Jump to Content
חזרה

בכירי מערכת הביטחון בדימוס דוחפים להפרדת ירושלים מהשכונות הפלסטיניות

מייסדי "התנועה להצלת ירושלים היהודית" טוענים כי המיאוס שחשים ישראלים ממזרח ירושלים הגיע לנקודת רתיחה. על פי תוכניתם, ישראל תשלול מ-200 אלף פלסטינים את תעודות התושב שלהם
ניר חסון

 
חברי "התנועה להצלת ירושלים היהודית", אתמול במזרח ירושלים, צילום: אוליבייה פיטוסי
זמן קצר אחרי הפיגוע המשולב אתמול בבוקר (רביעי), שהסתיים בהריגתם של שני המחבלים ופציעתו של אזרח ליד השער שכם, החל אוטובוס תיירות נוסע דרך שכונות מזרח ירושלים – שועפט, א־טור וראס אל עמוד. משני עבריו של האוטובוס נסעו ג'יפים של משמר הגבול, ובתוכו השר לשעבר חיים רמון עם כמה בכירים בדימוס במערכת הביטחון: הניצבים אליק רון, אריה עמית ודוד צור, אל"מ במילואים שאול אריאלי והיועץ לשעבר לראשי העיר ירושלים, אמיר חשין. זוהי "התנועה להצלת ירושלים היהודית", והסיור נועד להסביר את התוכנית שהם מנסים לקדם – נסיגה חד צדדית מרוב השכונות הפלסטיניות בעיר והקמת חומה בינן לשכונות פלסטיניות שיישארו בשליטת ישראל.
רמון מומחה בזיהוי תחושות הציבור הישראלי. לדעתו המיאוס שחשים ישראלים רבים ממזרח ירושלים הגיע לנקודת רתיחה, וזה הזמן להעלות תוכנית לנסיגה חד צדדית מחלקים מירושלים. "עכשיו היה סקר שחצי מהציבור רוצה לגרש ערבים. אי אפשר לגרש ערבים אבל אפשר להקים גדר".

רמון מסביר שהתוכנית נועדה לתקן שתי טעויות היסטוריות קולוסאיות שעשתה ישראל. הטעות הראשונה היא סיפוח כפרים רבים לירושלים מיד לאחר מלחמת ששת הימים. לטענת מייסדי התנועה, למרות כמעט 50 שנה של כיבוש, סיפוח, הקמת שכונות ותשתיות, תושבי השכונות הפלסטיניות שסופחו לעיר ב-67' אינם חלק ממנה ואין להם זיקה אמיתית לירושלים. המייסדים מסרבים להתרשם מהעובדה שאותם תושבים עובדים, לומדים, מתפללים ועושים קניות בירושלים. הטעות ההיסטורית השנייה, לדבריהם, היא ההחלטה על תוואי גדר ההפרדה שקיבל אריאל שרון בתחילת שנות ה–2000 שהותירה כמעט את כל השטח המוניציפאלי של ירושלים בצד הישראלי של הגדר. "אמרתי לאריק שהוא עושה טעות אבל הוא פחד להתעמת עם הקיצונים בליכוד", אומר רמון.

על פי התוכנית, השכונות הפלסטיניות בית חנינה, שועפט, עיסאוויה, א־טור, ג'בל מוכבר וצור באהר, על 200 אלף התושבים החיים בהן, ינותקו מהעיר בחומה. ישראל תשלול מהתושבים בשכונות אלו את תעודת התושב והמעמד החוקי שלהם. עובדים יורשו להמשיך ולעבוד בירושלים במסגרת מדיניות היתרי עבודה, בדומה לנעשה בגדה המערבית. בידי ישראל יישארו העיר העתיקה והשכונות הסובבות אותה, כולל סילוואן, שיח ג'ראח, ואדי ג'וז וא־טור, שם חיים, להערכת אנשי התנועה, כמאה אלף פלסטינים. על פי התוכנית כל המתנחלים היהודים המתגוררים בשכונות הפלסטיניות יוכלו להישאר בבתיהם. לדברי שאול אריאלי, מדריך הטיול ואיש המפות של התנועה, "ניתן להשאיר את נוף ציון (התנחלות יהודית קטנה בלב ג'בל מוכבר) בתוך מובלעת".

רמון מאמין גדול בגדרות, "איפה שיש גדר נמנע דם. גם לפני שהקמנו את גדר ההפרדה היו בדיוק אותם ויכוחים", הוא אומר, "אנשים הסבירו לי שזה בלתי אפשרי ושזה יפגע בפלסטינים, אבל הגדר הוקמה והצילה מאות יהודים. אני לא מכיר תוכנית מושלמת, אבל אנחנו דואגים ליהודים ונעשה את זה במינימום פגיעה בפלסטינים".

יוזמי התוכנית מודים שאין לה סיכוי להתקבל בצד הפלסטיני ומסבירים כי זוהי תוכנית חירום ולא תוכנית מדינית כוללת. הפלסטינים מצדם דוחים אותה בתוקף: "זו לא תוכנית הפרדה, זו תוכנית סיפוח", מסר ל"הארץ" מזכ"ל אש"ף, סאיב עריקאת. המזכ"ל הוסיף כי "התוכנית בלתי מתקבלת, היא לוקחת בחשבון רק את התיאבון הקולוניאליסטי הישראלי במקום את הזכויות והצרכים של הפלסטינים שחיים תחת הכיבוש". עוד אמר עריקאת כי "התוכנית תפריד אנשים מהמשפחות שלהם, מהרכוש שלהם, מבתי החולים, בתי הספר, מקומות העבודה והמקומות הקדושים.