קרא עוד טסט

סוגיית הר הבית היא מהמורכבות והרגישות שבסכסוך הישראלי – פלסטיני, וכל חריגה מההסדרים הקיימים בו כרוך בהשלכות מדיניות רחבות[1].

המאבק לקידום עלייתם של יהודים להר הבית צובר תאוצה משמעותית בשנים האחרונות. מאמצע שנת 2013 חלה עליה משמעותית בפעילות הסיורים והביקורים שמארגנים פעילי הר הבית למתחם. מדי יום מתקיימים סיורים המאורגנים ומודרכים על ידי הפעילים, הוקמה עמותת "ישי – להקמת בתי כנסת על הר הקודש", הוקמו שני אתרי אינטרנט חדשים המפרסמים את הסיורים, בתחילת שנת 2014 נוסדו שני עלונים המיוחדים לנושא הר הבית ובנייתו ואשר מחולקים בבתי כנסת, תנועת הנוער הדתית-לאומית אריאל הקדישה את שנת תשע"ד  כ"שנת המקדש" וגורמים שונים בציבור הדתי-לאומי מארגנים אירועים בנושא בית המקדש, ביקורים אל הר הבית ועוד.

חלקם של מובילי מאבק זה, ובהם אנשי ציבור, רואים בכך שלב בלבד בדרך להגשמת מטרתם - ייסודו של בית המקדש השלישי, ובמשתמע או במפורש, ייסודו במקומם של קודשי האסלאם המצויים במתחם.

הפעילות המתעצמת של התנועות החותרות לשנות את הסטאטוס-קוו זוכה לתמיכה של אנשי ציבור לרבות חברי כנסת, ולתמיכה כספית ממוסדות ציבוריים לרבות משרדי ממשלה. 

רגישותו הפוליטית והדתית של המקום, ומשמעות המתרחש בו לעתיד הסדר מדיני ברורות לכל בר דעת. שינוי חד צדדי של המצב הקיים יפגע אנושות ביחסי ישראל ירדן. 

[1] על סוגית הר הבית כפי שעלתה בדיוני מו"מ מדיניים, ראו בעיר עמים, פתרון מדיני בירושלים: אפשרי במחיר גדל והולך (אפריל 2014).