תושבי שכונת כפר עקב, שנמצאת מעבר לגדר ההפרדה אך שייכת לעיר, עתרו לבית המשפט נגד העירייה בטענה ששמינית מתושבי הבירה גרים מחוץ לגדר, אך חיים ללא תאורה ומדרכות
ניר חסון
עיריית ירושלים משקיעה רק 0.02% מתקציב תחזוקת הכבישים בתחזוקת הכבישים בשכונות שמעבר לגדר ההפרדה — אף שבשכונות מתגוררים כשמינית מתושבי ירושלים. כך עולה מעתירה מינהלית שהגישו תושבים בכפר עקב לבית המשפט המחוזי בעיר בדרישה שהעירייה תשפץ את הכבישים בשכונתם.
לפי העתירה, שהוגשה בסיוע עמותת עיר עמים, זה כ–12 שנה שעיריית ירושלים לא משפצת כבישים או מדרכות ולא דואגת לצביעת מעברי חציה, תאורת רחוב, ניקוז או תחזוקה מינימלית של המרחב הציבורי בכפר עקב. השכונה, שנמצאת מעבר לגדר ההפרדה מצפון לירושלים, שייכת מוניציפלית לעיר, אבל מאז ניתוקה מהעיר באמצעות הגדר לפני 12 שנים, נטשו אותה (ושכונות נוספות באזור מחנה הפליטים שועפט) כל הרשויות הישראליות. "אין נוכחות ניידות משטרה או תחנת כיבוי אש, אין טיפות חלב, הדואר מחולק לחנויות המכולת, אם בכלל, בשכונות יש פינוי אשפה חלקי, אין מגרשי משחקים מסודרים, אין מעברי חציה, אין תאורת רחוב ואין מדרכות", נכתב בעתירה.
העותרים טוענים כי המצב גורם לא רק אפליה חמורה של התושבים ופגיעה באיכות חייהם ולהפרת חובות העירייה, אלא גם לסכנת חיים של ממש לתלמידים, לקשישים ולכלל התושבים. סמי אבו רמילה, מנהל מרכז רפואי בשכונה, כתב בתצהיר שצורף לעתירה: "פעמים רבות, התושבים נפגעים בשולי הכבישים בשל היעדרן של מדרכות (...) במספר הזדמנויות הגיעו אל מרכזנו הרפואי נפגעים במצב קשה ועם פגיעות מאוד רציניות ונאלצנו להפנות אותם לבתי החולים השונים בירושלים... הפגיעות נעות בין חבלות פשוטות ועד לפגיעות קשות אשר יכולות לסכן את חיי הילדים/הנפגעים. גם זקנים הנם בין האוכלוסיות שנפגעת במיוחד".
העתירה הוגשה בדיוק עשר שנים לאחר החלטת הממשלה, שדנה בטיפול בשכונות שנותרו מעבר לגדר ההפרדה. בהחלטה קבעה הממשלה הסדרים שנועדו לאפשר את המשך הטיפול בתושבים. בדיעבד, כמעט כל ההסדרים קרסו והשכונות נותרו ללא שירותים. בדו"ח שפרסמה אתמול עיר עמים, יחד עם הגשת העתירה, נכתב כי מספר התושבים בשכונות האלו גדל בהתמדה בשל הפסקת הפיקוח על הבנייה. התוצאה היא הקמת אלפי דירות ללא סטנדרטים מינימליים של בנייה. בשנת 2012 הגיעו התחלות הבנייה בכפר עקב וסמיראמיס (השכונה הסמוכה) לבדן לכ–83% מכלל התחלות הבנייה בירושלים. מחירי הדירות באזורים האלו נמוכים משמעותית בשל האיכות הגרועה ותנאי החיים הקשים, מה שהוביל להמשך גידול האוכלוסייה ולהחרפת מצב הבנייה והתשתיות.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות הובילה העירייה תוכנית, בהשקעה של מיליארדי שקלים, לצמצום פערים בשכונות הערביות בתוך הגדר. לצערנו, צמצום הפערים מתקיים בעיקר בשכונות הערביות שבתוך גדר הביטחון ולא מחוץ לה, בשל האתגר הביטחוני הקיים בפעילות אכיפה ומתן שירותים בשכונות שמעבר לגדר הביטחון. העירייה סבורה כי יש לבצע תוכנית דומה גם בשכונות שמחוץ לגדר. הנושא הועלה בפני ממשלת ישראל, שצריכה לספק פתרונות לאתגרים הביטחוניים. העירייה מקצה בשלוש השנים האחרונות תקציב ייעודי לביצוע עבודות בתחום הכבישים בשכונות העוטף. לאחרונה בוצע ריבוד של אחד הכבישים בשכונת ענתא, בנוסף לעבודות התחזוקה. למרות הקושי להיכנס אל תוך השכונות והסכנה הממשית העירייה מבצעת תיקוני תחזוקת שבר בעיקר בכבישים באמצעות גורם קבלני".
Print
PDF version