חוק נכסי נפקדים

הפעלת חוק נכסי נפקדים בירושלים המזרחית

עם סיפוח ירושלים המזרחית לישראל הוחלו על השטח המסופח כל חוקי מדינת ישראל, ובכללם גם חוק נכסי נפקדים, שנחקק ב-1950 כדי לאפשר להעביר לבעלות המדינה ישראל את רכוש הפליטים הפלסטינים. תיקון לחוק, שנחקק ב-1970, קובע שפלסטינים אשר נכחו פיזית בירושלים המזרחית בשעת הסיפוח לא ייחשבו לנפקדים אך הוא קובע גם שמי שלא נמצא באותה השעה בשטחי הסיפוח ומחזיק בהם במקרקעין או ברכוש, נכסיו אלה יוגדרו כנכסי נפקדים וניתן יהיה להעבירם לידיו של האפוטרופוס על נכסי נפקדים. משמעותו של הסעיף הזה היא שרכושו בירושלים של כל פלסטיני המתגורר בגדה המערבית (מעבר לגבול הסיפוח של ירושלים) יהפוך באופן אוטומטי לרכוש של נפקדים. סעיף אחר באותו חוק מחייב, לעומת זאת, את האופוטרופוס לפעול כדי להשיב לבעליו הישנים רכוש שישראלים-יהודים נטשו לפני הקמת המדינה בשכונות כמו סילוואן ושייח ג'ראח שהיו בין 1948 ל-1967 תחת שלטון ירדני.
זמן קצר לאחר תיקון החוק כתב עם זאת היועץ המשפטי לממשלה מאיר שמגר חוות דעת בה קבע כי אין להשתמש בחוק נכסי הנפקדים בשטחה של ירושלים המזרחית.  "לא ראינו הצדק עניני לתפיסת רכוש, שהפך לנכס נפקד בעת ובעונה אחת עם הפיכת בעליו של הרכוש – שהוא תושב יהודה ושומרון – למי שנתון תחת שליטת רשויות שלטוניות ישראליות", קבע שמגר. "לא ראינו הצדקה לכך שסיפוח מזרח ירושלים, והוא בלבד, יביא לנטילת רכושו של אדם, שאינו נפקד למעשה, אלא נמצא מאותו המועד בו הגיע רכושו לידינו, בתחום שלטון כוחות צה“ל“.
מדינת ישראל נהגה על פי הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה במשך קרוב לעשרים שנה עד שהחלה, בסוף שנות ה-80' ותחילת שנות ה-90', לעשות שימוש נרחב בחוק על מנת להעביר לידיה מבנים ובתים בעיר העתיקה ובשכונת סילוואן הסמוכה לה מדרום. בשנת 2004 אף התקבלה בוועדת השרים לענייני ירושלים החלטה שקבעה כי "בידי האפוטרופוס  לנכסי  נפקדים נתונות הסמכויות  על-פי סעיף  19  לחוק  נכסי  נפקדים  התש"י-1950 ובכללן ביצוע, העברה, מכירה או החכרה של נכס מקרקעין במזרח ירושלים לרשות הפיתוח". אלא שהיועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, סירב לגבות את ההחלטה הזאת. "יובהר מיד, כי החלטה זו לא יכולה לעמוד", כתב מזוז לשר האוצר דאז, בנימין נתניהו. "אבקשך להורות על הפסקה מיידית של הפעלת חוק נכסי נפקדים על נכסים במזרח ירושלים של תושבי איו“ש".

למרות התנגדותם הנחרצת של היועצים המשפטיים שמגר ומזוז להחלת החוק בירושלים המזרחית, החוק עצמו לא בוטל מעולם ובתי המשפט, שנדרשו לסוגייה מספר פעמים, החליטו החלטות סותרות. כעת עומדת הסוגייה לבירור עקרוני בפני בית המשפט העליון, בעקבות ארבע עתיקות לבג"ץ שהוגשו נגד הפעלת החוק. עו"ד יהודה ויינשטיין, המכהן עתה כיועץ משפטי לממשלה, הודיע לבית המשפט העליון שארבעת הנכסים עליהן נסובות העתירות אכן נחשבים בעיני המדינה לנכסי נפקדים אך נמנע, עם זאת, מלנקוט עמדה בסוגייה המשפטית העקרונית.

המצב המשפטי הקיים היום מאפשר לממשלת ישראל להמשיך ולהשתלט על רכוש פלסטיני בירושלים המזרחית השייך לעתים לאנשים המתגוררים במרחק נגיעה בלבד ממנו. במישור המדיני, השימוש בחוק נכסי נפקדים בירושלים המזרחית מהווה כלי להעמקת השליטה הישראלית על אזור שגורלו שנוי במחלוקת מדינית ולהעצמת הקשיים שיעמדו בפני הצדדים בבואם להכריע את עתיד האזור סביב שולחן המשא-ומתן.

דו"ח עיר עמים: "נפקדים בעל כורחם", יולי 2010
דו"ח עיר עמים: חוק נכסי נפקדים במזרח ירושלים: ההתפתחויות האחרונות והשלכותיהן, אפריל 2005