עצרנו את הקמתו של מרכז התיירות הישראלי בלב סילוואן, ושוב במאבק – מידע נוסף על הפעילות שלנו לאורך השנה –
תורמים לעיר עמים!
חברות וחברים, בשנת 2020 עתרה עיר עמים נגד הקמתו המתוכננת של מרכז המבקרים ("מיזם תיירות") שיזמה עמותת עטרת כהנים בבית אבו נאב בלב שכונת בטן אל הווא שבסילוואן. חמש משפחות אבו נאב פונו מן הבית בשנת 2015 על ידי עמותת עטרת כהנים שביקשה להקים בו את מרכז המבקרים.
עטרת כהנים השתלטה על השטח דרך הקדש בנבנישתי. בסוף המאה ה- 19, הוקמה שכונה של יהודים עולי תימן בלב סילוואן, בשכונת בטן אל הווא. היהודים התימנים שעלו לא מכבר לארץ, עברו תלאות רבות והתקשו למצוא קורת גג בתוך העיר העתיקה, בעזרת נדבנים ויזמים מקרב הקהילה היהודית נרכשה אדמה והוקם הכפר התימני בשולי הכפר סילוואן. בין היהודים התימנים לשכניהם הערבים התפתחו יחסי שכנות טובים.
במאורעות תרפ"ט התושבים הערבים הגנו על הקהילה היהודית ששכנה בתוכם מפני פורעים שהגיעו מבחוץ, וידוע על משפחה ערבית שהחזיקה כל השנים במכתב תודה שקיבלה משכניה היהודים שעליהם הגנה. אך בשנת 1938 פונו התושבים היהודים של הכפר על ידי השלטון הבריטי, בטענה שהוא אינו יכול לערוב לביטחונם.
ציור קיר בשכונת בטן אל הווא, סילוואן
בשנת 1970 הכנסת חוקקה את חוק הסדרי משפט ומנהל. סעיף 5 בחוק מאפשר ליהודים לתבוע נכסים במזרח ירושלים שהיו בבעלותם עד 1948. חוק זה עובד בכיוון אחד בלבד. פלסטינים אינם יכולים לתבוע נכסים שהיו בבעלותם עד 1948 בתחומי הקו הירוק. כך החוק מאפשר "זכות שיבה" ליהודים בלבד, ואילו הפלסטינים עלולים לאבד בעטיו את רכושם בפעם השנייה. ב-2001 הצליחה עמותת ”עטרת כהנים“ למנות את מקורביה כנאמני הקדש בנבנישתי אשר תחת שמו נרשמו בשעתו נכסי כפר התימנים. על תהליך זה נודע לתושבי בטן אל הווא רק בדיעבד ורק משהגיעו לידיהם צווי הפינוי. האפוטרופוס הכללי מסר להקדש את השטח בשנת2002 , ומייד לאחר מכן החלו מקורבי עטרת כהנים בתפקידם כנאמני ההקדש לפעול לגירוש התושבים. בנוסף פועלים אנשי עטרת כהנים למשוך לשכונה מבקרים ישראלים שיחזקו את הנוכחות המתנחלית בה ויקדמו את הנראטיב של שכונה יהודית בלב סילוואן. לשם כך יזמו את הקמת "מרכז המבקרים" בבית משפחת אבו נאב, זמן קצר לאחר שהצליחו להשליך את המשפחה על חמשת בתי האב שלה מביתה.
לכן, ביוני 2020 הגישו עיר עמים ותושבי בטן אל-הווא תביעה לרשם ההקדשות בדרישה שיחקור את ההשתלטות של עטרת כהנים על הקדש בנבנישתי ואת ניגוד העניינים העמוק בו מצויים אנשי עטרת כהנים המנצלים את מעמדם כנאמני ההקדש לקדם את מטרות העמותה (עטרת כהנים) ולהביא לפינויין של כ- 100 משפחות פלסטיניות בשכונת בטן אל הווא. בעקבות התביעה רשם ההקדשות הודיע שהוא פותח בחקירה לגבי התנהלות נאמני ההקדש.
הקפאת התוכנית להקמת מרכז המבקרים למורשת יהדות תימן (בטן אל הווא) בעקבות עתירת עיר עמים
כאמור, באמצעות מרכז המבקרים בקשו אנשי עטרת כהנים למשוך לשכונה מבקרים ישראלים שיחזקו את הנוכחות המתנחלית בה ויקדמו נראטיב של שכונה יהודית בלב סילוואן. עיר עמים חשפה שהמשרד לענייני ירושלים והתפוצות הקצה סכום של 900,000 ש"ח למכרז ליצירת תוכן למרכז המבקרים. בעקבות זאת עיר עמים ותושבי בטן אל הווא הגישו (17.12.2020) עתירה מנהלית הדורשת את הקפאת המכרז להקמת "מרכז המבקרים בכפר התימנים" עד לסיום חקירת רשם ההקדשות ולאור השתלטות עטרת כהנים על ההקדש שעיר עמים חשפה בינתיים. בעקבות העתירה הודיעה המדינה כי אכן אין להקדש סמכות להקים מרכז מבקרים ולכן הודיעה על הקפאת התוכנית להקמת מרכז המבקרים בבטן אל הווא, והורתה בהתאם לכך למשרד ירושלים ולחברה לפיתוח מזרח ירושלים שלא להעביר למיזם מימון ציבורי.
על אף זאת, בשנת 2022, ושבועיים בלבד לאחר ההודעה על פיזורה של הכנסת הקודמת, פרסמו השרים אלקין וסער, שניהם מראשי "תקווה חדשה", היום חלק ממפלגת "המחנה הממלכתי", כחלק ממסע תעמולת הבחירות שלהם, כי חתמו על הסכם פשרה עם ההקדש שמטרתו להתגבר על "קשיים שהערים רשם ההקדשות" "וכדי [ש]ותשמוט את הטיעונים מאחורי עתירות של ארגונים דוגמת ״עיר עמים״ גם בעתיד" (כך בלשון הודעת השרים), וכי בהמשך לכך יועברו על ידי משרד ירושלים שלושה מיליון ש"ח לקידום המיזם .
מעבר לכך שהשרים לא ניסו להסתיר את ניסיונם לעקיפת המערכת המשפטית התקינה, התברר כי הסכם הפשרה התאפשר באמצעות העברת ההפעלת מרכז המבקרים "לגורם אחר", שהוא לא אחר מעוד עמותה בשליטת עטרת כהנים.
לכן, עתרה עיר עמים שוב לבית המשפט העליון ביחד עם תושבי בטן אל הווא נגד הקמתו של מיזם התיירות.
עיר עמים תמשיך לעמוד לצד התושבים ונגד הכוחות הגדולים הללו המנסים לנשל קהילות פלסטיניות מביתם, ולהפוך את המרחב הפלסטיני לישראלי.
עזרו לנו להמשיך ולפעול למען ירושלים, ביתם של שני עמים. אנו זקוקים לעזרתכם! זהו קמפיין מאצ'ינג, כך שכל שקל שתתרמו יוכפל! זאת בעזרת תרומתה הנדיבה של חברתנו סאלי גוסטמן.
