מרכז מידע

ב-1967 קבעה ממשלת ישראל שהר הבית/חרם א-שריף יישאר בניהולו של הוואקף הירדני וימשיך לתפקד כאתר פולחן מוסלמי בלעדי. עוד לפני סיום המלחמה ישראל הרסה את שכונת המוגרבים העתיקה שעמדה למרגלות הכותל המערבי, ויצרה את רחבת הכותל שמשמשת כאתר הפולחן המרכזי של יהודים בישראל. במשך עשרות שנים  חלוקה זו של אתרי…

ההחלטה על בנייתה של הגדר נפלה על רקע מציאות ביטחונית קשה. אך מלכתחילה, חרגה הגדרתה של הגדר סביב ירושלים מעבר לתפקידה הביטחוני המיידי. יש לבחון את תוואי  הגדר לא רק במונחים ביטחוניים אלא לאור כלל המשמעויות וההשלכות הפוליטיות שלו.

ההתנחלויות והגנים הלאומיים בלב שכונות פלסטיניות מהווים מדיניות בעלת השפעות מרחיקות לכת והרסניות הן ביחס להיתכנותו של הסדר מדיני והן ביחס להסדרי חיים הוגנים בעיר משותפת. 

מאחורי כל תכנון עומדת השקפת עולם, תרבות, מדיניות ומטרות. במהלך ההיסטוריה, שליטים ומדינות עשו שימוש בתכנון לא רק כדי לענות על צרכי התושבים, אלא גם כדי לממש מדיניות פוליטית וכדי להעביר מסרים. דבר זה בולט בעיקר בירושלים, בשל מעמדה הפוליטי והסמלי.

מאז הקמת מדינת ישראל ב-1948, היה הסטאטוס הדיפלומטי והבינלאומי של ירושלים שנוי במחלוקת ובלתי-פתור. לא האלימות ולא ההצעות לפיתרון  הצליחו להביא שלום לעיר השסועה הזו.