Jump to Content
חזרה

הגשנו עתירה לבג״ץ נגד החוק למניעת העסקת מורים בעלי תואר ממוסדות אקדמיים ברשות הפלסטינית, זהו חוק גזעני ומסוכן, הפוסל מראש אלפי בוגרות ובוגרים על בסיס מקום לימודיהם.

העתירה הוגשה על־ידי האגודה לזכויות האזרח בשם ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי בישראל, אזרחית מהנגב שנאלצה להפסיק את לימודיה בגדה בעקבות החקיקה, פורום דו־קיום בנגב, ח״כ לשעבר יוסף עטאונה, עיר עמים, מען – ארגון עובדים ואיתך-מעכי. יומיים קודם לכן הוגשה עתירה נוספת בנושא, וביקשנו לאחד את הדיון בשתיהן.

החוק, שאושר בתחילת 2026, קובע כי תארים ממוסדות להשכלה גבוהה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים לא יוכרו לצורך עבודה במערכת החינוך הישראלית. מחזיקי התארים ייחשבו כמי שאינם עומדים בדרישות ההסמכה להוראה ללא כל בדיקה או תשתית עובדתית שמוכיחה פגם אקדמי או מקצועי כלשהו.

בדיוני הכנסת שקדמו לחקיקה נשמעו טענות גורפות וגזעניות כלפי האקדמיה הפלסטינית ובוגריה ללא ביסוס, תוך התעלמות מהערות הייעוץ המשפטי ומהמציאות הקשה בשטח: מחסור חמור במורים, במיוחד במזרח ירושלים, חסמי שפה וכלכלה שמגבילים את הגישה של סטודנטים פלסטינים לאקדמיה הישראלית, ותלות ממשית של מערכת החינוך במורים שלמדו במוסדות פלסטיניים.

חלק ניכר מהמורים במזרח ירושלים ובנגב הם בוגרי מוסדות פלסטיניים, ואלפי סטודנטים ערבים נרשמים אליהם מדי שנה. עבור רבים מהם, זו האפשרות הקרובה, הנגישה והמותאמת תרבותית ולשונית. החוק פוגע בציבור רחב של אזרחים ותושבים ובמיוחד בנשים, שתעסוקתן במערכת החינוך צפויה להיפגע באופן משמעותי.

העתירה מבקשת שני צווים: צו ביניים שקובע שהחוק לא ייכנס לתוקף עד להכרעה בעתירה, וצו על תנאי נגד החוק שיורה לכנסת ולשר החינוך להסביר מדוע לא יבוטל החוק.

על פי העתירה מדובר בחוק שאינו חוקתי, הפוגע בזכות לחופש העיסוק, בזכות לשוויון, לרבות הזכות לשוויון בחינוך, ובזכות לנגישות להשכלה גבוהה. בנוסף, החוק פוגע בזכותם של תושבי מזרח ירושלים לזהות ולתרבות, ומעמיק מדיניות של הדרה על בסיס לאומי.

לעתירה המלאה 24.2.2026