|
דווקא על רקע זה, חשוב להזכיר את קולם האמיץ של עשרות מנהלות ומנהלי בתי ספר מכל רחבי הארץ ועשרות מורות ומורים שפרסמו לאחרונה סרטונים הקוראים להפסקת המלחמה ולהחזרת החטופים. בדבריהם הדגישו המנהלים ואנשי החינוך את מחויבותם לערכי כבוד האדם, חמלה ושלום, כפי שמורה חוק החינוך הממלכתי וכפי שנכתב במגילת העצמאות. "לא נעמוד מנגד", הצהירו, "אל מול הפקרת החטופים, סיכון חיי החיילים, ואל מול הרעב והפגיעה הקשה באוכלוסיה האזרחית בעזה".
קריאתם של נשות ואנשי חינוך אינה רק קול מחאה – היא תזכורת מהותית: תפקידה של מערכת החינוך הוא להגן על קדושת חיי האדם, להנחיל ערכים של שוויון וסובלנות, ולחנך לחשיבה ביקורתית, לאנושיות, לתקווה ולחיים. בעוד חופש הביטוי של א.נשי חינוך במגזר היהודי מצוי תחת איום מתמשך, חופש הביטוי של עמיתיהם הפלסטינים ברחבי ישראל ובמזרח ירושלים – וראו החקיקה לעיל – מושתק כמעט כליל. לא מוגזם להניח שקריאה דומה מצידם היתה זוכה בפרשנותו המורחבת של שר החינוך להגדרה "תמיכה בטרור" ולצעדי רדיפה בהתאם.
עיר עמים עומדת בסולידריות עם מנהלות ומנהלי בתי הספר, וקוראת למשרד החינוך ולעירייה להבטיח את זכויותיהם של ילדי מזרח ירושלים לחינוך ראוי ושוויוני המכבד את זהותם ותרבותם, וכן להגן על זכותם ואף חובתם של אנשי חינוך, יהודים ופלסטינים כאחד, להשמיע את קולם הערכי והמוסרי ללא מורא.
|