מרכז מידע

הדוח "עקורים בעירם" בוחן את המציאות בשכונות הירושלמיות שמעבר לגדר ההפרדה, וסוקר מכלול היבטים במדיניות ישראל כלפי תושבי מזרח ירושלים אשר הובילו למצב הנוכחי, שבו עשרות אלפי פלסטינים תושבי העיר נקטעו ממנה בעקבות הקמת גדר ההפרדה ובד-בבד ננטשו כמעט לחלוטין על ידי רשויות המדינה והעיריה.

שנת 2018 נפתחה בסמוך להודעתו של נשיא ארצות הברית טראמפ (דצמבר 2017) על העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים. בנימוקיו להחלטה טען הנשיא טראמפ שההכרה האמריקאית בריבונות ישראלית בירושלים היא לא יותר מ"הכרה במציאות הקיימת" ואינה קובעת דבר לגבי גבולותיה העתידיים של העיר. אולם בפועל להחלטה יש משמעות מרחיקת לכת והיא…

סיכום 2017: מדיניות ישראל בירושלים: מתכניות לשינוי גבולות ועד ניסיונות לפירוק ירושלים הפלסטינית ינואר 2018

אוגוסט 2018 מערכת החינוך בירושלים המזרחית מתמודדת בשנים האחרונות מצד אחד עם מחסור גדל והולך של כיתות לימוד, ומצד שני עם מכבש הלחצים שמפעילה הממשלה בניסיון לכפות את תכנית הלימודים הישראלית על בתי הספר הפלסטיניים בעיר. אלו מותירים את מצבה של מערכת החינוך בירושלים המזרחית בכי רע, כאשר במקביל להתמודדותה…

במהלך השנה האחרונה מתמקדות תנועות המקדש בהגדלת מספר המבקרים היהודים בהר הבית/ חרם א שריף. כפי שנתאר כאן, חלק ניכר מהצלחתן לעשות זאת נובע ממהפך ביחס המשטרה אליהן. בעבר, - במסגרת תפקידה למנוע הפרות סדר במתחם הרגיש ועל רקע הפרות חוזרות ונשנות של הנחיותיה מצד פעילי המקדש, הטילה המשטרה הגבלות שונות על כניסתם להר. בשנה האחרונה לא רק שחלק מהגבלות אלו הוסרו, המשטרה אף פועלת בתיאום הולך וגובר עם פעילי המקדש. הידוק יחסים זה מוביל לשחיקה ברורה של הסטטוס קוו במקום, ועלול לחדש את העימותים בהר. כפי שיפורט במסמך זה, נדמה כי הגורם לשינוי המגמתי והמדאיג בהתנהלות המשטרה הוא השר לביטחון פנים גלעד ארדן.

בשנת החמישים לסיפוח ירושלים המזרחית מובילה ממשלת הימין שתי יוזמות חקיקה שעתידות לשנות מהותית את גבולות ירושלים הקיימים. יוזמות אלה: התיקון השני ל“חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל“ שכבר אושר בשינויים מסוימים על ידי הכנסת, והצעת החוק ”ירושלים ובנותיה“, חותרות לסיפוח דה פקטו של גושי ההתנחלויות מסביב לירושלים ולעקירתם מהעיר של…

התנגדות להצעות החוק לשינוי חד צדדי והרסני בגבולות ירושלים אוקטובר 2017 שתי הצעות חוק פרטיות הזוכות לתמיכה ממשלתית- תיקון לחוק-יסוד ירושלים 2017[1] (פ/4346/20. עברה קריאה ראשונה ומצויה בדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת)  והצעת חוק ירושלים ובנותיה[2] (פ/4386/20. הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם) – חותרות לשנות מהותית…

דוח חינוך 2017 מגלה שמספר התלמידים בחינוך הלא-רשמי מוסיף לעלות על מספרם ברשמי, ומצביע על המחסור החמור בכיתות לימוד שעומד על 2,557 כיתות. הדוח מראה שקצב הגידול דורש כפי 2 יותר ממספר הכיתות שהעיריה בונה בשנה. עוד מגלה הדוח את הסיבות (לטענת העיריה) לכך שבניית כיתות במזרח העיר יקרה משמעותית מבניית כיתה רגילה. הדוח גם מצביע על הנתונים המדאיגים הבאים: שליש מילדי מזרח ירושלים אינם מסיימים 12 שנות לימוד, ונכון להיום 16,702 מילדי מזרח העיר אינם רשומים במסגרת לימודים ידועה ולא נמצאים במעקב של מערכת החינוך.

"ברור שהורסים להם, הם בונים באופן לא חוקי", כך משיבים, לרוב, הישראלים, כשהם שומעים על הריסת בתים – אם ביישוב בדואי בנגב, אם בקלנסואה, אם בירושלים המזרחית. הדוח שלפנינו מגלה מציאות אחרת. הדוח בוחן שלוש תכניות בנייה בירושלים המזרחית, המבטאות את ניסיונותיהם של התושבים הפלסטינים לבנות…

שחרור הרסן באישור תכניות בנייה במזרח ירושלים אחת התוצאות הצפויות של הרוח הנושבת מהבית הלבן תחת נשיאותו של טראמפ ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני היא שחרור הרסן המסוים שעמד בפני קידום פרוע של תכניות בניה במזרח ירושלים. ברוח זו, הצהיר רה"מ נתניהו כי בכוונתו להסיר את ההגבלות המדיניות על קידום תכניות בניה…

עמדת עיר עמים להצעת חוק סיפוח מעלה אדומים הצעת החוק לסיפוח מעלה אדומים מבקשת להחיל את החוק הישראלי על העיר – וכפועל יוצא מכך גם על שטח  E1שנכלל בשטחה המוניציפלי.    סיפוח מעלה אדומים יחבל קשות באינטרסים קיומיים של מדינת ישראל. הוא יקבע גוש חוצה בלב הגדה המערבית שיפגע…

 שגרירות ארה"ב בירושלים – רק כבירת שתי המדינות 20 בינואר 2017 עיר עמים מייחלת ליום בו יתנוססו דגלי ארה"ב, מעל שתי שגרירויות בירושלים, שגרירות ארה"ב בישראל במערב ירושלים ושגרירות ארה"ב בפלסטין בירושלים המזרחית. מהלך זה יתאפשר רק במסגרת הסדר כולל לפתרון שתי המדינות. ירושלים, בירת שני העמים תהיה עיר פתוחה,…

בין השנים 2014 ל 2016 פונו 20 משפחות פלסטיניות מבן אל הווא שבסילוואן. במקומן נכנסו אנשי עטרת כהנים. הדוח מפרט כיצד מסייעת המדינה למפעל ההתנחלות של עמותת המתנחלים ומה עומד מאחורי מדיניות זו.

דוח חינוך 2011 מגלה כי למרות פסיקת ביהמ"ש העליון מ 2011 כי על העירייה ומשרד החינוך לבנות כיתות ולקלוט עד 2016 את תלמידי ירושלים המזרחית במערכת החינוך הרשמית, עלה מספר הכיתות החסרות מ 1100 ל 2672, ומספר התלמידים הפלסטינים בחינוך הלא רשמי עולה על מספר התלמידים בחינוך הרשמי. 

החל מיוני 2014 חל שינוי משמעותי במדיניות הגבלות הכניסה על מתפללים מוסלמים להר הבית. נייר העמדה בוחן את השפעת שינוי המדיניות על רמת האלימות בעיר והאם הן מהוות שינוי ברוח הסטטוס קוו במתחם.  

דו"ח המביא סקירה על אירועי האלימות בירושלים לשנת 2014. הדו"ח מתאר את מדיניות הממשלה והעירייה בתגובה לאלימות הפלסטינית לעומת היעדר התייחסות לאלימות הלאומנית היהודית. בדו"ח סקירה מקיפה על האירועים בשנה האחרונה ופילוח האלימות והאירועים לפי אזורים וזירות מרכזיות: העיר העתיקה, מתחם הר הבית/חראם אל-שריף, מרכז העיר, שכונות ישראליות במזרח העיר, הרכבת הקלה ותקיפה במקומות עבודה. 

הדוח "עקורים בעירם" בוחן את המציאות בשכונות הירושלמיות שמעבר לגדר ההפרדה, וסוקר מכלול היבטים במדיניות ישראל כלפי תושבי מזרח ירושלים אשר הובילו למצב הנוכחי, שבו עשרות אלפי פלסטינים תושבי העיר נקטעו ממנה בעקבות הקמת גדר ההפרדה ובד-בבד ננטשו כמעט לחלוטין על ידי רשויות המדינה והעיריה.

מאז ראשית המגעים בין ישראל לבין הפלסטינים לפני יותר משני עשורים, ברור היה לשני הצדדים כי מציאת פתרון משביע רצון בסוגיית ירושלים מהווה תנאי להסדר מדיני בין העמים. בעקבות השיחות שהחלו ביולי 2013 , בתיווכו של ג'ון קרי, מזכיר המדינה האמריקני, ערכה עיר עמים ניתוח של התכנות הפתרון המדיני בירושלים על פי המצב בהווה, 13 שנים מאז הוצג "מתווה קלינטון", שמשמש מאז בסיס למשא ומתן על ירושלים. 

סוגיית הר הבית היא מהמורכבות והרגישות שעל סדר היום של מדינת ישראל, ומשלבת מוקדי חיכוך ומתח כלפי האוכלוסייה הפלסטינית, כלפי האומות הערביות שסביב ישראל, כלפי העולם המוסלמי, וכן פנימה – בין ישראלים ויהודים ובין עצמם. במסמך זה בכוונתנו להציג מידע על הפעילות ההולכת וגוברת של הארגונים השואפים לשנות את הסטטוס-קוו על ההר, ואף להקים…