שאלות נפוצות

שאלה: מדוע יש צורך בארגון שמתמקד בענייני ירושלים?


תשובה: אמנם סוגיית ירושלים היא רק אחת הסוגיות שמרכיבות את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך לאור המורכבות יוצאת הדופן שלה, יש צורך בגוף שיתמחה באופן ספציפי בענייני ירושלים. למעשה, סוגיית ירושלים נוגעת גם לשתי סוגיות ליבה אחרות של הקונפליקט – סוגיית הגבולות וסוגיית הפליטים – ומהווה מעין מיקרוקוסמוס של הסכסוך בכללותו. יתרה מזו - השיח הציבורי בישראל אודות ירושלים לוקה בבורות רבה ומתבסס תכופות על קלישאות וסיסמאות, מה שיוצר צורך בגוף מקצועי שיספק נתונים ועובדות שיאפשרו דיון מושכל בסוגיה רבת חשיבות זאת.

 
תשובה: "עיר-עמים" הוא ארגון העוסק בירושלים בהקשר המדיני, תוך בחינת האינטרסים הישראליים בעיר. אחת המטרות המרכזיות של הארגון הוא חיזוקה של ירושלים (המזרחית והמערבית) כעיר נושאת פתרון ששני חלקיה יוכלו בבוא היום לשמש כבירותיהן של שתי מדינות. כך נוצרות בעבודת "עיר עמים" לא מעט נקודות ממשק בין המישור המדיני למישור ההומניטארי. אך תחום זכויות האדם איננו שדה הפעולה המרכזי של הארגון.


תשובה: ב"עיר-עמים" מצוי ריכוז מידע מקיף ויסודי בכל הנוגע להיבטים המדיניים של סוגיית ירושלים. הארגון עוקב אחר ההתפתחויות והמגמות בעלות השלכות לגבי עתידה המדיני של העיר, מנתח את משמעויותיהן ומנגיש אותן לציבור הרחב, כמו גם לדיפלומטים ולאנשי תקשורת, על ידי פרסום דו"חות, ניירות עמדה ומאמרים. כמו כן מציע הארגון סיורים לימודיים לקהל הרחב במטרה לעורר דיון ציבורי מושכל סביב סוגיה מרכזית זו. בנוסף, אנו מציעים הרצאות, חוגי בית וסמינרים לקהל הרחב ולקהלים ממוקדים ומקיימת פרוייקט סרטים שנתי, במסגרתו קולנוענים צעירים, ישראלים ופלסטינים, יוצרים סרטים דוקומנטריים קצרים העוסקים בירושלים מזוויות אישיות שונות. בערוץ המשפטי, ארגון "עיר-עמים" מקדם, באמצעות עתירות עקרוניות, את הטיפול בסוגיות מרכזיות כגון מצבה של מערכת החינוך בירושלים המזרחית או מסירת סמכויות הניהול של מרכז המבקרים בגן הלאומי "עיר-דוד" לעמותה פרטית בעלת מניעים אידיאולוגיים. ארגון "עיר-עמים" גם עובד מול הקהילה הפלסטינית בירושלים ופועלת לחיזוק החברה האזרחית המקומית.


תשובה: מגוון ההצעות הקיימות באשר לאופי הפתרון המדיני הרצוי בירושלים הוא רחב מאוד - החל מחלוקתה הפיזית של העיר וכלה בהחלת ריבונות ישראלית-פלסטינית משותפת. "עיר-עמים" אינה מצדדת בפתרון ספציפי כזה או אחר ומאמינה שכל פתרון שיזכה להסכמת שני הצדדים יהיה פתרון טוב, ובלבד שיאפשר לשני חלקי העיר לתפקד כבירות עצמאיות וחיוניות.


תשובה: הגם שהקהילה הדיפלומטית והחוק הבינלאומי לא מכירים בחוקיותן של שכונות אלו ולמרות שכל בנייה ישראלית מעבר לקו הירוק היא בבחינת התנחלות בלתי חוקית, עיר-עמים מכירה בעובדה כי במהלך שנות הסיפוח נוצרה בשטח מציאות שבחלקה היא בלתי הפיכה. תובנה זו קיבלה גם ביטוי רשמי בפרמטרים לחלוקת הריבונות בירושלים שהציג בדצמבר 2000 הנשיא האמריקני דאז ביל קלינטון, הידועים עד היום כ"מתווה קלינטון", לפיהם חלוקת הריבונות בעיר תיעשה בהתאם לקווים דמוגראפיים, הווי אומר השכונות הישראליות הגדולות יישארו ברובן בריבונות ישראליות, ואילו השכונות הפלסטיניות יהוו חלק מאל-קודס, הבירה הפלסטינית. יחד עם זאת, ולמרות שמתווה זה התקבל בהבנה לא מוצהרת גם על ידי הצד הפלסטיני, עיר-עמים סבורה כי שכונות אלו עדיין מהוות חלק משטח שעתידו המדיני צריך להיות מוכרע סביב שולחן המשא-ומתן, ועל כן כל ניסיון לקבוע עובדות נוספות בשטח על ידי הרחבת הבנייה הישראלית בשכונות אלו ובניית שכונות חדשות הינו פסול ועלול לשאת השלכות מדיניות שליליות.


תשובה: כן. למרות שגם גילה וגם מעלה הזיתים מחזקות את הנוכחות הישראלית מעבר לקו הירוק בירושלים המזרחית ונחשבות לבלתי-חוקיות על-פי החוק הבינלאומי, כל אחת מהן משפיעה באופן שונה גם על עתידה המדיני של ירושלים וגם על יציבותה בהווה. שכונת גילה היא אחת מהשכונות הישראליות לגביהן נקבע, גם במתווה המדיני שהתווה נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון וגם במסגרת הבנות מדיניות נוספות, כי תישארנה כחלק מירושלים הישראלית גם במסגרת הסכמים עתידיים ועל כן אין בה כדי לסכל הסכם עתידי. ההתנחלות מעלה הזיתים, לעומת זאת, הינה חלק משרשרת של התנחלויות אסטרטגיות שמקודמות בשנים האחרונות על ידי גופים בעלי אידיאולוגיה ימנית (הפועלים בתמיכתה הנמרצת של המדינה), במטרה לעבות את ההתיישבות היהודית בלב שכונות פלסטיניות, בעיקר בעיר העתיקה וסביבותיה, מתוך מגמה לסכל כל אפשרות להשגת פתרון מדיני שיהיה כרוך בחלוקת הריבונות בעיר לשתי בירות עצמאיות. מעבר לנזק המדיני הגלום בהן, התנחלויות אלה הממוקמות בלב שכונות פלסטיניות מהוות פרובוקציה מתמדת נגד התושבים הפלסטינים ויוצרות חיכוך טעון בין שתי האוכלוסיות, שאכן מתפרץ מעת לעת בגלי אלימות חריפים.


תשובה: התמיכה בפעילות "עיר-עמים" היא מגוונת ומגיעה ממקורות שונים - קרנות פרטיות, קרנות אמריקאיות יהודיות ואחרות, וקרנות אירופאיות ממשלתיות ופרטיות. את רשימת התומכים המלאה ניתן למצוא באתר האינטרנט שלנו.

 
תשובה: בראש ובראשונה – לציבור הישראלי הרחב. כעמותה ישראלית, אנו מייחסים חשיבות רבה מאוד לעידוד דיון מושכל בתוך החברה הישראלית על עתידה של ירושלים ולכן אנו שואפים לחשוף באמצעות הסיורים קהלים ישראלים רחבים ככל האפשר למציאות המדינית השוררת בירושלים. לצד הסיורים בעברית, אנו מקיימים, בתכיפות נמוכה יותר, גם סיורים באנגלית המיועדים לקהלים שאינם דוברי עברית. כמו כן אנחנו מסיירים עם קבוצות ממוקדות, המבקשות לעמוד על המצב בירושלים (תלמידי מכינות קדם צבאיות, צעירים בשנת שירות, קבוצות סטודנטים, משלחות מטעם קהילות יהודיות מחו"ל, עיתונאים, דיפלומטים ועוד).

 
תשובה: מטרתם העיקרית של הסיורים היא הנחלת ידע, שאחריה אפשר לעשות כמה וכמה דברים: להמליץ בפני חברים ומכרים על השתתפות בסיורים; לארגן חוג בית בו נציג/ה של "עיר-עמים" ת/יפרט את עקרונות הארגון; לכתוב מכתבים למערכות העיתונים בעקבות ידיעות הקשורות לסוגיות מדיניות בירושלים; לפנות לחברי כנסת באותו עניין או, באופן כללי יותר, להצטרף למאמץ להניע שיח מושכל וענייני סביב עתיד ירושלים.  


תשובה: "עיר-עמים" נמנעת מלהציג עמדה חד-ערכית בעד או נגד הקמתו של מכשול ההפרדה אך עוסקת רבות בניתוח השלכותיהם המדיניות, הביטחוניות וההומניטאריות של מקטעיו השונים באזור ירושלים מתוך הבנה שבניית המכשול היא אחת ההתפתחויות הדרמטיות ביותר שידעה ירושלים מאז 1967.


תשובה: קהל היעד המרכזי של "עיר-עמים" הוא הציבור הישראלי. הארגון מנגיש את כל החומרים, המסמכים והדו"חות שהוא מפרסם לקהל הישראלי ואף מציע לו סיורים לימודיים ללא תשלום. יחד עם זאת, בהיותה אחת מהסוגיות המדיניות המרכזיות של הסכסוך, ירושלים מעסיקה מאד גם את הקהילה הבינלאומית, המסתייעת גם היא בידע המקצועי של "עיר-עמים" בכדי להשיג הבנה טובה יותר של ההתפתחויות בשטח. להבנתנו, הפתרון המדיני המיוחל יצריך שיתוף פעולה מכסימלי מצד כל השחקנים הרלוונטיים בזירה, ואנו חותרים לכך שכל הצדדים יתנהלו על סמך בסיס ידע מבוסס והיכרות קרובה עם המציאות בשטח.


תשובה: פוליטית כן, מפלגתית לא. עבודתנו היא פוליטית משום שסוגיית ירושלים היא סוגייה פוליטית. בהקשר זה, העמדה הפוליטית שבה אנחנו מחזיקים היא תמיכה בפתרון שתי המדינות והשגת הסכם מדיני שיסדיר את חלוקת הריבונות בירושלים באופן שיאפשר את מימושו של הפתרון הזה. יחד עם זאת, "עיר-עמים" אינה מסונפת ואינה קשורה לאף מפלגה פוליטית בישראל או מחוצה לה.

 
תשובה: "עיר-עמים" היא עמותה ישראלית, המעמידה לנגד עיניה את האינטרס הישראלי. מתוך כך, וכאזרחים ישראלים, הכתובת לפניותינו היא בראש ובראשונה ממשלת ישראל. ממשלת ישראל היא זו שחייבת לנו, כאזרחי ישראל, דין וחשבון והיא זו האמונה על מימוש האינטרס הישראלי. בנוסף לכך, בהיותה הריבון בפועל בירושלים המזרחית מאז 1967 ועד היום, להתנהלות של ישראל יש השלכות מרחיקות לכת בהרבה מאשר לאלו של כל גורם אחר באזור, ועל כן התנהלות זו מהווה גם את מוקד ההתייחסות ועבודת הניטור והניתוח של "עיר-עמים".