חברות וחברים,
בשתי היממות האחרונות זלגו האירועים מירושלים והפכו לאלימות כוללת בגבול עזה, בערים המעורבות ובישראל כולה הגובה מחיר כבד משני הצדדים. התמונות שנראו מאז קשות מאוד אך הן לא מתחוללות בחלל ריק. אירועי השבועות האחרונים בירושלים היו שרשרת של אירועים קשים שבכל אחד מהם היו תחנות עצירה אפשריות שלא נוצלו. מה שהתחיל כמאבק פלסטיני לא אלים בעיקרו על הבית, המרחב הציבורי והמקום הדתי והסמלי נתקל בתגובה אלימה ומרסקת. לבעיות אלה יש שורשים עמוקים במדיניות הישראלית המפלה כלפי תושבי ירושלים המזרחית מאז 1967. מקבלי ההחלטות והמשטרה היו צריכים לקרוא את הסולידריות הכל-פלסטינית שהתנקזה אל שיח ג'ראח, שער שכם ואל-אקצא כקריאת אזהרה אבל גם כהזדמנות להכיל, להידבר, להכיר באפלייה הקשה ולהציע פתרונות אמתיים וכוללים. כשגל האלימות הזה יפסק, הלוואי מוקדם ממאוחר יותר ובמינימום נפגעים משני הצדדים, נצטרך לחזור בדיוק אל המקום הזה. עד אז אסור להפקיר את הזירה הציבורית בידי אלה המעוניינים בהסלמה מצד זה או האחר. על מקבלי ההחלטות, המשטרה, ונבחרי הציבור לעשות הכל להרגעת הרוחות, הפחתת האלימות ומניעת הסלמה. לחברינו הרבים אנו קוראים לא ליפול לשנאה ולייאוש, לא לתת לאלימות המשתוללת לגרום לנו לחשוב ששימוש בכוח הוא חלופה לפתרון אמתי, לזכור שאחרי כל זה נחזור לפעול למען צדק ושוויון.
חג עיד אל-פיטר הנפתח הערב וחג השבועות שיחול בעוד מספר ימים יתקיימו השנה במציאות קשה ומעיקה. אנו מאחלים עיד מובארק וחג שמח לכל תושבי ירושלים הארץ ונושאים תקווה כי החגים הסמוכים זה לזה יביאו עימם את הרגיעה המיוחלת ויתרמו לשיקום האחווה והאמון בין אדם לאדם, משפחה למשפחה, קהילה לקהילה. |
