שוב לכודים בין טילים לסגרים: עדכונים ממזרח ירושלים

קהילת עיר עמים,

ביום שישי פתחה ישראל במלחמה עם איראן. מאז כולנו חווים חרדה ומתח מסוג חדש. אבל בעוד למרבית הישראלים יש גישה למרחבים מוגנים – במזרח ירושלים חווים התושבים מציאות קשה, מתוחה ומסוכנת הרבה יותר.

במזרח ירושלים יש היעדר מוחלט כמעט של מרחבים מוגנים. וכך לתושבי מזרח העיר אין היכן למצוא מחסה מהטילים הנורים אל עבר העיר. המקלטים הציבוריים היחידים ממוקמים בתוך בתי ספר, ואינם מהווים מענה לאוכלוסייה של מאות אלפי תושבים – לא מבחינת קיבולת ולא מבחינת מרחק. לשם השוואה: במערב העיר ובשכונות היהודיות יש 611 מרחבים מוגנים ציבוריים (מקלטים וחניונים מוגנים תת קרקעיים), לעומת 51 בלבד בשכונות הפלסטיניות במזרח העיר. כלומר פחות מ-8% מרחבים מוגנים, עבור 40% מהתושבים. מציאות זו אינה חדשה ומאז ה-7 באוקטובר עיר עמים וארגונים אחרים התריעו על כך כמה פעמים אך העיריה והרשויות לא עשו דבר ואפילו בימים אלה אינם טורחים להציב מיגוניות כפתרון חלקי.

המצב קשה שבעתיים בשכונות שמעבר לחומת ההפרדה – בהן מתגוררת כשליש מאוכלוסיית מזרח העיר. שם אין אפילו מקלט אחד. באזורים צפופים אלה, פגיעה ישירה עלולה להפוך לאסון חסר תקדים בהיקפו שקשה אפילו להעלות על הדעת.

גם ההתנהלות במחסומים מדגישה את האפליה המבנית: בכל פעם שנשמעת אזעקה – המחסומים נסגרים מיד, הכוחות הישראלים מתפנים למרחבים מוגנים, ואילו התושבים הפלסטינים נותרים מחוץ למחסום, לעיתים ברכב, ללא שום מענה. עד כה לא הוצב אף מרחב מוגן בסמוך למחסום – למרות שידוע כי במצבים של התקפה, זהו אחד המקומות המסוכנים ביותר.

מאז תחילת התקיפה הישראלית באיראן אנו עדים גם להחמרה חדה במדיניות האכיפה וההגבלות מצד הרשויות כלפי התושבים הפלסטינים. בתוך ימים ספורים בלבד תיעדנו שורה של צעדים דרמטיים מצד כוחות הביטחון: פשיטות ליליות בג’בל מוכבר, עיסאוויה, א־טור, ואדי אל־ג׳וז וכפר עקב, תוך שימוש בגז מדמיע ורימוני הלם לעבר בתי מגורים. בעיסאוויה נפגעה משפחה שלמה משאיפת גז, ובכפר עקב פרצה שריפה כתוצאה מרימון הלם שהתפוצץ במרפסת. בא־טור ילד בן 13 ספג פגיעה קשה בזרועו וגבר צעיר בן 22 נורה בגבו מירי חי של צלף משמר הגבול, שמצידו טען שהם היו מעורבים ביידוי זיקוקים ובקבוקי תבערה. שניהם נורו בקרבת ביתם. יממה לאחר מכן בולאג'ה, חיילי מג״ב הרגו תושב בן 22 לאחר שהגן על דודו מהתנכלות חיילים בחצר ביתו.

גם חופש התנועה נפגע ביותר, הצבא צמצם את הפעילות במחסום קלנדיה כך שעשרות אלפי תושבים ירושלמים מתקשים מאד לצאת מהשכונה לחלקים אחרים של העיר. שכונה גדולה בא־טור נחסמה בידי המשטרה בפעולה של ענישה קולקטיבית בעקבות טענה ליידוי אבנים. בעקבות כך פנינו יחד עם האגודה לזכויות האזרח במכתב למפקח מחוז ירושלים בדרישה להסרת המחסומים. כמו אחרי ה-7 באוקטובר בוצעו מעצרים – של פלסטינים בלבד – בעקבות פרסומים ברשתות.