צעד קריטי לעבר סיפוח ואפרטהייד

קהילת עיר עמים,

החודש האחרון בירושלים ובסביבתה עמד בסימן של מהלכים מואצים, חלקם גלויים וחלקם שקטים, אך כולם עלולים לשנות את המציאות בשטח ללא היכר.

חידוש תוכניות ההתנחלות ב־E1: איום כפול על הסכם מדיני וקהילות שלמות

לאחר ארבע שנים של הקפאה, אישרה המועצה העליונה לתכנון במנהל האזרחי את שתי התוכניות הראשונות לבניית התנחלויות באזור E1 – הכוללות למעלה מ־3,400 יחידות דיור חדשות שיבתרו את הגדה המערבית בין צפון לדרום וינתקו אותה ממזרח ירושלים.  במקביל, פרסמה רשות מקרקעי ישראל מכרזים לבניית 3,300 יחידות דיור נוספות מדרום ל־E1, שיחברו בין מעלה אדומים לאזור התעשייה מישור אדומים. מאז ומתמיד תוכניות E1 נחשבו כהרסניות ביותר בכל הנוגע לאפשרות של סיום הכיבוש והסכם שלום בין ישראל והפלסטינים. אבל כיום ועל רקע שאר הפעולות של ישראל בירושלים, בשאר הגדה המערבית ובעזה, בניה ישראלית ב־E1 היא גם מהלך של עקירה וגירוש של פלסטינים מהמרחב.

הבנייה ב־E1 אינה עוד מהלך נקודתי: היא חלק ממערך רחב של סיפוח דה־פקטו. המשמעות המיידית היא סכנת עקירה לאלפי פלסטינים החיים בקהילות הבדואיות באזור – בראשן חאן אל־אחמר. ברחבי הגדה המערבית נעקרות עוד ועוד קהילות פלסטיניות והממשלה נוקטת בשורה של פעולות שמטרתן היא מימוש "תכנית ההכרעה" של סמוטריץ. E1 תהיה נדבך מרכזי במהלכים הללו, והבנייה ב־E1 שתיצור רצף ישראלי אל עומק הגדה באזור ירושלים תביא לחיסול כמעט מוחלט של האפשרות להסדר מדיני והעמקת הביתור של הגדה לקנטונים נפרדים ומכותרים.

לצד זה וכחלק בלתי נפרד, מקודמות תוכניות נוספות באותו אזור: "הגן הלאומי מורדות הר הצופים" שיחסום את התפתחותן של השכונות המזרח ירושלמיות א־טור ועיסאוויה, ו"כביש מרקם החיים" שיכוון את התנועה הפלסטינית כך שישראל תוכל לסגור בפני פלסטינים את המרחב שממזרח לירושלים המזרחית. זהו מנגנון מתוכנן היטב להפקעת שטחים, נישול ויצירת רצף טריטוריאלי ישראלי בלב הגדה – על חשבון רצף החיים הפלסטיני. המדיניות האמריקאית מנעה בנחרצות בנייה ב־E1 ואפילו בקדנציה הראשונה של טראמפ כנשיא ישראל לא השלימה את אישור התוכנית. אולם מאז כניסתו לתפקיד בפעם השנייה הותרו כל הרסנים.

הדיון האחרון: בלי מתנגדים ובלי שקיפות

בשבוע שעבר, נערך במועצת התכנון העליונה דיון בתוכנית ההתנחלות E1. הדיון נקבע בהתראה קצרה, באופן שלא איפשר לנציגי המתנגדים, כולל עיר עמים להשתתף. עו"ד נטע עמר שיף הקריאה הצהרה בשם כלל המתנגדים, בדרישה לפתוח את ההליך מחדש מאחר וחלפו ארבע שנים מאז שהוצגו ההתנגדויות בפני הוועדה, אך הבקשה נדחתה.

יו"ר הוועדה הבהיר כי מדובר בדיון האחרון לפני קבלת ההחלטה – כצפוי התוכנית אושרה אמש (13 באוגוסט). המשמעות ברורה: סיפוח וגירוש.

סיור לקראת תשעה באב: זיכרון החורבן במציאות העכשווית

יומיים לפני צום תשעה באב יצאנו יחד עם ״קול רבני לזכויות אדם״ לסיור ייחודי המשלב בין מסורת וזיכרון היסטורי למציאות העכשווית. התחלנו במספר תצפיות על מורדות הר הצופים לכיוון אזור E1, על הר הבית ואגן העיר העתיקה, ועל מחסום א־זעים המוביל לאזור E1 ומערך הכבישים המפרידים שנבנים כחלק מהמהלך המקיף באזור זה של סיפוח ואפרטהייד. בהמשך ביקרנו בחאן אל־אחמר, קהילה הנמצאת באזור E1 ומהווה סמל למאבק נגד עקירה וגירוש. מתוך שיחה עם אנשי הקהילה, ראינו את ההשלכות של תוכניות הממשלה על חיי התושבים ועל האזור כולו. משם המשכנו לשיח על תנועות המקדש, המאבק על צביונו הדתי־פוליטי של המרחב והדרכים בהן ניתן לחזק קול יהודי־ישראלי המבקש צדק ושוויון.

תשעה באב בהר הבית: השתלטות גלויה

ביום הצום עצמו נכנסו להר הבית למעלה מ־3,500 פעילי מקדש ותומכיהם, בליווי מאורגן של המשטרה. הם התפללו בציבור, השתחוו, שרו, רקדו והניפו דגלי ישראל בהפגנת בעלות ושליטה מובהקת. במקום שיום זה יהיה מוקדש לאבל ולחשבון נפש, הוא גויס לקידום אג'נדה משיחית־פוליטית שמטרתה לערער את הסטטוס־קוו, להשתלט על המקום הקדוש, לסלק מוסלמים מהמקום ולבסס עליונות יהודית.

האירוע לווה בנוכחות בולטת של שרי ממשלה וחברי כנסת, ובראשם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שקשר בגלוי בין "משילות בהר הבית" לבין סיפוח מלא וטרנספר בעזה. מדובר בתיאום עמוק בין פעילי המקדש, המשטרה, השרים וראש הממשלה – תהליך שמקבל תאוצה בחסות המלחמה בעזה. מול התהליך האלים הזה נתניהו הצהיר שוב כי הסטטוס־קוו בהר לא השתנה, אך בפועל הוא מאפשר ואף מעודד את שבירתו.

אישור תוכניות ההתנחלות ב־E1, המציאות בחאן אל־אחמר, והאירועים בתשעה באב בהר הבית – מצטרפים לתמונה הגדולה: חיזוק השליטה הישראלית הבלעדית בירושלים ובגדה, תוך גירוש של הקהילות הפלסטיניות.

מול מציאות זו, נמשיך לפעול יחד ביתר שאת בשביל ירושלים שוויונית וצודקת,
עיר של שותפות ושלום.

שלכן ושלכם,
צוות עיר עמים