המהלך:

"הצטרפתי לתנועה למען ירושלים יהודית מתוך תקווה, ולאו דווקא ידיעה, כי חלוקת ירושלים היא שאיפת כולנו. גם עיר עמים אינו בוחל בכך, נהפוך הוא. בפגישה הראשונה עם אנשי הקבוצה התפעלתי מגלריית האישים שישבו סביב השולחן. רובם אנשי צבא וביטחון וחלקם אנשי מעש בתחום הציבורי והמדיני. עד מהירה נוכחתי לדעת כי מעטים מהם הירושלמים בקרב חברי התנועה. ובהמשך הדרך חשתי:

א' - אנשי הביטחון והצבא, גם אם הם מכירים את המרחב הירושלמי הסבוך, מסתכלים עליו בזוית ראייה של אנשי ביטחון. האחרים, אנשי ביטחון או שאינם קשורים לביטחון פשוט לא מכירים את ירושלים כירושלמים אלא כתושבי הארץ המכירים את העיר ופרווריה מהתקשורת ומביקורים אקראיים בה.

ב' ראייה חד-צדדית של הבעיה או ליתר דיוק פתרונה עלול לשמש כבומרנג. אנחנו, כל עם ישראל, טוענים כי הקמת מדינה פלסטינית הוא אינטרס ישראלי. (למעט הימין שחושב כי הקמת מדינה פלסטינית היא אסון למדינת ישראל). שכן טוב לצדנו יבטיח לנו חיים משותפים בשלום. הדרך אותה מציעה התנועה החדשה עלולה ליצור לנו אויב מהעבר השני של הגדר ולא שותף. ראו מה מתרחש עתה בכפרים הירושלמים שמעבר לחומה, כאוס מוחלט. את זה ראינו במהלך סיור העיתונאים שנערך לפני מספר ימים.

הטענה שהכפרים הללו לא היו שייכים לירושלים לפני 67 אינה רלבנטית. דבר ראשון מדובר במושג אנכרוניסטי שאין לו דבר עם ירושלים הנוכחית, בה הפכו לשכונות המהוות חלק אורגני מהעיר, מעבר לכך  לכל הכפרים הללו הייתה גישה חופשית לירושלים ולהר הבית. את הזכות הזו רוצים עתה למנוע מהם או לצמצם. הוויית חיים שנוצרה ע"י ישראל ובעידודה במהלך 50 השנים האחרונות אינה ניתנת לביטול באבחה אחת. "התוכנית" לפיה תושבי הכפרים הללו ייהפכו לתושבי גדה ויטופלו ע"י צה"ל אינה מקובלת עלי ועלולה לשמש כחרב פיפיות. הטענה שאבו מאזן יפרוש חסותו על הכפרים הללו, הנחת עבודה זו שגויה לחלוטין. מאחר ולא ראיתי שיש אפשרות לשנות מהלכים ודרכי חשיבה החלטתי לעזוב את התנועה.

אגב, ביום שישי הדרכתי בעיר העתיקה ובזמן שאורחי ערכו קניות הייתה לי הזדמנות לדבר עם אחד הסוחרים, משפחת עטיה, המתגורר בבית חנינא. הוא שלל לחלוטין את התוכנית של רמון ו/או מפלגת העבודה. ה"בחור" בן 80. להפתעתי היציג לי תעודה עדכנית של מורה דרך מטעם משרד התיירות. הוא תושב ירושלים אך אינו אזרח. הוא התגורר באחת מהשכונות הסמוכות לחומה אך עבר לבית חנינא כי הרי בית חנינא היא ירושלים, כך אמרו מנהיגי ישראל. לא עולה על דעתו שהוא בעתיד ייאלץ להגיע אל חנויותיו אותן הוא מנהל כבר למעלה מ-50 שנה דרך מחסומי צה"ל מצויד באישורים מיוחדים. אני לא חושב שאנשי התנועה חשבו על כל ההשלכות שמאחורי התוכנית.