Jump to Content
חזרה

חברים יקרים ,

הבוקר נפתח בטלפון ממשפחה פלסטינית מזרח ירושלמית, שחומת ההפרדה נבנתה ממש בצמוד לכרם הזיתים שלה. זו עונת המסיק ולמזלם של בני המשפחה, הם אוחזים בתעודת תושב ירושלמית שמתירה להם כניסה לכרם ללא הפרעה. או כך לפחות חשבנו.

"הם לא נותנים לנו למסוק", אמרו לי.
"כבר חודשיים. החיילים באים ומגרשים אותנו. אומרים שאסור". נסעתי לפגוש אותם ולבקר איתם בשטח החקלאי. זמן קצר אחרי הגעתי זכיתי לתצוגת תכלית: החיילים הגיעו ודרשו שכולנו נסתלק, בלי שום הסבר למשפחה, מדוע אסור לה לשהות על אדמתה.

התערבתי. ביקשתי לראות צו או לדבר עם קצין בכיר יותר. אחרי חצי שעה של התדיינות וכמה טלפונים, הותר לבני המשפחה להיכנס אל הכרם ולמסוק סוף סוף את הזיתים שלהם.
 

זה סיפור אחד קטן אבל כמותו יש בלי סוף. המאבקים של התושבים הפלסטינים המזרח-ירושלמים, יחד אתנו, מול הרשויות הישראליות, בדרישה לזכויות בסיסיות הוא מאבק ממושך, סיזיפי לפרקים. אנחנו מובילים אותו במהלכים גדולים, כמו עתירות לבתי משפט ומעקב אחר יישום תכנית ממשלה, וגם בדרכים נקודתיות ויומיומיות יותר שכרוכות בשיתוף פעולה ובניית קשרים עם קהילות.
המאבק שלנו הוא על עתיד ירושלים. המילים הגדולות האלה מסמלות את כל התקוות, החלומות וגם הצער שלנו על העיר הזו ומה שקורה בה. אבל אל מול מילים גדולות יש גם חיים אמיתיים של אנשים. המאבק על עתיד ירושלים הוא גם מאבק על הווה פחות אכזרי ויותר מאפשר, ולכל הצלחה במאבק הזה יש השפעה מיידית על חיים של משפחות שלמות, של קהילות שלמות, ובסופו של דבר – על עיר שלמה.
לא היינו מצליחים להשפיע בלי החיבורים ורשת התמיכה שיש לנו מהאנשים שחיים כאן ושרוצים, כמונו, שירושלים תהיה מקום טוב יותר. עכשיו, אנחנו מבקשים מכם לתמוך בנו באמצעות תרומה כספית.

אם עוד לא תרמת לעיר עמים, עכשיו ההזדמנות לעשות זאת!
שתפו הלאה, כדי לעזור לנו לחזק את ירושלים כביתם של שני עמים.