העירייה (לא) עושה בית ספר לתלמידי מזרח העיר

עיסאוויה – חוזרים מקיץ ללא חופשה

אחרי חופשת הקיץ הארוכה, הגיעו טקסי הראשון בספטמבר. אל ההתרגשות, השמחה והחששות מצטרפות מאליהן גם שאלות על איכות החינוך ועל האווירה בבית הספר. אבל במזרח ירושלים, אפילו זה לא מובן מאליו. 
 
בעיסאוויה, גם פתיחת שנת הלימודים עמדה בסכנה. בחודשי הקיץ השכונה הייתה נתונה תחת מתקפה משטרתית שכללה פשיטות יומיומיות, ירי, הרוג אחד, אלימות, מעצרי שווא וקנסות. עד עכשיו לא ברור אפילו מה היתה הסיבה להתעמרות המתמשכת: בדיקה יסודית שערך תחקירן עיר עמים אביב טטרסקי, העלתה שלא קדמו לה אירועים ביטחוניים מיוחדים, וממילא, לפגיעה קולקטיבית כזו נגד עשרות אלפי תושבים לא יכולה להיות כל הצדקה. לקראת הראשון בספטמבר, ההורים המודאגים שקלו להשבית את הלימודים, מחשש לתוקפנות משטרתית בדרך אל ומבתי הספר.
 
אל מול האלימות, היתה זו החברה האזרחית הירושלמית שהגיבה בנחישות: בראש ובראשונה היו אלה תושבי עיסאוויה, שהתארגנו כדי להשמיע את קולם ולחשוף את המציאות בשכונה; אליהם הצטרפו עשרות פעילי "Free Jerusalem" שהתייצבו למשמרות בשכונה מדי ערב, והיו עוד רבים נוספים שהצטרפו אלינו במאמצים להפעלת לחץ ציבורי על הרשויות. ברשתות החברתיות, בפניות רשמיות ובשטח – המאבק להצבת עיסאוויה במוקד השיח הציבורי היה עיקש: אקדמאים מקמפוס האוניברסיטה העברית השכן שבאו לביקור הזדהות וקראו למשטרה לחדול מהפשיטות, השכנים תושבי הגבעה הצרפתית שהצטרפו אליהם בהמשך כמו גם ארבעים מנהלי בתי ספר ממזרח ומערב העיר שדרשו מהעירייה להתערב ולאפשר את פתיחת שנת הלימודים.
 
נכון לרגע זה, המשטרה התחייבה לצמצם באופן ניכר את היקף הפשיטות ולשמור על מרחק מבתי הספר. אנחנו ממשיכים לעקוב, ומקווים שהמשטרה תעמוד בהתחייבויותיה ותאפשר חזרה בטוחה ללימודים.

מצב החינוך – העירייה (לא) עושה בית-ספר לתלמידי מזרח ירושלים

עבור תלמידי מזרח ירושלים, אלימות המשטרה איננה האיום היחיד על חינוכם. המעקב שמקיימת עיר עמים מדי שנה על מצב החינוך במזרח העיר חושף תמונה קשה של מערכת חינוך בקריסה, עם שיעורי נשירה עצומים ולימודים בתת-תנאים. בעוד שהממשלה והעירייה מתגאות בצעדים לתיקון המצב, בדיקה מעמיקה של הפרטים והמספרים מראה כי מדובר במהלכים זניחים ביחס להיקף הבעיה.  
                                                                                                                          
שורש העניין הוא המחסור העצום בכיתות לימוד בכל מזרח העיר, שעומד על למעלה מ- 3000 כיתות. בינוי הכיתות מתנהל בעצלתיים ואף אינו מצליח להדביק את קצב הגידול הטבעי ובוודאי שלא לצמצם את המחסור. ההשלכות הן צפיפות גבוהה ולמידה בתנאים פיזיים בלתי אפשריים. התוצאה: 1 מתוך 4 תלמידי תיכון בכיתות ט'-י"ב במזרח ירושלים נושר מהלימודים. אף שילדי מזרח העיר מהווים כ- 70% מכלל הנושרים בירושלים, רק 25% מהתקציב המאבק בנשירה בעיר הוקצה לטיפול בהם. 
 
נתון מקומם נוסף הוא מספרם הרב של "הילדים הנעלמים" – 26,341 ילדים בגילאי חינוך חובה שאינם רשומים בשום מסגרת ואינם מוכרים למערכת החינוך. לשם ההשוואה, בכלל מדינת ישראל (ללא ירושלים) עומד מספרם של ילדים כאלה על 20,000.

החדשות הטובות הן שאחרי הכחשה ממושכת, בשנים האחרונות, הגורמים הממסדיים מתחילים להכיר בנתונים המספריים של עיר עמים ובהיקפה העצום של הבעיה: כך העירייה בהודעותיה לבית המשפט וכך גם בדוח מבקר המדינה. אנחנו נמשיך להיאבק למען פתרון אמיתי שיאפשר לילדי מזרח העיר את רמת החינוך המגיעה להם.
 
לדו"ח המלא על מצב החינוך במזרח ירושלים לחצו כאן