חברות וחברים,
מדיניות התכנון והבניה של ישראל בירושלים היתה מאז ומתמיד בליבת הפעילות שלנו בעיר עמים. השימוש הפוליטי בתכנון שכונות/התנחלויות נועד לקבוע עובדות בשטח – שינתקו את מזרח ירושלים מהמרחב הפלסטיני הסובב אותה בגדה המערבית. לא פחות מכך, האפליה הקשה בתחום התכנון והבניה נועדה להגביל את גודל האוכלוסייה הפלסטינית בירושלים ובעצם לדחוק אותה אל מחוץ לעיר.
בשבועות האחרונים עסקנו בהיבטים הללו בצורה אינטנסיבית: תוכניות בעייתיות ביותר לשכונות/התנחלויות חדשות מעבר לקו הירוק; שימוש לרעה בהסדר הקרקעות אשר מוצג כמקדם את זכויות הקנין של תושבי מזרח ירושלים אבל בפועל משמש כדי לרשום קרקעות על שם ארגוני מתנחלים ורשויות המדינה; וכתוצאה מהכשלת הניסיונות לקדם תכנון הוגן במזרח ירושלים: הריסות בתים בהיקף חסר תקדים עלולות להתרחש בקרוב בכמה שכונות במזרח העיר.

בתחילת השבוע חשפנו שהמדינה מקדמת תכנית להתנחלות/שכונה חדשה בשם גבעת השקד, מצפון לשכונת בית צפאפא. למרות שמדובר בשטח אשר כלול בתוכניות המתאר הקיימות של בית צפאפא, התכנית מקודמת כשכונה חדשה "המנותקת משכונות קיימות". וכדי שלא יהיה ספק עבור מי מיועדת השכונה – העירייה קבעה שיש צורך לבנות בה בתי כנסת.
התכנית החדשה גוזלת את כבשת הרש של השכונה, אחרי שבשנות ה-70 נבנתה על אדמותיה גילה ובימים אלו הולכת ומוקמת השכונה/התנחלות חדשה גבעת המטוס על אדמותיה של בית צפאפא, ממזרח לשכונה. בשבוע שעבר קיימנו אירוע זום על האופן שבו מדיניות התכנון הישראלית משפיעה על בית צפאפא. כזכור, בגבעת המטוס הצלחנו בעתירה נגד תנאי המכרז בגבעת המטוס שהגשנו ביחד עם 20 תושבים, לבטל את האפליה שהיתה מונעת מרוב רובם של תושבי מזרח ירושלים לרכוש דירות מסובסדות במסלול "מחיר מופחת".
כחלק מתכנון השכונה/התנחלות החדשה על אדמות בית צפאפא, פקיד ההסדר במשרד המשפטים החל לערוך במקום הסדר מקרקעין. אין זו הפעם הראשונה שהסדר המקרקעין שהוא חלק מתוכנית החומש לשיפור המצב הכלכלי במזרח ירושלים מנוצל לקידום התנחלויות. למעשה, במעקב המתמשך של עיר עמים אחר הסדר המקרקעין אנחנו מגלים שוב ושוב כיצד הוא מנוצל למטרה זו. נעה דגוני, שמנהלת את פרויקט המוניטור של עיר עמים אחר תכנית החומש, מסבירה את המצב במאמר שהתפרסם בהארץ.
גם בצפון ירושלים המדינה ניסתה לקדם השבוע תכנית להתנחלות/שכונה חדשה עטרות. מימוש התכנית הזו בלב המרחב הפלסטיני העירוני של צפון ירושלים ובסמוך לרמאללה גם יתקע טריז בין שתי הערים וגם יגזול קרקע חיונית לבניה עבור תושבי האזור. עטרות מתוכננת להיבנות בצמוד לשכונת כפר עקב, שהצפיפות וההזנחה הקשים בה הם תוצאה ישירה של החנק התכנוני שהמדינה מטילה על מזרח העיר. בדיון שהתקיים השבוע הוחלט להשהות את קידום התכנית עד לעריכת תסקיר השפעה על הסביבה. דרישה זו, שהגיעה מהמשרד להגנת הסביבה בתמיכת משרד הבריאות, נותנת עכשיו למשרד, שבראשותו עומדת תמר זנדברג ממרצ, אפשרות מסוימת לבלום את התוכנית.
מול קידום הבניה הנרחב לישראלים, המדינה כמעט ואינה מקדמת תכנון לשכונות הפלסטיניות של העיר. קהילות מזרח ירושלמיות אשר לוקחות על עצמן את המשימה המורכבת והיקרה של קידום תכנית מתאר באופן עצמאי נתקלות בסירוב העיקש של הוועדה המחוזית אשר פעם אחר פעם דוחה את התוכניות הללו. כתוצאה מכך עלולות להתבצע בקרוב הריסות בהיקף חסר תקדים בואדי יצול, אלבוסתן ואל-ולאג'ה.
אביב טטרסקי, רכז קידום התכנון של עיר עמים מביא במאמר בשיחה מקומית את הסיפורים של חלק מהמשפחות באל-ולאג'ה – מאופני הילדים שנותרו מחוץ לבית ההרוס, דרך הזוג הצעיר שאינו יכול להתחתן ועד לאישה שאינה יכולה לחדש את תעודת הזהות שלה מחשש שמשרד הפנים יוציא צו הריסה לבית שבו היא גרה. ב-26 בדצמבר בית המשפט העליון יקיים דיון שעלול לחרוץ את גורלה של קהילת אל-ולאג'ה. אנחנו שותפים לקמפיין שדורש צדק תכנוני והפסקת הריסות הבתים בשכונה – ומזמינים אתכם ואתכן להצטרף.
_______________________________________________________________________________