|
פגיעה קולקטיבית בחופש התנועה במזרח ירושלים, סגירה חריגה של העיר העתיקה
בשבועות הראשונים למלחמה הציבה ישראל חסימות רבות במזרח ירושלים. שכונות שלמות נותקו מן העיר. בשל החסימות כלל לא היה ניתן לצאת מאותן שכונות.
מחסום קלנדיה, המפריד את השכונות המזרח ירושלמיות שמעבר לגדר בצפון העיר, נסגר הרמטית לשבועיים, ובהמשך נפתח תחת מגבלות קשות. סגירת המחסום הובילה לפגיעה קשה בתושבים – שהיו בתחילה מנותקים לגמרי ומאוחד יותר המשיכו לסבול מהגבלות נגישות רבות למקום עבודתם, לשירותי רפואיים ואחרים ולהסעות למערכת החינוך המיוחד. הגשנו לבג״ץ עתירה נגד המגבלות בקלנדיה. השופטים הכירו בהשלכות של סגירת המחסום על עשרות אלפי אזרחים, והורו למדינה לבחון פתרונות למצב החמור.
עליה תלולה בקצב הריסות בתים במזרח ירושלים וקידום התנחלויות חדשות
מתחילת המלחמה נרשמה עליה של כ-70% בקצב הריסות הבתים במזרח ירושלים לעומת חודשי השנה הקודמים. בסבבי לחימה בשנים קודמות הרשויות נמנעו לרוב מהריסות בתים במזרח העיר, כדי לא להגביר את המתיחות. הפעם העיריה, בגיבוי הממשלה, נוקטת במדיניות הפוכה. ניר חסון כתב ב״הארץ״ על נתוני ההריסות שהצגנו. במקביל, קודמה בנייתן של כ-7,000 יחידות דיור להרחבת ולהקמת התנחלויות חדשות במזרח ירושלים.
משבר תעסוקתי במזרח ירושלים
ככל שהמלחמה נמשכת מחריף משבר התעסוקה במזרח ירושלים. שירות התעסוקה מציג נתונים חריגים במיוחד במזרח העיר: באוקטובר נרשמה עלייה של כ-300% במספר דורשי העבודה החדשים בקרב אוכלוסיית מזרח ירושלים ביחס לחודש ספטמבר (זאת לעומת עלייה של כ-150% במדינה כולה ושל כ-140% בקרב כלל תושבי מחוז ירושלים).
גם מצבם של השווקים בעיר העתיקה החמיר, בעקבות מגבלות הכניסה אליה. 34% מהחנויות נסגרו לחלוטין עקב המלחמה, ו-57% מהחנויות נפגעו באופן משמעותי.המשמעות היא פגיעה אנושה בביטחון הסוציו-אקונומי בקרב תושבי מזרח ירושלים. אם טרם המלחמה כ-75% מתושבי מזרח ירושלים חיו מתחת לקו העוני, לנוכח משבר המלחמה החמור – רבים מהם מצאו עצמם במחסור של מזון בסיסי.
|
