הרשימות השחורות של עיריית ירושלים לענישת תושבים ערבים ממזרח העיר

העירייה מקבלת מהמשטרה שמות חשודים שהשתתפו בהפגנות אלימות – ומפעילה נגדם ונגד משפחתם אכיפה פרטנית בגבייה, קנסות והריסות בתים. משפטנים: זו אפליה באכיפה

ניר חסון 10.3.2015
זה כמה חודשים שהמשטרה מעבירה לעיריית ירושלים באופן שוטף רשימות של חשודים בעבירות ביטחוניות ובני משפחותיהם כדי שתפעיל נגדם סמכויות מוניציפאליות כמעין ענישה נוספת לענישה הפלילית. עובדי העירייה מתבקשים להריץ במערכת את השמות ומספרי תעודות הזהות כדי לבחון אם ניתן לפעול נגד המופיעים ברשימה באמצעות הריסות בתים, גביית חובות ארנונה, סגירת עסקים ועוד. לידי "הארץ" הגיעו הרשימות שנשלחו על ידי המשטרה, ובהן מאות שמות של תושבי מזרח ירושלים. בדיקת השמות שברשימה מעלה כי חלק גדול מהם הם של תושבים פלסטינים שנעצרו באשמת השתתפות בהפגנות אלימות שאירעו בירושלים החל מחודש יולי או של דמויות הנחשבות למנהיגים מקומיים.
זה זמן רב שתושבים פלסטינים במזרח העיר קובלים על כך שמרגע שאחד מבני המשפחה נעצר בשל השתתפות בהפגנות אלימות, גם הרשויות האחרות מתחילות לרדוף את בני המשפחה. עיריית ירושלים, הביטוח הלאומי ומשרד הפנים מתחילים להפעיל נגד המשפחה אמצעי אכיפה בשל חובות עבר. ראש העירייה, ניר ברקת, התבטא כמה פעמים בזכות "הקשחת היד" נגד תושבי מזרח ירושלים, כחלק מהתגובה לגל האלימות שפקד את העיר בעקבות רצח הנער מוחמד אבו חדיר ומבצע "צוק איתן". אולם עד כה לא היתה ראיה לקיומו של הליך אכיפה פרטני ובררני נגד תושבים שנחשדו בעבירות פליליות.

עו"ד מיכאל ספרד תוקף אף הוא את הנוהל. "מערכת אכיפת חוק אמורה לתעדף על פי קריטריונים אובייקטיבים שמשרתים את שלטון החוק ולא לפי אינטרסים של גופי ביטחון", אומר ספרד. "מעבר לכך שמדובר ברדיפה פשוטו כמשמעו של אנשים ושימוש לרעה בכוח השלטוני, זה סגנון השררה שכמוהו ראינו במשטרים לא דמוקרטיים. אם אכן הוא מתקיים בישראל זה מבטא השחתה חמורה ביותר".
ברשימות גם שמות קטינים
ברשימות שהגיעו לידי "הארץ" מופיעים מאות רבות של תושבים, וחלק מהשמות חוזר במספר רשימות. אחד הקבצים נקרא בשם "שומרי החומות", כשם המבצע המשטרתי להשבת השקט לבירה. בקובץ הזה מופיעים שמות, מספרי תעודת זהות, תעודות זהות של האב, האם ובן הזוג ואף ציון הקואורדינטות של הבית. בנוסף ישנן עמודות שבהן כל אגף עירוני צריך למלא כדי לדווח על התקדמות האכיפה נגד המופיעים ברשימה. כך, בין היתר מופיעים שם "הגיחון", תאגיד המים העירוני שצריך למסור האם יש חוב מים; אגף "הפיקוח על הבנייה", שמדווח על מעמדו החוקי של בית החשוד (רוב הבתים במזרח ירושלים נבנו ללא היתר וחלקם הגדול מצוי בהליכים משפטים שונים), "הפיקוח העירוני", שעוסק בדו"חות חנייה, רוכלות, איכות סביבה וכדומה; "ארנונה" וכן הלאה. בנוסף ישנן עמודות למלא האם ישנם צוי מעצר, הליכי הוצאה לפועל, עיקולים וכו'. הרשימות מכילות גם שמות קטינים וזו כנראה הסיבה לכך שיש בהן מקום למלא את פרטי ההורים. באחת הרשימות מופיעים בין היתר ס. בן 11, ע. בן 14, מ. בן 15 וא. בן 16.
לגבי חלק מהחשודים, דיווחו האגפים השונים על ההתקדמות. כך למשל, נעשו סקרים על ידי ההוצאה לפועל לקראת עיקול, נגבו חובות, הוטלו עיקולים או נפתחו הליכים משפטיים. אצל ח.ע מהכפר צור באהר לדוגמא, נכתב: "גביית 3,000 מבן משפחתו", "הוראת קבע חזרה, לקראת עיקול בבנק" ותחת סעיף רישוי הבנייה נכתב: "הדבקת התראה, זימון לחקירה". מהרשימות עולה כי עיריית ירושלים ביצעה מאות פעולות אכיפה ופעולות משפטיות כדי להכביד על חייהם של האנשים המופיעים ברשימה. מקורב לנושא סיפר כי עובדי העירייה נדרשים להריץ את הרשימות במחשבי העירייה כדי לבחון אילו צעדי אכיפה או ענישה ניתן להטיל על אותם אנשים.
פעילים פלסטינים בירושלים שעיינו ברשימת השמות זיהו את חלקם הגדול כאנשים שנעצרו בהפגנות אלימות, חלקם קטינים מתחת לגיל 18. במשך החודשים האחרונים נעצרו כאלף חשודים, רובם עוד לא הורשעו. ברשימות מופיעים גם תושבים הידועים כמנהיגים מקומיים. כך למשל, ברשימה נמצא עדנאן ר'ית, תושב סילוואן ומזכיר הפתח במזרח ירושלים וכן חמשת אחיו. ר'ית עצמו ואחיו סאדק עצורים במעצר מינהלי זה חודשיים וחצי. שאר האחים לא נעצרו ואינם חשודים בדבר.
בעיריית ירושלים לא הכחישו את קיומו של הנוהל ומסרו בתגובה: "לא ברורה מה הטענה שמועלית כלפי העירייה. באופן כללי יצוין שמחובתה של העירייה לבצע אכיפה נגד עברייני בנייה, פולשים לשטחי ציבור, חייבי ארנונה ומים וכדומה. כל הפעילות מתבצעת אך ורק בהתאם לסמכויות החוקיות ועל פי החוק ובליווי מלא של היועץ המשפטי לעירייה, ובמקומות שנדרש בהם ליווי ביטחוני לעובדי העירייה נעשים הדברים בתיאום המשטרה. תושבים רבים במזרח העיר פונים לעירייה עקב היעדר אכיפה עירונית שמעודדת עבריינים להשתלט על שטחים פרטיים וציבוריים ולאמלל את חיי התושבים בשכונה ופעולות האכיפה מתקבלות בברכה גם על ידי הציבור".
ממשטרת ירושלים נמסר: "קיים שיתוף פעולה מלא ושוטף, על פי הדין בין רשויות האכיפה. במסגרת שיתוף פעולה זה מסייעת משטרת ישראל לפעילות האכיפה של עיריית ירושלים ורשויות האכיפה הנוספות".