עוד ועוד קהילות על הכוונת – תושבי נועמאן, אום טובא וסילוואן ניצבים בפני סכנת עקירה

קהילת עיר עמים,

בשבועות האחרונים גברו פעולות נישול ו/או עקירה של קהילות פלסטיניות במזרח ירושלים. בשלושת השבועות האחרונים בלבד, מעל 300 תושבים משלוש שכונות – נועמאן, אום טובא ובטן אל־הווא נמצאים תחת סכנת גירוש ועקירה – מי בשל איום הריסות מאסיבי ומי בשל דרישות פינוי מבתיהם ואדמתם.

הנה סיפורן של שלושת הקהילות:

נועמאן
ב־10 ביוני קיבלו תושבי הכפר התראות מעיריית ירושלים להריסה של כל בתי הכפר (45 יח"ד), לאחר עשורים של הזנחה ותת־תכנון שהפכו כל בנייה במקום ל"אסורה" על פי החוק הישראלי. מדובר במהלך שמסמן את נועמאן כיעד חדש במדיניות ההריסה האגרסיבית של העירייה – בעוד התושבים ממשיכים להיחשב בלתי זכאים לכל זכות בסיסית למגורים.

נועמאן הוא כפר קטן בדרום־מזרח ירושלים בו חיים כ־150 תושבים. שטח הכפר סופח לישראל ונכלל בגבולות המוניציפלים של ירושלים בשנת 1967, אך תושביו מעולם לא קיבלו מעמד של תושבי קבע מה שהותיר אותם חסרי מעמד חוקי על אדמתם. תושבי הכפר נדרשים לשלם ארנונה לעיריית ירושלים אך העירייה אינה מספקת שירותים עבורם: שירותי רפואה, הצלה, פינוי אשפה וכו' אינם ניתנים. עם בניית גדר ההפרדה בשנות ה־2000 תושבי נועמאן פנו למשרד הפנים בדרישה להכיר בהם כתושבי קבע או להוציא אותם מעבר לגדר ההפרדה ובכך לאפשר חופש תנועה לשאר הגדה. בפועל הם יצאו נפסדים מכאן ומכאן: נותרו חסרי מעמד על אדמתם, נותקו על ידי גדר ההפרדה מהגדה ונכלאו בין גדרות. המצב הקפקאי של תושבי נועמאן החמיר מאז תחילת המלחמה בעזה עם הגברת ניתוקם מהעולם וצווי ההתראה להריסה שהוגשו ב־10 ביוני השנה.

אום טובא
שכונה בת כ־5,000 תושבים בדרום־מזרח ירושלים לא רחוק מהכפר נועמאן. בחלקה המערבי של השכונה ישנו אזור שמרבית הבתים בו נבנו בהתאם להיתרי בנייה שהתקבלו מהעירייה, המעידים על הכרה של הרשויות בקשר של התושבים לאדמה על אף שאינם מקיימים זכות קניינית.

ב־5 ליוני 2024, במענה לבקשה להיתר בנייה שהגיש אחד מתושבי אום טובא על אדמתו, נמסר לו שהקרקע הוסדרה לאחרונה. לאחר קבלת הודעה זו ביררו תושבי אום טובא את מעמד השטח ולתדהמתם גילו שאדמתם נרשמה בטאבו על שם קק"ל, במסגרת הליך הסדר מקרקעין שהסתיים בשנת 2023. התושבים לא ידעו דבר על קיומו של ההסדר, ובכך למעשה נמנעה מהם הזכות להליך תקין, בו יכלו להעלות את טענותיהם לבעלות ולהביא סימוכין לכך. בעקבות הגילוי פנו התושבים לפקיד ההסדר, האמון על קידומו, בדרישה לבטל את הליך ההסדר, אך בקשתם לא נענתה. בשל כך, הם עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את כלל ההחלטות שהתקבלו במסגרת הליך ההסדר, בתקווה שאם תתקבל עתירתם תינתן להם הזדמנות להוכיח את זכויותיהם על הקרקע. אך בג"ץ דחה את העתירה מכיוון שהחוק מאפשר לתושבים לפנות לבית המשפט המחוזי.

ב־11 ביוני 2025, למרות ההליך המתנהל ובזמן שעורכי דינם מגבשים פנייה לבית המשפט המחוזי, הוציאה קק"ל (בשת"פ עם רשות מקרקעי ישראל) התראות פינוי ל־18 בתים (הכוללים 35 יחידות דיור) ודרשה מהמשפחות להתפנות תוך 30 יום. כ־150 תושבים מצויים כעת בסכנת עקירה מיידית.

בטן אל־הווא, סילוואן
שישה משקי בית מהמשפחות עודה, שוויקי ורג׳בי המונים כ־31 נפשות, ניצבות כעת בפני פינוי מיידי מבתיהן בבטן אל־הווא שבסילוואן, לאחר שב־16 וב־22 ביוני בג״ץ דחה את בקשותן לערער וקיבל את עמדת עמותת המתנחלים עטרת כהנים. המשפחות הגישו בקשת רשות ערעור כבר ב־2020, תוך בקשה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה בשאלות מהותיות בתיק, אך פעם אחר פעם היועמ"ש הגישה בקשות לארכה ועד היום לא הגישה חוות דעת. שופט בית המשפט העליון סולברג בחר לנצל את גרירת הרגליים של היועמ"ש כדי להחליט על דחיית הבקשה של המשפחות ולמנוע מהן את האפשרות לערער. כך, הימנעות היועמ"ש מהגשת חוות דעת פגעה באחריותה הבסיסית והכשירה את הקרקע למהלך הפינוי.

משפחות עודה ושוויקי הן רק חלק מכ־85 משפחות פלסטיניות – מעל 700 תושבים – הנתונות לאיום נרחב של תביעות פינוי בבטן אל־הווא. עד כה פונו 16 משפחות, רובן בשנה האחרונה, כחלק מהליך שמובילה עטרת כהנים באמצעות השתלטות על הקדש יהודי מהמאה ה־19 ("הקדש בנבנישתי"). בשנה האחרונה לבדה פונו שלוש משפחות מביתן ועוד 12 משפחות מערערות על החלטות בתי המשפט לפנות אותן.

מכלול הצעדים האלה – המוסווים כהליכים משפטיים או תכנוניים "חוקיים" לכאורה – מבוססים על מדיניות וחוקים מפלים המונעים מתושבי מזרח ירושלים לבנות ולהתפתח באופן חוקי. צעדים אלו מותירים אותם חסרי הגנה מול תביעות של גופים ישראלים לגבי רכוש שאבד להם באותה מלחמה. מדובר במערכת בלתי שוויונית לחלוטין – השוללת מהפלסטינים גישה אמיתית לצדק ומהווה הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי, העונה על ההגדרה של "העברה כפויה" של קהילות שלמות.

דווקא עכשיו בזמן מלחמה, נחשף ביתר שאת עד כמה הרשויות לא רואות בתושבי מזרח העיר בני אדם בעלי זכויות אלא מטרד זמני בלבד – וממשיכות לנסות להעלים אותם מהמפה.

בהזדמנות זו, אנו רוצים להזמין אתכם לאירועי עיר עמים בפסטיבל הקולנוע ירושלים שיתמקדו בשכונת סילוואן. זו הזדמנות לראות מעבר לסרטים – את המציאות של הנוף מאחוריהם. לפרטים נוספים והרשמה