כיצד על ישראל לפעול להבטחתו של השקט בהר הבית/חרם א-שריף והעיר העתיקה במהלך הרמדאן והזמנה לסיורי חג הפסח של עיר עמים ועמק שווה
חברות וחברים, אנו בעיצומו של חודש הרמדאן ומצויים רגע לפני חג הפסח. 'בעיר עמים' פרסמנו מסמך עם המלצות לפעולה על מנת לאפשר לחגים לעבור בצורה שקטה. נתחיל עם תקציר הדברים.
בחינה של אירועי העבר מראה בבירור שפעולותיהם של הגורמים השונים, ובכלל זה פעולותיה של ישראל, משפיעות במידה רבה על התפתחות האירועים ויכולות לקבוע האם מתיחות תסלים לכלל אלימות נרחבת או במקום זאת תתפוגג ותאפשר לאירועים הדתיים החשובים ביותר בישראל ובשטחים הכבושים להתקיים כסדרם.
התפתחות האירועים נקבעת במידה רבה מהדינאמיקה בשטח. על כן, מחוות מדיניות והסכמות ברמה המדינית כמו אלו שהושגו אולי בשארם א-שייח אינן יכולות להספיק על מנת להבטיח שהרמדאן ופסח יתקיימו בצורה שתאפשר ליהודים ומוסלמים לקיים בצורה תקינה את המועדים הדתיים ולהימנע מאלימות.
להתנהלות של המשטרה בעיר העתיקה ובהר הבית/חרם א-שריף תהיה השפעה מכרעת על האופן שבו מתיחויות – שלבטח יעלו – יוכלו להתפוגג או חלילה יסלימו לעימותים ולאלימות נרחבים יותר.
חיוני להבין שבמהלך הרמדאן שימוש משטרתי בכוח בעיר העתיקה או בהר הבית/חרם א-שריף אינו יכול להשיג רגיעה אלא להפך, שימוש שכזה עלול בסבירות גבוהה להביא להתדרדרות המצב. זאת בשל העובדה שבמהלך הרמדאן פוקדים את העיר העתיקה והר הבית/חרם א-שריף יום אחרי יום עשרות אלפי מתפללים שאליהם נוספים גם מוסלמים מרחבי המדינה – וגם מהגדה המערבית – רבים המבקרים קרובי משפחה או מגיעים לבלות בעיר העתיקה. הם עושים זאת באופן ספונטני וכחלק מובן מאליו ממסורות הרמדאן.
בתנאים אלו שימוש משטרתי בכוח פוגע במספר גדול של עוברי אורח שכלל אינם מעורבים בהפרות סדר. חסימת תנועה ובוודאי עימותים בסמטאות הצפופות של העיר העתיקה משבשים קשות את שגרת החיים של תושבים, בעלי עסקים וציבור מוסלמי גדול שלרגל הרמדאן מגיע לשם לקניות או בילוי. מאחר והאירועים גם משודרים בזמן אמת בתקשורת הממסדית הפלסטינית כמו גם ברשתות החברתיות הרי שהשפעתם נרחבת והם מעוררים תסיסה ברחבי הארץ.
אם בנסיבות אחרות אפשר לקוות שסיומו של עימות נקודתי יאפשר חזרה לשגרה והפגה של המתיחות הרי שההגעה היומיומית של ציבור מוסלמי גדול אל העיר העתיקה מחד והנוכחות המוגברת של כוחות משטרה ומשמר הגבול מאידך היא עצמה מקור פוטנציאלי למתיחות. במציאות זאת כל עימות מייצר מצב שבו יום המחרת מתחיל ברמת מתיחות מוגברת. כך נוצר מעגל היזון הרסני של הגבלות ועימותים המגבירים את עצמם ועלולים לצאת מכדי משליטה.
לאור זאת התנהלות המשטרה והממשלה צריכה להיות מבוססת על מספר עקרונות –
- הימנעות מפגיעה יזומה בחופש התנועה, חופש הגישה וחופש הפולחן של מוסלמים בהר הבית/חרם א-שריף – הגבלות גיל או זמן על הכניסה למסגד אל-אקצא כמו גם חסימת אזורים בעיר העתיקה וסביבתה הוכחו פעם אחר פעם כהרסניים. הדוגמא הבולטת לכך היא החלטת המשטרה על חסימת שער שכם בשנת 2021. גם הגבלות הגיל על כניסה להר הבית/חרם א-שריף – שכרוכות בהצבת מחסומים ויצירת חיכוך פיזי בין שוטרים להמוני מתפללים בסמטאות צפופות – הוכחו כמייצרות אלימות.
- הקפדה נחושה על הסטטוס קוו ומניעת הפרות מצד יהודים – ההתנגדות לפולחן יהודי בהר והחשש מהתמיכה של המשטרה והממשלה בפעולות של תנועות המקדש לשחיקת הסטטוס קוו הן מקור למחאות פלסטיניות. בשל ההסבר שלמעלה פיזור של המחאות בכוח ובמיוחד כשהוא כרוך בפריצה של המשטרה אל רחבת הר הבית/חרם א-שריף הוא אמצעי שעלול להביא להגברת המחאה והאלימות. לכן אינטרס ראשון במעלה של המשטרה והממשלה הוא לצמצם את הסיבות למחאה פלסטינית ולשם כך נדרש להפגין פעולה ויעילה נגד הפרות הסטטוס קוו.
כיום, המשטרה מאפשרת תפילת יהודים בהר תוך הפרה ברורה של הסטטוס קוו. במצב דברים זה אי אפשר לצפות להיעדר מחאה מוסלמית בהר. יתר על כן הפער בין הצהרות ישראליות בדבר מחויבות לכאורה לסטטוס קוו וקיומן בפועל של תפילות יהודיות הוא מקור לחשד עמוק בכוונותיה של ישראל והפיכתה של כל שמועה או פרובוקציה – דוגמת הכוונה להקריב קרבן פסח – לעילה לתסיסה ומחאה.
- הכלה של מחאה פלסטינית – כאמור, הגעה של המוני מוסלמים אל העיר העתיקה והר הבית/חרם א-שריף היא ענין יומיומי בתקופת הרמדאן. במצב זה, שימוש משטרתי בכוח ובמיוחד פשיטה על הר הבית הן פעולות שנזקן רב מתועלתן. הן כרוכות בפגיעה בהמוני מתפללים מוסלמים שכלל לא הפרו את הסדר ובפגיעה בקדושת ההר. הדברים משודרים בזמן אמת בתקשורת הממסדית וברשתות החברתיות הפלסטיניות. לכן, אפילו אם פיזור בכוח של מחאה מסתיים לשביעות רצונה של המשטרה הרי שבמקום לפתור את הבעיה היא רק מחריפה אותה.
לכן חיוני שהממשלה תגלה סובלנות כלפי מחאה פלסטינית ותאפשר לה להסתיים מעצמה ללא עימותים. עדיף להימנע מהפעלת כוח משטרתי שכאמור רק מחריף את המצב, גם כשמדובר בקריאות לאומניות או מה שהמשטרה מכנה הסתה.
- תיאום עם הוואקף הירדני והכרה בסמכותו בהר – ככל שהמשטרה תשכיל להיעזר בוואקף הירדני תוך הכרה בסמכויות שלו בהר הבית/חרם א-שריף כך יהיו לה יותר דרכים להכיל מחאה פלסטינית בהר עם פחות חשש מהפרת סדר אלימה.
לנייר המלא המצביע על גורמים שעלולים להביא להסלמה במהלך הרמדאן ומציע צעדים שיכולים למנוע אותה ראו כאן.
בסוף השבוע הראשון של הרמדאן, פקדו את העיר העתיקה כ- 130 אלף איש בלילה, וכ- 100 אלף איש במהלך היום. ישראל לא פגעה בחופש הפולחן, ולא הגבילה את התנועה – והתפילות הסתיימו בשקט ובשלום. בלילה שבין שבת לראשון, פינתה המשטרה בלילה את המתפללים המוסלמים אשר תכננו לישון בהר הבית/חרם א-שריף כחלק ממסורת ה"איעתקאף", אשר בה מאמינים נשארים במסגד כל הלילה להגברת התפילות ולקריאה בקוראן. בשנים האחרונות מסורת זו מקוימת בהר רק בעשרת הימים האחרונים של הרמדאן, המאמינים פונו, ללא הפרות סדר. ככל שהמשטרה תאפשר את חופש הפולחן, כך הסיכוי שהחג יעבור ללא אירועים אלימים – גדל.
