Jump to Content
חזרה

משברים והסלמות אלימות בשנים הקודמות יצרו בישראל את התפיסה שאירועים אלימים ברמדאן – ובמיוחד בהר הבית/חרם א-שריף והעיר העתיקה – הם גזירת גורל. אלא שבחינה של אירועי העבר מראה בבירור שפעולותיהם של הגורמים השונים, ובכלל זה פעולותיה של ישראל, משפיעות במידה רבה על התפתחות האירועים ויכולים לקבוע האם מתיחות תסלים לכלל אלימות נרחבת או במקום זאת תתפוגג ותאפשר לאירועים הדתיים החשובים ביותר בישראל ובשטחים הכבושים להתקיים כסדרם.

רמדאן יחול השנה מה-22 במרץ ועד ה-20 באפריל כשמיד אחריו יתקיים חג עיד אלפיטר ב- 21-23 באפריל. כמו בשנה שעברה גם הפעם חג הפסח יחול במקביל לשבוע השלישי של הרמדאן בתאריכים 5-12 באפריל.

נייר עמדה שכתבנו מפרט את עיקרי הפעולות שעל ישראל לנקוט בכדי להימנע מהסלמה:

בין הפעולות הנדרשות: להבטיח חופש תנועה למוסלמים, להבטיח את חופש הפולחן של מוסלמים בהר הבית/חרם א-שריף, להימנע ממגבלות על חופש התנועה, הגישה וההתאספות, לפעול נגד הפרת הסטטוס קוו ובתוך כך למנוע תפילת יהודים בהר.

מעל הכל על הממשלה לדבוק בהחלטתה לסגור את ההר בפני מי שאינם מוסלמים בעשרת הימים האחרונים של הרמדאן, וכי פוליטיקאים ורשויות ייצאו באופן מובהק כלפי כל פרובוקציה.

לנייר העמדה המלא:כך תבטיח ישראל את השקט בהר הבית-חרם א-שריף במהלך הרמדאן